שאלה לכל הלא דתיים

[ילידת המאה שעברה]

הוילה של הרב כדורי לא מעניינת אותי

אם החברה שלך חשבה שמזוזות זה דבר חשוב, היא צריכה להתמודד עם העלות של זה. לא חייבים לקנות מזוזות מפוארות. ניתן לרכוש בעלות לא גבוהה בכלל, מזוזות כשרות ויפות. את המזוזות בבית שלי, קנו הורי מאדם ישר, המרוויח את לחמו ביושר. כן, ביושר. הוא, ועוד אנשים רבים (כמה שלא תרצה להכיר בעובדה הזאת), באמת מאמינים שמזוזה זה דבר חשוב, ועל כן, יש ביקוש לכך. כיוון שיש ביקוש למזוזות, החליט אותו אדם לעסוק בכתיבתם (כשם שאתה החלטת לעסוק בעבודה בה אתה עוסק), ומשפחתי רכשה ממנו כמה שצריך. בשבילך זו אמונה תפלה, אז אתה לא קונה. בשבילי זו אמונה אמיתית, ולכן אני קונה. לא אשמתי שיש לך בעיה עם זה. התשובה, אם כן, היא לא "המון כסף", אלא "ביקוש רב". ונחמד מצידך שאתה מוציא משפטים מהקשרם. כן כן. מיסטיקנית. נכון שלא חסרים שקרים בעולם, ולכן יש לנו שכל (בתקווה שאנחנו לא תמימים מידי), להבחין בין דובר אמת לשקרן. לא ביקשתי ממך להאמין לי.

 

[begone]

את שילמת בשביל הוילה שלו

הוילה של הרב כדורי נבנתה בגלל מאמינים פתיים כמוך. הוא מתעשר - ואת מרוויחה תיבת פלסטיק שלא תגן עליך מפיגוע ירי או מהתחשמלות. תשקיעי את הכסף שלך במקומות שבאמת מביאים תועלת ממשית, לא מיסטיקה בגרוש. "אנשים רבים (כמה שלא תרצה להכיר בעובדה הזאת), באמת מאמינים שמזוזה זה דבר חשוב" והטרוריסטים של בן-לאדן באמת האמינו שהם עושים עבודת קודש, כאשר הם התנגשו במגדלי התאומים. אפשר ללכת רחוק מאוד עם אמונה. "התשובה, אם כן, היא לא "המון כסף", אלא "ביקוש רב"" ובכן - ביקוש רב למזוזות מזרים המון כסף למוכרי המזוזות. אם יש המון טמבלים (סליחה, דתיים) שרוצים מזוזות, אז יש המון סוחרי מזוזות שמתעשרים על חשבון הטמבלים (סליחה, דתיים). זו הכלכלה של הטימטום. זה קיים גם במפעל הפיס, בתעשיית האופנה, בתעשיית המיסטיקה ובתעשיית ההחזרה בתשובה. הכל אותו דבר - בלוף ששווה כסף. זה המקצוע העתיק בעולם - בלופרים. יותר עתיק מאלו שפתחו את הרגליים - לפחות הן סיפקו את הסחורה....

 

[ילידת המאה שעברה]

שמור על פיך

לא זכור לי שאמרתי שאני מאמינה במזוזה של הרב כדורי, וכדומה. אני מאמינה במזוזה, פשוטה ככל שתהיה, שעלותה סבירה ביותר. התורה לא דורשת מאף אדם להתרושש. חיים לפי התורה, לא אמורים לעלות הרבה כסף. הטרוריסטים של בן-לאדן הרגו אנשים. אני, לעומתם, לא פגעתי בחיים של זבוב. אם הכל בלוף, אל תלך לפי האופנה, אל תקנה פיס, ואתה גם לא חייב לחיות על הכדור הזה. אף אחד לא הכריח אותך כלום. אבל תן לאחרים לחיות, אם לא אכפת להם לשלם את המחיר, שצורת החיים שלהם לוקחת מהם.

