שאלה לערביי ישראל

אישלום

New member
חולם? אולי... מה רע?

לא לחינם הדגשתי שהפיתרון לא יכול לדלג על מדינה פלסטינאית. האפשרות של קנטונים תהיה ראלית רק בתנאי שתקום מדינה פלסטינאית, ורק אם ישרור שלום בין שלוש המדינות - ישראל פלסטין וירדן. אז אפשר לשאול, אם יהיו שלוש מדינות, וישרור שלום, למה לשנות? או, אז טוב ששאלת... עדיין יהיו בעיות ויהיו קיצוניים שינסו לפגוע בכל פעם בחדש בהסדר קיים. הבעייה העיקרית דמוגרפית, והיא לא רק של מדינת ישראל - בירדן כבר היום יש כ - 50% פלסטינאים (לדעת הממעיטים), בישראל מיעוט ערבי הולך וגדל, ולפלסטינאים יש את בעיית הפליטים. כל הבעיות אינן רק של זו או אחרת, והן קשורות זו בזו. קנטונים יפתרו את הבעיה - לכל אחד מהקנטונים תהיה אוטנומיה תרבותית שבמרכזה שפה והגדרה עצמית של עם - יהודי, פלסטינאי ובדואי (או כל הגדרה אחרת שירדן תחליט עליה לעצמה). גבולות הקנטונים יהיו - ירדן כפי שהיא היום, ישראל בגבולות הקו הירוק ופלססטין בין ירדן לישראל + הרצועה (על פי הסכמי אוסלו). גבולות אלה לא ימנעו מאנשים לגור בכל מקום שירצו בכך, אלא שהדומיננטיות לא תשתנה בשל כך, ולכל אזרח תהיה זכות הצבעה בקנטון 'האם' שלו, בלי קשר למקום מגוריו הספציפי... חלום? אולי... אלא שהוא בר ביצוע. האסלם הוא קיצוני? בהחלט, חלקים ממנו - היום. שלום הוא שנוטל את העוקץ מהקיצוניים.
 
נגעת בנקודה חשובה והתעלמת ממנה

הנקודה החשובה היא שהפלסטינים, מאז ומעולם, נוקטים בגישה של "הכל או לא כלום". הסיבה היא בדיוק מה שאמרת - הם חוששים שאיזה שהוא פתרון זמני יהפוך להיות פתרון קבוע ושהחלום על פלסטין השלמה יישאר על הנייר. האיסטרטגיה הפלסטינית היא "שימור הסכסוך". כלומר דחיית כל הסדר שהוא שיש בו "סכנה" שיביא שלום בין העמים. החמאס והפתח שונים רק בטקטיקה שלהם. ג'יבריל רג'וב, לדוגמא, הסביר בעימות עם איש חמאס שגירוש הציונים מ"פלסטין" צריך להעשות בשלבים בעוד שאיש החמאס דבק בגישה של "הכל או לא כלום". הרעיון של גבולות 67 (ומצידי אני מצרף אליהם כבונוס את ודי ערה ואת המשולש) הוא רעיון מצוין, אבל לצערנו הרב אין הרבה פלסטינים שמוכנים להסדר הזה. הדרישה שלהם (ממשלתם הנבחרת) היא גבולות 67 ושיבת הפליטים תמורת "הודנה" שבמהלכה הם יתארגנו להשמדתינו הסופית. אין שום הגיון בקונפדרציה ישראלית-פלסטינית-ירדנית. בין הישראלים לבין הפלסטינים אין שום דבר משותף. יש הגיון בקונפדרציה ירדנית-פלסטינית שאליה יסתפחו הפלסטינים בעלי ת.ז. ישראלית. זו תהיה קונפדרציה של מוסלמים, דוברי ערבית, בעלי תרבות דומה, יכולת טכנולוגית דומה והכנסה דומה.
 

raanans

New member
לא כל הפלסטינים באותה סירה

יש לי שתי בעיות עם הטיעון שלך. אם היתה מאשים את ההנהגה הפלסטינית בגישת "הכל או לא כלום" אולי זה היה אולי קרוב לאמת. אבל לכלול את כל הפלסטינים באותה סירה? את כל ה-11 מיליון? כולם? זה פשוט לא נכון עובדתית. בעיה א. עם הטיעון: רוב הפלסטינים (לפחות אילו מהם שאני מכיר אישית), כמו רוב בני האדם, פשוט רוצים לחיות בכבוד, עבודה, פרנסה וביטחון אישי ושלום. העיה ב. : חלק מההנהגה הנוכחית (אש"ף) הסכימו לפשרה, ולרעיון של שתי מדינות זו לצד זו. הטרגדיה של הפלסטינים היא בהנהגה שלהם. במנהיגים חסרי הפשרות. החל בחאג' אמין אל חוסיני - שלקח חלק פעיל בשואה ובעל אחריות ישירה למותם של מאות אלפי יהודים - אם לא מיליונים. עראפת - שרצח עשרות אלפים בירדן, ולבנון ואלפים בישראל. וכיום בהנהגת החמס הגיזענית שעדיין שואפת להשמיד את ישראל.
 
