ועדיין להגיד "הגשם הפסיק" מצלצל כפועל גורם ומצפים למושא - א הפסיק את ב, לכן לא נשמע טוב. ולכן: הגשם פסק/נפסק/הפסיק לרדת (נשוא מורחב שהוא למעשה נשוא ומושא).
הפסיק לא בא, הפסיק גם לא מצלצל... ../images/Emo8.gif
ייתכן שזה עניין של הרגל, או העדפה סגנונית, או אולי פער הדורות, אבל לי זה לא מצלצל כמו פועל גורם ואני לא מצפה לשום מושא... מבחינתי ברור לי לחלוטין ש"הגשם הפסיק" = "הגשם הפסיק לרדת" והוא שקול לחלוטין ל"הגשם נפסק" / "הגשם פסק". אני מסכימה שהניסוח האחרון גבוה יותר ולכן לו הייתי מנסחת כרגע טקסט במשלב גבוה הייתי כנראה בוחרת ,בו אבל בשפת היום-יום זה לגמרי היינו-הך מבחינתי. מה שבא ברוך הבא.
זה נכון שעקב הנוכחות של משמעות קאוזטיבית בפועל 'הפעיל', אפשר לצפות למושא שיבוא אחריו אפילו כאשר נושא המשפט הוא 'גשם'. עם זאת, אין פסול בלצפות, אפשר גם להתאכזב.