 

[ד ו ר י ס]

הבעיה היא שה"אחרים"

לא נותנים לי לחיות כמו שאני רוצה. אני רוצה להתחתן בנישואים אזרחיים בארץ. אז מה? למישהו אכפת מה אני רוצה? כנראה שלא. אני גם מוכנה לשלם את המחיר שגובה צורת החיים שלי, רק לא את המחיר שגובה צורת החיים של אחרים, זה הכל. לגיטימי?

 

[אנדר וויגין]

אמרת שאת תומכת בדעת ביגון

אז איך את רוצה להתחתן הוא תומך בקשר ללא מחוייבות ללא נאמנות הוא רוהצ קשר פתוח לגמרי לצאת עם כל אחד ולזיין כמה שיותר איך זה מסתדר עם הנישואים האזרחים שאת כל כך רוצה? (מעניין אותי מאוד לדעת מה הגדרתך ל"נישואים")

 

[ד ו ר י ס]

לא אמרתי בשום מקום שאני תומכת בכל

מה שביגון אומר. ברוב כן, בחלק לא. אם זה באמת מעניין אותך, אני הייתי תקופה ארוכה בקשר פתוח ועכשיו אני בקשר סגור (עם אותו אדם). אני חושבת שקשר פתוח הוא טוב מאוד במקרים מסוימים ולא טוב באחרים. במקרה האישי שלי, לתקופה מסויימת הוא היה הכרחי: פגשתי את הבחור הנ"ל בגיל צעיר מאוד (15) וכבר אז היה לשנינו ברור שזה לא סיפור של שבוע שבועיים. אם היינו מתחייבים לחלוטין אחד לשני בגיל כזה, לעולם לא היינו יכולים לדעת אם זה באמת מה שאנחנו רוצים. מצד שני, כשניסינו להפרד לתקופה קצרה, לא הצלחנו. פשוט יותר מדי טוב לנו יחד. הפתרון בדרך היה מערכת יחסים פתוחה. היום? הייתי, ראיתי, לא משהו. שלי הכי טוב!!!!! לגבי נישואים: אני לא רואה שום הבדל משמעותי בין חיי כיום לבין חיי בעתיד כאישה נשואה. אני מחויבת היום לאדם שאני חיה איתו בצורה שאי אפשר להתעלות עליה עם טבעת יפה והרבה צ´קים. אז למה חתונה? בשבילי חתונה היא מסיבה נפלאה, שבה מכריזים שני אנשים על אהבהתם בפני כל האנשים היקרים להם. זה יכול להיות דבר מאוד יפה. אני מציעה לך לקרוא את הספר "באדולינה" של גבי ניצן. מעבר לעובדה שזה ספר נפלא ויוצא דופן, מוסברת שם גם תפיסה לגבי חתונה שאני מאוד אהבתי והזדהתי איתה. עניין קפריסין היה יותר דוגמא מאשר מה שאני מתכוונת לעשות. אני לא באמת חייבת שיגידו לי שאני נשואה. האמת היא שלא אכפת לי פשוט לעשות מסיבה. עניתי לך על השאלה?

 

[begone]

אתה מעוות את דבריי

"הוא תומך בקשר ללא מחוייבות ללא נאמנות" אני תומך בקשר עם מחוייבות מתוחכמת יותר - דהיינו לא רק לאישה אחת, אלא לכמה נשים בדרגות שונות של מחוייבות. ללא נאמנות? אני נאמן לילדים שלי כאבא. הנאמנות שלי לאשתי איננה ערך, ואינני צריך להיות נאמן לאשתי בהכרח. אם אני רוצה להיות נאמן לה - אהיה נאמן. ואם אינני רוצה - אסכם איתה על מערכת יחסים פתוחה שבה יש אמון אינטלקטואלי המתיר לשנינו לפתח מערכות יחסים מקבילות עם שותפים נוספים. זה כמובן תלוי בהסכמה, הבנה והשכלה. זה דורש משני בני הזוג לפעול ברציונליות, בחוכמה ובתיחכום. זו פשוט מחשבה נאורה ומתקדמת מדי בשביל האופקים הצרים שלך. לצערי, אתה פשוט לא מסוגל לחשוב על צורות חיים מפותחות יותר ממך. חבל מאוד.

