שאלה קיומית

[ספל חמאה]

שאלה קיומית

עפ"י ניסיוני, השאלה שגורמת לאנשים לחזור בתשובה ומחבתים נהנים להעלות היא שאלת היעוד הקיומי. את תאמרו לי - יש לכם תשובה טובה? מה בדיוק אנחנו עושים כאן? (האם זה משנה?) >ספל חמאה מכחישה כל קשר<

 

[ידו בכל]

שאלה דיכאונית

השאלה מהיכן השאלה נובעת...מהיבט דכאוני או מהיבט פילוסופי סקרני.. מהיבט הדיכאוני אולי ליתיום יעזור.. מהיבט הפילוסופי..אנו חיים כי אנחנו רוצים לחיות והרצון הזה באמת חסר משמעות אוביקטיבית..רוב האנשים רוצים לחיות בכל מצב ובכל תנאי.. מבחינה כימית פיסיקלית מדובר במערכת אשר כתוצאה מקבלת אנרגיה מבחוץ כל הזמן מסדרת את עצמה ומורידה את האנטרופיה של עצמה. העובדה היא כי אנשים שאיבדו את הרצון לחיות, תרופות שעובדות על הכימיה של המוח מחזירות להם את הרצון הזה ( בעיקרון )

 

[ידו בכל]

תוספת

לחיים שלנו כאן אין משמעות אוביקטיבית פרט לזה שאנחנו מאד מאד רוצים לחיות. ככה הכימיה של רובינו בנויה.. זו האמת לדעתי..סורי לכל המאוכזבים..

 

[רבי הקדוש]

שאלה אנושית, לא כיכאונית.

השאלה היא שאלה שכולנושואלים או נשאל את עצמינו בשלב מסויים בחיים. השאלה היא האים יש למה לחיות??? כל נסיון לענות על שאלה זו יכשל. הדת לעומת זאת עונה בדיוק לזה. האמינו לי, אילו היה מישהו בא ואומר, עיצמו עניכם ואהפוך אתכם לדתיים, הייתי רץ אחריו. וזאת יש להבין הדתיים איך שהם היום בהמות מהלכות על שניים, נצלנים פרזיטיים, מוצצי דם. לא מיצגים בעיני את הדת היהודית. שדוגלת בלעבוד ולהתפרנס בכבוד. וכאומרם ז"ל "כל תורה שאין עימה דרך ארץ, סופה בטילה וגוררת עוון" בתחילה חשבתי שהמצב האידיאלי הוא מצב בו אין לאדם זמן לעסוק בשאלה זו, מנהג הבת יענה. יש לזכור שאלה זו כוחה רב והיא הביאה להמצאת כל הדתות. כל הדתות שרדו רק משום שהם יוצרעם משמעות. עד שפגשתי בזקנה אחת, בגיל 65 משכילה שסיפרה לי על הריקנות בה היא חייה, הייתי מעמיד אותה לדין על עידוד להתאבדות. "ערכים" זו התשובה למשמעות, כל כך כיף לשמוע בחורים צעירים שמחפסים "משמעות" יש בכם ערכים תעבדו כדי לטפח אותם, עזרה לזולת, המצאות מקוריות, כל זה עשוי לתת משמעות. היוצא בשאלה בראשית דרכו, נדמה עליו כאילו הוא במסע, והוא לא שם לב עדיין לשאלות אלו האו כמו במאבק עכשיו, מאבק עם הקשיים. מאבק שלכשיסתיים, ישאיר אחריו חלל, חלל שרק עבודה של שנים תצליח למלאת אותו. קשה אבל אפשרי, מנסיון.

 

[wr האחד]

סינפלד אמר פעם

"לא ממש נעים לדעת שהיום אתה פה,בגלל שאבא שלך שתה קצת יותר מדי אלכוהול באותו לילה" ומה עם היעוד? לכל דבר חייב להיות יעוד?

 

[למד וו צדיק]

אני אמרתי

לדוד שלי שנילדתי כי אבא לא השתמש בקונדום. ואני הצבתי לעצמי יעדים בחיים איך שנוח לי, ולא איך שרבנים מכתיבים...

