שאלה מעוברתת

[hapax legomenon]

פעלים עומדים בהפעיל

בעיקר פעלים צבעוניים: הסמיק, הוריק, הלבין, האפיר, הצהיב...

 

[גנגי]

תסלחי לי, פשוט לא ידעתי

ש"השמין" לא נחשב תקין. מאיפה בדיוק הבאת את המידע המעניין הזה? כי אליי המידע הזה טרם הגיע, ולי דווקא ידוע שהצורה "השמין" למעשה טובה אפילו יותר מ"שמן" המעוות, מפני שבהפעיל יש גם הוראה של שינוי מצב (השמין, הרזה, האדים, הסמיק, הבריק, הוריק, הבריא, החלים, וכו' וכו' וכו'), וכידוע, "שמן" הוא פועל פעיל, ללא הוראת שינוי כלשהי, והיות שאיני מכירה מישהו שעשה זאת כצורה פעילה, מרצון (אולי חוץ משחקני תיאטרון וקולנוע, לצורך תפקידים מסוימים), חשבתי לתומי שהצורה בהפעיל מתאימה יותר... איפה טעיתי? לידיעתך, "השמין" וחבריו מְשַנֵּי הצורה כולם פעלים עומדים. ~ מי מאחוריי מי מצדדיי מי מלפניי הוא העומד. ~

 

[אטיוד5]

אני מאחורייך.

באתי לדפוק.

השמין לא תקני לדעתי. כמו שהירזה לא תקין. אומרים רזיתי ושמנתי בעברית תקנית. ככה לימדו אותי. נכון שרוב הדוברים אומרים הרזיתי והשמנתי, אבל אין זה מלמד שזאת הצורה הנכונה. עוד דוגמא מאותו סוג - זקנתי, הזקנתי. נער הייתי וגם זקנתי. הזקנתי תקין בעינייך? גם הוא בהוראה של שינוי מצב. שינוי מצב הוא גם אחת מהוראות הבנין הקל. לגבי מרביץ, לא הבנתי את עיניין המושא הישיר. הרבצתי לו מכות, הרבצתי בו תורה - לו ובו אינם מושא ישיר?

 

[lexigali]

"לו" ו"בו" הם מושא עקיף.

"תורה" ו"מכות" הם מושא ישיר.

 

[אטיוד5]

תודה

קצת שכחתי את העיניין הזה. ומשום כך "הרבצתי תורה" הוא פועל עומד? ולעומתו "הזמנתי את " הוא יוצא? ואם כן, הרי לנו הוכחה שהוראת בנין הפעיל לא מחייבת פועל יוצא או פועל עומד. ואם כך, מדוע עיניין העומד/יוצא הגיע לדיון הזה?

 

[גנגי]

אה...

כי בניין הפעיל רובו יוצא.

 

[lexigali]

לא:

שניהם פעלים יוצאים: גם "הרבצתי תורה" וגם "הזמנתי את". רובם המכריע של הפעלים בבניין הפעיל הם פעלים יוצאים. וזה הגיע לדיון כי "יגל" נוטה בהפעיל, אבל במשמעות של קל.

 

[שבולת ירוקת העין]

לא

יגל לא נוטה בהפעיל. הוא נוטה בקל (שבמקרה בצורות העתיד שלו זהה להפעיל) למה את מתעקשת על ההפעיל? 'סתכלי למטה

 

[hillelg]

ממש לא

(כלומר, אני מצטרף לדבריך, ספלינטור), מכיון שמדובר בציטוט מפסוק. שנאמר 'ואני בחסדך בטחתי, יגל לבי בישועתך, אשירה לה', כי גמל עלי'.

 

[lexigali]

למה זה לא יכול להיות הפעיל?

אם בהפעיל יש פעלים עומדים, מי אמר שזה לא הפעיל?

 

[lexigali]

למה זה לא יכול להיות הפעיל?

אם בהפעיל יש פעלים עומדים, מי אמר שזה לא הפעיל?

 

[lexigali]

../images/Emo124.gif שיבולת!

 

[שבולת ירוקת העין]

מישוקרא לי?

תיכף אני באה (רק ארוחת ערב קלה). יש לי הרבה תשובה. איך ידעת?

 

[שבולת ירוקת העין]