 

[אנדר וויגין]

דווקא לפי דעותיך

אני צריך להיות יותר נאור ורציונלי ממך כיוון שאני מאמין ב"חוסר" נישואים (איזה קשר יכול להיות יותר פתוח מזה?) אני לא רואה בזה שום צורך . ואם מישהו עושה את זה בשיל "מסיבה יפה"(דוריס) אני רק רוצה להגיד לכם שמסיבות יפות נהגנו לעשות כשהיינו ילדים קטנים, אז באמת היו מסיבות מאוד יפות צבעוניות עם הרבה בלונים ולפעימם אפילו הופעת אורח של קוסם מי שרוצה דבר כזה כנראה עדין לא התבגר.

 

[begone]

מה זה חוסר נישואים?

חוסר נישואים? מה זה? לא ברור לי. אם אתה מתכוון לרווקות - הרי שלפעמים יש רווקים המנהלים מערכות יחסים "כמו נישואים" בסגנון של ´ידועים בציבור´ וזה לא ממש פתוח. לגבי מסיבות יפות - גם אנשים מבוגרים מאוד (ואף קשישים) מארגנים מסיבות, נפגשים באירועים חברתיים ומנהלים מערכות סוציאליות מפותחות. אם אתה חושב שמסיבה זה דבר ילדותי, אתה כנראה לא מבין שבני אדם הם יצורים חברתיים שאוהבים להיות שמחים. רות סוף.

 

[begone]

הפה שלי שמור על ידי מזוזה חילונית

"הטרוריסטים של בן-לאדן הרגו אנשים" והחרדים הורגים אנשים באוהלה של תורה. המתנחלים המשיחיים גורמים להרג של חיילי צה"ל בשם גאולת הארץ ואדמת הקודש. המון חיילים נהרגו בשביל הכותל המערבי, קיר חסר תועלת. המון חיילים נהרגו בשביל מערת המכפלה, חורבה חסרת משמעות. "אם הכל בלוף, אל תלך לפי האופנה, אל תקנה פיס". אני באמת לא הולך לפי האופנה, וגם לא קונה פיס. "ואתה גם לא חייב לחיות על הכדור הזה" אני לא חייב, אבל אני לא יכול לחיות על אף כדור אחר כרגע. בתקווה שזה ישתנה. "תן לאחרים לחיות" אני נותן - אבל כל הזמן מוכרים לי מזוזות ותוקעים לי מזוזות ומנסים להראות לי שמזוזות מצילות חיים. תעזבו אותי מהשטויות האלה!

 

[אנדרי ז]

המממ

תגידי לי משהו. האם ספרת את כל הבתים שבהם פרצה שריפה והמזוזה, על אף היותה כשרה למהדרים שבמהדרין, לא שרדה? באיזה אחוז מהמקרים היא כן שרדה?

 

[ילידת המאה שעברה]

לא, וברור לי-

שהאחוזים בהם היא שרדה, הם אפסיים, או לפחות מעטים מאוד. אבל! אם כל, אבל כל החדר או הבית נשרף, וספר תורה (אתה מרשה לי להחליף את המזוזה בספר תורה? אני פשוט לא רוצה לשנות דיוקים של סיפורים, ואין הבדל מבחינה רעיונית), העשוי, ככל הידוע, מנייר קלף, ועטוף בבד, שהיה *באמצע* השריפה, נותר שלם.. זה אומר לי משהו. למרות שספרים רבים אחרים כן נשרפו. הרי לא טבעי שבד ונייר (וידוע שהם חומרים דליקים), הנמצאים בין הלהבות, לא יתפסו באש, ויכלו. מטבעה של אש, שיש בקרבתה חומר דליק, להתפשט.

