ההבדל בין זה לזה הוא די פשוט:
שופטים הם בני אדם וכולם יודעים את זה ומודעים לזה, ומתייחסים בהתאם. רבנים הם בני אדם, אבל משום מעמדם, כל מילה שלהם נחשבת לקדושה ואנשים מתייחסים לזה בהתאם, עד גרוטסקיות מגוכחת כמו ההכרזה ש"תוך עשר שנים יבוא המשיח" (אני רשמתי תאריך ואני אתקשר לבחור בשנת 2012 כדי לבשר לו שהוא טעה), ולא משנה כמה פעמים הוכרזה הכרזה זהה בעבר, אנשים ממשיכים להאמין בה. שופטים הם שונים מרבנים גם בכוח החברתי שלהם - רבנים נחשבים למנהיגים חברתיים בעוד שופטים רק קובעים מה דינם של אנשים ופוסקים בין שני צדדים בעימות, ולפיכך לא משפיעים על כל צד בחייו של אדם על סמך החלטה של רגע (ולא משנה כמה מבוססת), בניגוד לרב שיכול בכל רגע לשנות כל הלך פעולה וחשיבה של אחד מהאנשים שתחתיו. במלים אחרות, רב הוא בלתי מוגבל בכוח השפעתו על קהילתו, כל עוד אחיזתו בה חזקה, בניגוד לשופט שאצלו, ברוב הפעמים, העניין הוא בנוסח "זבנג וגמרנו". לגמי עניין הגרסאות השונות - ובכן, החוק האנושי מבוסס על מקרים מתועדים ולכן ניתן לעקוב אחריו עד מקור היווצרותו ולשקול מחדש קיום של חוק כלשהו בכל זמן נתון. החוק הדתי מבוסס על אותו טקסט עתיק ועל אותם חוקים שעל חלקם אבד הקלח, וע"מ לבטל קיום של איזושהי הלכה אתה צריך להוכיח ההפך, או במלים אחרות - לשנות משהו בתפיסה הכוללת של טבע האלוהים, שהוא אינו בר שינוי (בניגוד לחוק האנושי הדינאמי), ובכך ליצור פאראדוקס תמידי נוסח "הכנסייה לא טעתה, לא טועה ולא תטעה לעולם. אה, אז? נו.. האפיפיור היה קצת.. אתה יודע.. זו לא הכנסייה שטעתה.. זה היה האפיפיור שהיה קצת.. מנותק".