 

[קוביית שוקולד חמה]

נולדנו כדי להנות מהחיים ../images/Emo6.gif

 

[דער_רוסישער]

חבּיבּתי,

הרוב, אליבא דידיך, נכשלים במשימה. יש הבוחרים לשכנע עצמם שהחרא שהם אוכלים הוא, בעצם, סוג של שוקולד. לי אישית זה נשמע רע.

 

[חייקה]

ספל את מחבתית

 

[דער_רוסישער]

לא יודע מה את עושה כאן,

אני, למשל, עובד בטאבון, לומד בתיכון ת"א וישן בבית וחוזר חלילה. למה?

 

[שומרת נפשה]

מה שלא יהיה היעד הקיומי שלנו...

הוא בטח לא לסקול אנשים באבנים עד מוות בגלל שהם הדליקו גפרור בהתראה בשבת. ולא למלמל כל היום מילים של אחרים. ולא לחשוב כל היום מחשבות של אחרים. ולא להשפיל אנשים בגלל מה שהם לובשים. ולא להיות טפיל ולמצוץ את כספם של אחרים. ולא לחתן בחורה עם מי שאנס אותה. ולא... ולא... ולא... גם אם לא יודעים מהי משמעות החיים, אפשר לדעת מצוין מה היא לא...

 

[כופר עם שטריימל]

תגידי ספל

הכל פסדר? גם החתימה שלך לא מוצאת חן בעיני.

 

[אתאיסט עם ציציות]

כמה תשובות....

לשאלה הזו, "מהי תכלית הקיום" יש יותר מתשובה נכונה אחת, למעשה זו יותר משאלה אחת. לשאלה "למה אנחנו כאן?" יש תשובה ברורה, "ככה". כי במקרה "הצליחו" כמה מולקולות חלבון להשתכפל תוך כדי שמירת המבנה שלהן - תורשה - ומכאן והלאה הכל זה רק שאלה של זמן. המבנים שהיו מוצלחים יותר בהעברת המידע לדור הבא, הגדילו את מספרם היחסי באוכלוסיה... בעצם, אם לא היינו כאן, לא היה מי שישאל את השאלה.... לשאלה "בשביל מה אנחנו חיים?" יש תשובה קצת יותר מורכבת, אבל אם אתמצת את התשובה, אכתוב כך, "כל אחד בוחר לו בשביל מה לחיות". אני חושב, שרוב האנשים "רוצים" שהבחירה שלהם תהיה "טובה", אנחנו לא בטוחים תמיד שזה מצליח לנו, יש אנשים שמבינים שמה שחשוב זה הרצון והתהליך, אותם חלקים בפאזל שאינם תלוים בנו, לא באמת חשובים בשביל להיות מטרה, אנחנו צריכים כל אחד להשתדל למלא את חלקו בעשיית "הטוב". אני בכוונה לא מגדיר "טוב" מהו, כי זה כמובן משתנה מאדם לאדם ומזמן לזמן. אני לא נכנס לסיבות למה אנחנו רוצים להיות טובים, כל אחד וסיבותיו, ולא כולם מגיעים לזה. ואילו לשאלה "מהי תכלית המין האנושי?" התשובה היא "למלא בהצלחה את הנישה האקולוגית שלו". ואין לו "תכלית" או "מטרה" נעלית יותר מהדולפינים או העכברים... בקיצור, לקחתי בדואי תקוע טרמפ באמצע הלילה, עשיתי מעשה טוב, והתקדמתי לקראת היותי "אדם טוב יותר", בדרך קצת צחקתי ממנו, עשיתי מעשה שלילי שהפך אותי לאיש פחות טוב ממה שאני רוצה להיות.

 

[שומרת נפשה]

../images/Emo24.gif

 

[קוצץ בנטיעות]

לשום דבר אין תכלית אובייקטיבית

כי אין אף אחד שקבע את התכלית. לכן גם למין האנושי אין תכלית, יש רק סיבה לקיומו. גם כשאומרים "המטרה של העין זה לראות" זו הפשטה, כי בטבע יש סיבות, לא תכליות. רק בעלי-חיים עם תודעה, ובכללם האדם, יכולים לקבוע תכליות למה שהם עושים. ככה נולד האקזיסטנציאליזם...

 

[דער_רוסישער]

"כך נולד...".. יודע מה הזכרת לי?