 

[אנדרי ז]

אני אגיד לך דבר אחד על אש

והוא שגם אני וגם את לא מומחים בתחום הזה. יצא לי כבר לראות מספיק מקרים בטלוויזיה, ולאו דווקא בדיוניים, של אש שמתנהגת בצורות שלא אני ולא את היינו מצליחים לחזות. וחוץ מזה, איפה בכלל ההוכחות למקרים שאת מזכירה?

 

[ד ו ר י ס]

ולרגע לא עלתה בראשך האפשרות

שמישהו הניח אותו שם אחרי השריפה? היית שם בזמן השריפה? (אם כן גם את יצאת משם. גם אותך צריך לנשק אחרי שאת נופלת מהיד?

) לעולם לא תדעי מה קרה שם, ככל הנראה.

 

[ילידת המאה שעברה]

אני לעולם לא אדע

אני יכולה רק להאמין, ברצותי. אין שום אפשרות להוכיח דבר כזה. גם אין שום אפשרות להוכיח שהיה אדם בשם ניוטון. אני מאמינה לבנאדם שהיה שם, לבנאדם שיצא משם עם הספר, או שהוציא משם את הספר (תלוי בסיפור), כמו שהייתי מאמינה, אם סבא שלי היה מספר לי את זה. (רק אחד מהסבים. השני אהב לעבוד עלי, ונפטר כשהייתי קטנה מידי

)

 

[ד ו ר י ס]

אגדות אורבניות

הרי כולנו שמענו את הסיפור הזה בגירסה זו או אחרת, אף אחד מאיתנו לא חווה אותו. פשוט אגדה אורבנית. את רוצה? תאמיני. שיהיה לך לבריאות.

 

[ילידת המאה שעברה]

כולנו צעירים, וכיום,

סיפורים כאלה נדירים יותר, כי יש פחות שריפות מוצתות. הכרתי אדם שחווה. זה מספיק לי.

 

[ד ו ר י ס]

לצערנו עדיין יש שריפות

ובכל זאת לא כותב פה מישהו שחווה זאת על בשרו, אלא כאלה ש"שמעו על זה מ X ). טבען של אגדות אורבניות הוא שאף אחד לא חווה אותן, אבל תמיד מכיר מישהו שכן. בגלל זה הן נקראות אגדות. אגב, האדם שהכרת ששרד משריפה שכלום לא שרד בה פרט לספר תנ"ך, הוא סופרמן או משהו כזה? סליחה על ההתעסקות בפרטים הקטנים, אבל אני אשמח לשמוע איך הוא שרד שריפה שכלום לא שרד אותה.

 

[ילידת המאה שעברה]

מה יעזרו הפרטים?

הספר שרד. הכל נשרף סביב, מלבד הספר. איך? לא מוסבר (אלא אם כן את מאמינה באלוקים). והוא לא היה סופרמן, אלא אדם רגיל לחלוטין. כמוני וכמוך. (רק שהוא עבר קצת יותר בחיים שלו)

 

[ד ו ר י ס]

מי ביקש פרטים?

לא שאלתי "איך". כדי לשאול "איך" צריך קודם להאמין, ואני לא. רק טענתי שזו אגדה אורבנית. עד ליום שיעמוד מולי אדם שזה אכן קרה לו (לא מישהו שמכיר מישהו...), זאת תשאר אגשה אורבנית מבחינתי. רק תהיתי איך אדם רגיל לחלוטין שורד שריפה שכלום לא שרד? כלום לא שרד חוץ מאדם וספר תורה? נו, טוף. אם כבר אנחנו ערות בשעה כזו, אולי תעני לי על שאלתי לדתיים שאף אחד לא ענה עליה. זה אתגר שלא קשור באגדות אורבניות - רק מציאות.