שאלה על מנטרה

[ינוקא1]

מאין ההתנשאות הזו ?

לפני רגע כתבת :
&nbsp
"לכל אחד יש דרך משלו כדי להבין שהוא לא קיים כאישיות אלא כמשהו הרבה יותר גדול מזה שאין לו שם."
&nbsp
הדרך שלי למצוא את עצמי זה במעשים.
וזה פשוט הרבה יותר מפשוט.
&nbsp
עד שדברים לא עמדו למבחן המציאות , הם לא שווים כלום.
ככה זה בכל דבר.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[זה פשוט]

התנשאות של מי ועל מי?

אתה עדיין לא קולט?

 

[ינוקא1]

אני קולט מעולה

אני נמצא מספיק זמן בפורום הזה כדי לקלוט את כל הסיסמאות הללו .....

&nbsp
ובכל זאת , אם את מחפשת אמת ולא סיסמאות , תוציאי ותמצאי את עצמך במעשיך.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[זה פשוט]

לא משנה כמה פעמים קראת סיסמאות אדויטה, הן לא נטמעו..

 

[ינוקא1]

והאדוויטה הזו היא האמת המוחלטת , לדעתך ?

 

[זה פשוט]

אדויטה היא אחת מהסיסמאות ואין בסיסמא שום אמת.

האמת/אתה כבר כאן, אין צורך בסיסמאות לראות את זה, רק לצאת מהמילים.
&nbsp

 

[ינוקא1]

אני גם בעד לצאת מהמילים

כשצריך.
&nbsp
ואני גם בעד להגיד מילים , כשצריך.
&nbsp
האמת איננה במילים או בחוסר המילים , האמת היא בבחירות שלך.
&nbsp

 

[זה פשוט]

בחירות של מי?

אתה וכחן גדול, אם תשחרר את הויכוחים מה יישאר?

 

[ינוקא1]

ישאר כל השאר.

כך גם ינוקא הוא חיבור של הרבה דברים שעושים אותו מי שהוא.
גם הוויכוחים של ינוקא הם ינוקא.
אך ינוקא הוא בעיקר ה"סיפור של ינוקא" - ההתמודדויות שלו עם המציאות , ובחירותיו לטוב ולרע.

חלק מהסיפור הזה כבר נכתב , חלק מהסיפור הזה עדיין נמצא כפוטציאל חסר צורה ומצפה להיכתב.

כאשר ביומו האחרון של ינוקא יכתב כל הסיפור של ינוקא עד טיפת הדיו האחרונה , רק אז נדע מיהו ינוקא.
רק אז נוכל להגיד שהעץ גילה כל מה שהיה טמון בזרע.

גם ינוקא עצמו לא יכול לדעת בוודאות מי הוא - עד שיגיע הרגע הנ"ל.

אך הוא מגלה את עצמו כל יום מחדש.

 

[ינוקא1]

נ.ב.

יש לי משום מה הרגשה שאת מבינה גדולה בכימיה .....

אז אומנם איננו יודעים מיהו ינוקא , כפי שאיננו יודעים מהו החומר שאנחנו רוצים לבדוק.
אך בשביל זה יש שיטה "כרומטוגרפיה".
לוקחים נייר , למשל , ומניחים טיפה מהחומר על הנייר.
מכיוון שהחומר מורכב מחומרים שונים , אז כל אחד מהרכיבים ינוע על הנייר למרחק שונה , וכך נוכל לדעת מהו החומר הראשוני ומהו הרכבו.

אז המציאות היא בדיוק כמו הנייר שעושה כרומטוגרפיה לינוקא.
המציאות מפרקת את ינוקא לחלקיו , ומגלה מיהו ינוקא.

כך גם לגבי כל אחד אחר - המציאות חושפת את הרכיבים מהם אנו עשויים.

(בתמונה רואים נייר ששמו עליו חומר שרוצים לבדוק - זהו העיגול הכהה למטה.
לאחר כמה שעות , החומרים נעו על הנייר ואנו רואים את הנייר כפי שהוא עכשיו עם כל הצבעים.
כל צבע מסמל מרכיב אחר של החומר המקורי שנע על הנייר למרחק שונה).

 

[הקוסמת הורודה2]

המציאות לעולם לא תגלה לך לגמרי מי אתה

תמיד יהיה פער בין הפוטנציאל למציאות . מהבחינה הזו הרבה פעמים יש פער גדול בין פעולות מרובות לתחושה של אנשים לגבי מי הם. ועדיין - מעשים זו היכולת העיקרית של האדם לשים את חותמו על המציאות ולכן ללא מעשים האדם עוד יותר נפרד מהמציאות

 

[ינוקא1]

ביומי האחרון , ברגע האחרון לחיי

המציאות תגלה לי מי אני.
&nbsp
כי כבר הסיפור נכתב ונחתם , ואין יותר "פוטנציאל" להיכתב.
ואז מי שאני זה כל הבחירות שעשיתי בחיי בכל הסיטואציות שהייתי בחיי.
&nbsp
אך כל עוד זה לא הגיע , אכן עדיין אי אפשר לדעת בוודאות.
&nbsp

 

[הקוסמת הורודה2]

גם אז זה לא יחשוף את כולך

אבל זה יחשוף את העיצוב שבחרת לעשות לעצמך לפחות במישור הפיזי. אני לא מרגישה טוב בי.

 

[ינוקא1]

תרגישי טוב

 

[הקוסמת הורודה2]

Meow :/

 

[הקוסמת הורודה2]

.

 

[זה פשוט]

על מה אתם מדברים בכלל? המציאות זה הוא/את/אני.

אם לא רואים את זה, סימן שיש עדיין אמונה במחשבות- סרטים מתעופפים..

 

[הקוסמת הורודה2]

המציאות לא תמיד חושפת את המרכיבים

מהם אנחנו מורכבים לפעמים דווקא ההסתכלות פנימה חושפת יותר. אבל ככול שמה שרואים פנימה יוצא החוצה הביטוי יותר גדול וזו המטרה בסופו של דבר להתבטא

 

[ינוקא1]

בדיוק.

ההסתכלות פנימה היא כמו שאיפה ,
והביטוי במציאות הוא כמו נשיפה.
&nbsp
אם הכנסת יותר אוויר , תוכלי גם לנשוף יותר.
&nbsp
לכן אני בעד מדיטציה והתבוננות.
&nbsp
כפי שאי אפשר להפריד בין שאיפה לנשיפה , כך אי אפשר להפריד בין התבוננות פנימה למעשים במציאות.
שניהם חיוניים ומגלים זה על זה.
&nbsp
&nbsp

 

[הקוסמת הורודה2]

נכון