שאלה מעוברתת

ך ו פ ה

New member
שאלה מעוברתת

נאמר במהרה יבוא ויגל לבנו, שאלתי היא, איך אומרים ויגל לבנו בלשון עבר? טיינקס
 

lexigali

New member
זה כמו:

"ישמחו השמים ותגל הארץ". ולא ברור לי למה גזרת ע"י נוטה כאן על דרך ע"ע בהפעיל.
 

or99

New member
יש גם...

"יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ" וגם: "יָסֵר מֵעָלַי שִׁבְטוֹ, וְאֵמָתוֹ אַל-תְּבַעֲתַנִּי" (איוב ט לד)
 

ך ו פ ה

New member
אוקיי

זה נאמר בברכות ההפטרה, והנה הטקסט כשהוא מנוקד. בִּמְהֵרָה יָבׁא וְיָגֵל לִבֵּנוּ
 
ישושום מדבר וציה

וְתָגֵל ערבה... המשפט המצוטט בשאלה אינו במקרא, אך הפועל מצוי במקרא במקומות אחרים: למשל משלי כ"ד,יז: בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל-יָגֵל לִבֶּךָ. (עם רמז אקטואלי למאורעות אתמול) יָגֵל (במשמעות הזאת) הוא משורש גי"ל, בניין קל, עתיד (צורת משנה של יָגִיל). צורת העבר: גָּל (כמו יָשִׁיר שָׁר, יָרִיב רָב וכו') זה לא הפעיל, על אף שמבחינה צורנית יש זהות עם יָאֵר, יָסֵב, יָסֵר – אלה כולם הפעיל אף כי בגזרות שונות (כך גם יַטֵּה ויַכֵּה, אלא שניקודם שונה). ההבדK הסמנטי-תחבירי ביניהם ובין יָגֵל דנן הוא שהם פעלים יוצאים כלומר יש אחריהם את*+מקבל הפעולה [=מישהו שעליו מתבצעת הפעולה]. ואילו יָגֵל הוא פועל עומד (אף אחד לא מבצע פעולה על מישהו או משהו אחר). הוא גל (=שמח) ולא משמח מישהו אחר. במקרא יש מקום אחד שבו צורת עבר מן הפועל הזה: יש' סה,יט: וְגַלְתִּי בִירוּשָׁלִַם וְשַׂשְׂתִּי בְעַמִּי וְלֹא-יִשָּׁמַע בָּהּ עוֹד קוֹל בְּכִי וְקוֹל זְעָקָה. לא מצוי גל אבל זו כאמור הצורה המתבקשת. דרך אגב, יש במקרא גם יָגֶל אחר. בראשית כט,י: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר רָאָה יַעֲקֹב אֶת-רָחֵל בַּת-לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וְאֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ וַיִּגַּשׁ יַעֲקֹב וַיָּגֶל אֶת-הָאֶבֶן מֵעַל פִּי הַבְּאֵר וַיַּשְׁקְ, אֶת-צֹאן לָבָן אֲחִי אִמּוֹ. נראה אותו הדבר, אך זה משורש גל"ל בבניין הפעיל * הנה "יש את" שהוא מותר
 

or99

New member
אבל בברכות ההפטרה...

ניתן להבין את "יגל" גם כפועל יוצא. אולי...
 
ממש לא

לבנו הוא שם מיודע, אז אם הוא המושא הישיר, צריך היה להיות "יגל את לבנו". מכיוון שזה לא כך, אתה מבין שאלו שני משפטים שונים " במהרה יבוא" ואז, לבנו (נושא) יגל (נשוא), כך שאין פה מושא ישיר, ז"א שה"יגל" הוא פועל עומד.
 
וגם

במקומות שבהם בא במקרא הצירוף "יגל לבי/ם/ך" הוא תמיד חד משמעי - פועל עומד, לכן סביר שזו היתה כוונת כותב הברכה
 

lexigali

New member
האם לא ניתן למצוא מקרים בהם

הפועל בהפעיל הוא פועל עומד?
 

גנגי

New member
הסבירי את דברייך:

"הפועל בהפעיל" - כוונתך לַפּועל שדנו בו קודם, "יגל", או לְפועל (כלשהו), ללא ה' הידיעה? כי אם כוונתך לפועל כלשהו - ודאי שיש פעלים עומדים בהפעיל! לדוגמה - השמין (כשהכוונה היא לשינוי מצב, לא לפועל גורם), הספיק, הרביץ (ל, במשמעות היכה), הופיע, ועוד רבים מאוד.
 

אטיוד5

Active member
הרביץ לי-לה-לו

זה פועל עומד?? והשמין זה תיקני? חשבתי שאומרים שמן. שמנתי קילואיים. לא ככה?
 

גנגי

New member
ברור שזה פועל עומד.

ראית פעם מישהו מרביץ בישיבה? (טוב, אולי ב"אש תורה" או ב"אש תנור"...) וחוצמזה, אילו זה היה פועל יוצא, הוא לא היה יכולהרביץ, כי הוא היה כבר בחוץ. שנאמר "תצא בחוץ!". מ.ש.ל.
 
מרביצים הרבה בישיבה.

לא בכל ישיבה, כמובן, אך בחלקן מרביצים תורה. ומהרבצה לרביצה במכה יחידה - יש גם אמנויות לחימה לנכים בכסאות גלגלים. שגם הם ירביצו ולא יהיו מקופחים.
 

lexigali

New member
הסבר:

אכן התכוונתי לפועל כלשהו. לא מקבלת את "הספיק" ו"הרביץ" - נכון שאינם מצריכים מושא ישיר, אבל גם עקיף או כחלק מנשוא מורחב זאת צורה של יציאה (יצא לי). ו"השמין" כביכול לא נחשב לתקין. הופיע זה מעניין. ולמה אני חותרת? אם אכן קיימים פעלים עומדיםפ בבניין הפעיל, מי קבע ש"יגל" בעתיד הוא כביכול בניין קל ולא הפעיל? בגלל שהנטיה בעבר היא בבניין קל? אז מה! יש לא מעט פעלים שנוטים על דרך בניין אחד בזמן מסויים ועל דרך אחר בזמן אחר.
 

lexigali

New member
ובעצם:

גם ל"להופיע" יש במקור מושא עקיף, לא? להופיע *מ*מקום כלשהו (?) חשבתי על "הבנתי", אבל הבנתי שגם לו יש במקור היה בהכרח מושא ישיר או פסוקית מושא, או משהו. כלומר, לא הצלחתי למצוא פועל עומד אמיתי בהפעיל. אוף!
 
למעלה