הנני כאן

קודם כל אזהרה לבעלי אלרגיה "לשונית": עברו הלאה. זה לא מתאים ללב החלש שלכם. תיאורטית את צודקת: הצורה יָגֵל כשהיא לעצמה יכולה להיות גם מבניין הפעיל (בגזרת ע"י יש הזדהות של צורות העתיד של פעל והפעיל). אבל כאן זה לא מה שקורה: איך תסבירי את משמעות המשפט אם זה הפעיל? במהרה יבוא ויגל לבנו = [המשיח] יבוא ויגרום לליבנו לשמוח? עקרונית אפשרי, אבל מאולץ. ומה תגידי על הפסוקים הבאים: תהלים יג,ו: וַאֲנִי בְּחַסְדְּךָ בָטַחְתִּי יָגֵל לִבִּי בִּישׁוּעָתֶךָ משלי כד,יז: בִּנְפֹל אוֹיִבְךָ אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל-יָגֵל לִבֶּךָ. במקרים הללו הלב הוא הנושא (ולא המושא) של הפועל יגל, כלומר זהו פועל עומד, ומי שכתב את הברכה הנ"ל שאל ביטוי (יגל ליבנו) מן המקרא, וסביר להניח שכוונתו היתה ככוונת הצירוף המקראי. גם בכל שאר ההיקרויות של הפועל במקרא הוא תמיד בא כפועל עומד ובבניין פעל. על פי השאלה שלך על פעלים עומדים בהפעיל אני מניחה שאת מנסה לטעון שזהו פועל עומד בהפעיל. אבל זה בלתי אפשרי במקרה הזה: כפי שאמרה גנגי הפעיל עומד קיים בעיקר בפעלים המציינים שינוי מצב (כגון הזקין, השמין, האדים וכו' הגזורים משמות התואר: זקן, שמן, אדום וכו'). פעלים אחרים בבניין הפעיל שהם עומדים, כמו הופיע והגיח הם די נדירים, ובכל אופן מדובר בשורשים שאין מהם פועל בבניין פעל. כשיש שורש בשני הבניינים הללו (והפעיל אינו מציין שינוי מצב) יש ביניהם בדרך כלל "מערכת יחסים" קבועה: פעל מציין את הפועל ה"רגיל" האקטיבי, ואילו הפעיל הוא פועל גורם (=גרם למישהו לעשות את הפעולה המתוארת בפעל. למשל: פחד-הפחיד, שמע-השמיע ישב-הושיב, נטה-הִטה וכו'). במקרים הללו (והם הרוב) הפעיל במהותו הוא פועל יוצא. בשורש גי"ל יש וודאי פועל בפעל (עומד), לכן אם יש גם בהפעיל, כטענתך, הוא חייב להיות פועל יוצא, במשמעות של גרימה. לשם המחשה: לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי (תהלים נה,ה) (יחיל=ירעד, יפחד; בניין פעל, עומד) קוֹל יְהוָה יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל יְהוָה מִדְבַּר קָדֵשׁ (תהלים כט,ח) (יחיל= יגרום לרעוד, יגרום לפחד; בניין הפעיל, יוצא). קביעת הבניין במקרה הזה נסמכת על המשמעות של הפועל בהקשרו, ועל המבנה התחבירי של המשפט (בפסוק הראשון יש רק נושא, ובפסוק השני יש גם נושא וגם מושא). אבל כפי שראינו למעלה ביָגֵל (לפחות בזה המקראי) אין שתי אפשרויות להבין את הפועל (יוצא ועומד) אלא רק אחת (עומד) כלומר פעל בלבד. מ.ש.ל. השתכנעת? ואם כבר דיברנו על כפילויות, מעניינים המקרים הבאים שבהם אפשר לפרש את הפועל גם כפעל וגם כהפעיל: לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד-בֹּקֶר (ויקרא יט,יג) אפשרות א: פעולת [=שכר] השכיר לא תלין (בניין פעל. הנושא: פעולת השכיר) אפשרות ב: אסור לך להלין את שכר השכיר (בניין הפעיל. הנושא: אתה) אותו הדבר גם ב"לֹא-תָלִין נִבְלָתוֹ עַל-הָעֵץ" (דברים כא, כג) אמנם בשתי האפשרויות הרעיון העיקרי של הפסוק לא משתנה, אך הניתוח המורפולוגי (צורני)-תחבירי שלו שונה. ודרך אגב, ספלינטור, ה"את" אינה מחוייבת. בייחוד בשירה המקראית. ולסיום: סיפור (בטח מוכר) על נהג אוטובוס אחד שנשאל על ידי אחד הנוסעים: "האוטובוס הזה ישיר?" והוא ענה: "כן, ואם תבקש יפה אולי הוא גם ירקוד"

 

[גנגי]

../images/Emo45.gif

 

[אטיוד5]

אין עלייך אין.

 

[lexigali]

שיב,

כן, השתכנעתי. אבל בעיקר נהניתי. איזה יופי של תשובה. "לא תלין נבלתו על העץ" - לא הבנתי איך הניתוח המורפולוגי שונה. הרי רק התחביר שונה כאן, לא? ההתלכדות המורפולוגית בין צורת נוכח עתיד ונסתרת עתיד היא שלמה, ועל-כן הניתוח ייעשה בדיעבד, רק לפי התחביר. וזה הופך את הניותח לשונה רק מבחינה רעיונית-פילוסופית ולא טכנית.

 

[שבולת ירוקת העין]

לא הבנתי

"הניתוח ייעשה בדיעבד, רק לפי התחביר" המורפולוגיה והתחביר שלובים פה זה בזה (המונחים פעל הפעיל שייכים לתחום המורפולוגיה ויוצא-עומד לתחום התחביר) כשאני אומרת ניתוח מורפולוגי הכוונה היא לקביעה של בניין - פעל או הפעיל. וגוף: נסתרת או נוכח. אלה המאפיינים של הצורה של הפועל. יש פה התלכדות כפולה: גם זו הקבועה: עתיד-נסתרת ונוכח, וגם זו הייחודית לגזרת ע"י (לא ע"ו. לכן אין דוגמאות רבות כאלה) של עתיד פעל והפעיל. ההתלכדות הזאת היא תוצאה של תהליכים שונים שעברו על הלשון העברית. מלכתחילה זה לא היה כך. כשאמרתי הבדל בניתוח המורפולוגי התכוונתי לזיהוי שלנו את מקור הצורה ביחד עם משמעותה ומשמעות המשפט כולו וזהו הבדל מורפולוגי-תחבירי

 

[מוגג]

אניודע שזו עברית

רק ש.. נו.. לא הבנתי כלום.. אלך לנום.

 

[דלית - delete]

אכן- מורפולוגיה, דוגמא, דיעבד

הכל עברית.