שאלה לעיון ולדיון:

לשונאי10

New member
כי יש הבדל בין הפסיק את משהו

לפסק. הגם פסק/פסק מרדת אבל: הגשם הפסיק לרדת.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
אבל בניין הפעיל אינו רק בניין גורם...

"מצבו החמיר", "שיערו הלבין", "הילד הקשיב והחכים", "המורה הוכיח", "הצייד החטיא" ולא חסרות דוגמאות נוספות.
 

לשונאי10

New member
צודקת

ועדיין להגיד "הגשם הפסיק" מצלצל כפועל גורם ומצפים למושא - א הפסיק את ב, לכן לא נשמע טוב. ולכן: הגשם פסק/נפסק/הפסיק לרדת (נשוא מורחב שהוא למעשה נשוא ומושא).
 

trilliane

Well-known member
מנהל
הפסיק לא בא, הפסיק גם לא מצלצל... ../images/Emo8.gif

ייתכן שזה עניין של הרגל, או העדפה סגנונית, או אולי פער הדורות, אבל לי זה לא מצלצל כמו פועל גורם ואני לא מצפה לשום מושא... מבחינתי ברור לי לחלוטין ש"הגשם הפסיק" = "הגשם הפסיק לרדת" והוא שקול לחלוטין ל"הגשם נפסק" / "הגשם פסק". אני מסכימה שהניסוח האחרון גבוה יותר ולכן לו הייתי מנסחת כרגע טקסט במשלב גבוה הייתי כנראה בוחרת ,בו אבל בשפת היום-יום זה לגמרי היינו-הך מבחינתי. מה שבא ברוך הבא.
 

לשונאי10

New member
לי נשמע שמצפים למושא

א הפסיק א ב. הגשם הפסיק לדאת = הגשם הפסיק את הירידה.
שלום חנוך הגדול!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
ציפייה מטבעה תלוית הרגל... ../images/Emo13.gif

אם הדובר רגיל לצירוף כגון "הגשם הפסיק" הוא יודע שזה זה, ולא מצפה למושא.
 

asaphxiix

New member
"הגשם הפסיק את משחק הכדורגל"

זה נכון שעקב הנוכחות של משמעות קאוזטיבית בפועל 'הפעיל', אפשר לצפות למושא שיבוא אחריו אפילו כאשר נושא המשפט הוא 'גשם'. עם זאת, אין פסול בלצפות, אפשר גם להתאכזב.
 

לשונאי10

New member
אלא שאיני אוהב להתאכזב ../images/Emo13.gif

ודווקא המשפט שנתת הוכיח את טענתי. תודה!
 
למעלה