ביום מן הימים חשקה נפשו של מלך גידם כי יציירו את תמונת דיוקנו. הצייר הראשון צירו כמות שהוא, ללא יד והמלך ציוה לערוף את ראשו. כך נולד הריאליזם. הצייר השני צייר את המלך שלם בגופו, אך דינו, החנפן, היה כדין הצייר הראשון. כך נולד הרומאנטיזם. ואילו הצייר השלישי צייר את המלך כך שאת מקומה של היד הקטועה מכסָה האדרת, וישא חן בעיני המלך. כך נולד הסוצריאליזם.

 

[קוצץ בנטיעות]

נאה, נאה ../images/Emo6.gif

 

[האיש והמיתוס2]

אם לענות לשאלה הזאת ברצינות

וזה בהחלט מה שאני הולך לעשות עכשיו אז... נתחיל בזה ש: אין לכולם את אותו יעוד. זה לא שלכולם יש אותה מטרה, ואותה מטרה ויעוד משותפת לכולם. להפך. לכל אדם יש יעוד אחר לגמרי. מטרה שונה, אפשר להגיד חלק קטן ולא מפוענח בתוך התצריף (כמו פאזל, שכל אחד צריך למצוא את המקום שלו בתמונה הכללית) ולכן אף אחד לא יכול למלא את החלק של מישהו אחר. ולכן הדיעה של אף אחד לא תהיה לעולם שווה לגמרי לזאת של כל אדם אחר לגמרי. וזה למה אף אחד לעולם לא יוכל לתת לך את התשובה ה 100 אחוז אמיתית ל.. מה היעוד שלך... כי איך הוא יכול לדעת ? הוא קורץ מנשמה אחרת, הוא לא יוכל לחוש שום דבר בדיוק כמוך. אף אחד לא יוכל לתת לך 100 תשובה לגבי היעוד המדויק ש ל ך. רק את לעצמך. ואני יודע שזה נשמע נורא בודד. אבל תתקני אותי אם אני טועה, אבל זה בדיוק האחריות והמשקל שיושב על הראש של כל אדם שמגדיר את עצמו חילוני ואתאיסט - התמודדות ובירור יעוד אישי - לבד לגמרי. ואכן - זאת הסיבה הפסיכולוגית שאנשים רבים פונים לחזרה בתשובה, כי אחרי שמגיעים להכרה שלאף אחד אין תשובות מדויקות בשבילך, בשביל היעוד שלך, אדם מתחיל להבין שאין בעולם איש שיכול לפתור בשבילו את החידה שלו, אפילו לא הבן בת זוג, לא הורים, לא אף אחד. כי הם לא את. הם לעולם לא יהיו. ואז אנשים, בצר להם מגיעים ל.... אלוהים.... כפיתרון למצוקה, לחוסר היכולת של הסביבה לעזור, אם כל הרצון הטוב שלה. זוהי נקודת מפלט, נקודת עוגן, זה כל הסיפור כולו על רגל אחת...

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

לא יודע מה את עושה פה

לא יודע מה אנשים אחרים עושים פה. כל אדם קובע לעצמו יעדים ולפיהם הוא חי ומנתב את חייו. את היעדים שלי כבר קבעתי לעצמי. לפעמים אני סוטה מהם, לפעמים אני אפילו פוגע באותם היעדים ואני מצר על כך אבל באופן כללי, אני יודע מה אני רוצה לעשות.

 

[grinberg]

זה בגלל

שאלהים מאד משעמם לו, והוא רוצה ש´ימליכו´ אותו ב´תחתונים´ (בשני המובנים

) ועשה לו ´דירה נאה´ כי מדרך הטוב להטיב... אבל מצד שני הוא מתעצבן ממש בקלות מכל שטות כמו מלפתוח בקבוק בשבת לדעת החזון-איש או מלאכול מצה מכונה לדעת האדמו"ר מצאנז... וזה כל ייעודינו בעולם. אופס שכחתי שבעצם השכר והעונש הוא בעולם הבא... למה אני פה? כי אני פה! למה אני רוצה לחיות? לכולם יש את אותו סיבה, איך זה שתמיד רציתי לחיות בשביל העולם הבא ופתאום אני כבר לא מאמין בעולם הבא, ורוצה לחיות באותו מידה? כנראה שרציתי לחיות בגלל שרציתי ולא בגלל עולם-הבא, זה רק אשליה...