אז מה?

קודם כל, הטענה הזו שלך היא מאד פטרוניסטית, כאילו אתה מנסה לקבוע עבורם מהי הדיעה השלטת. דווקא אצל הפלסטינים ישנה דמוקרטיה אמיתית וממשלת החמאס הקיצונית נבחרה על ידי העם ולא מונתה או תפסה את השלטון בכח. אז מי אתה שתקבע עבורם? בנוסף, ברור שהאנשים שמכירים אותך אישת אינם משקפים את דעת הציבור, אפילו לא את דעת עצמם. סבי וסבתי חיו באוקראינה בשלום ובשלווה עם שכניהם האוקראינים, אבל כשהתקרבו הגרמנים התנפלו עליהם שכניהם והבעירו את בתיהם. הם ביקשו את עזרת חבריהם משכבר הימים ונענו במשיכת כתפיים במקרה הטוב. היה סמוך ובטוח שאם נגיע למצב שבו נהיה נתונים לחסדיהם, רוב הפלסטינים שאתה מכיר לא ינקפו אצבע כדי להגן עליך מפני ה"קיצונים" וברובם גם יצטרפו לחגיגה. ולסיום - הטענה "מרבית הפלסטינים רוצים לחיות בשלום איננה רלונטית בכלל. אני מניח שגם מרבית הגרמנים רצו לחיות בשלום וגם ביפן לא היה רוב שתמך בכיבוש כל דרום מזרח אסיה ובודאי בהתקפה על ארצות הברית. מה שקובע הם הדומיננטים ולא הרוב השקט.
 

מסלינה

New member
רוצים כבוד, עבודה, פרנסה, בטחון...

הם לא רוצים מדינה? הם לא רוצים לממש את זהותם לאומית? כל מלחמתם היא על פרנסה וכבוד?
 

אישלום

New member
להתייחס להכל או לא כלום

זה קל. מי שאומר לישראל 'לא כלום', יוצא בידיים ריקות. ולכן הבעיה היא מהות הפשרה ולא ההכרזה הכפייתית של 'אין עם מי לדבר'. יש בצד הפלסטינאי מי שהאסטרטגיה שלו היא שימור הסכסוך. ויש גם אחרים, והם רבים, רבים מאוד. גם הישראלים שמיוצגים ע"י העבודה, קדימה, הליכוד והמפד"ל מצטיירים לפלסטינאים כמי שההבדל היחידי בניהם הוא הטקטיקה. מסתבר 'שטקטיקה' זה קצת יותר מזה... העימות האלים בין פתח לחמס הם ראיה לכך. יש הגיון בהרבה פתרונות, הבעיה שהם מפסיקים להיות הגיוניים כשהם באים לכפות פיתרון על אחד הצדדים.
 

raanans

New member
למה "ללא סיבה"? יש סיבה

חברי הכנסת הערבים רוצים להיבחר לכנסת גם בעתיד. והדרך הטובה ביותר להיבחר זה ליצור פרובוקציות, ולמשוך את תשומת הלב של העיתונות. ומה יכול לשמש תירוץ יותר טוב מחפירות בהר הבית? אפשר להלהיט את הרוחות ע"י טיעונים דתיים פרימיטיבים, ובינגו. אנחנו בכותרות. שיש סיבה גם יש.
 
מממ...

אני לא מאמין שמהמצב הזה יכול היה לצאת משהו טוב, לא משנה מה הממשלה היתה עושה היא היתה חוטפת קיטונות של זעם. אם היתה משאירה את הגשר במצבו הרעוע ומרשה לו לקרוס היה העולם הערבי מתפלץ על ההפקרות הישראלית, כפי שהיא עושה היום הוא כבר מתפלץ אבל יכול להיות שזה יחסוך איזה אסון שסביר שיקרה. שייח' סלאח רוצה לשחרר קיטור? הוא גם ככה ישחרר אותו על דבר זה או אחר.
 
למעלה