שאלה לדיון

KOMY

New member
לדעתי...

קשה מאד לקבוע מה עדיף. זהו עניין כל כך אישי וכל כך קשור לסיפור החיים של כל אחד. יש מורים ומורות טובים, שמצליחים להחדיר את הטעם הנפלא של הספרות... ויש כאלה שרק הורסים את העתיד הספרותי הפוטנציאלי של התלמידים. ויש גם את נושא בחירת הספרים שצריכים או ראויים להיות ברשימות הקריאה... וכאן, לדעתי, טמונה הבעיתיות הגדולה ביותר במערכת החינוך שלנו...
 

אפרת12

New member
פנים לכאן ../images/Emo46.gif ולכאן ../images/Emo13.gif

כעיקרון - בכיתה י"א, שבה למדתי את עיקר הספרות וגם הייתי מודעת לעצמי (קודם לכן הלימודים היו די חפיפיים) הפכתי להיות "אילמת קריאה", פשוט כי השיטה בביה"ס (לא רק אצל המורה שלי, אם כי אצלה זה היה בין הגרועים) זה: "מה שאני אומרת והפירוש שאני מביאה הוא נכון, מה שאתם חושבים הוא חסר משמעות ולא נכון, בגלל שהוא שונה ממה שכתוב בספר שלפיו אני מלמדת". זה כמובן עורר אנטגוניזם. למרבה השמחה מיד בכיתה י"ב התאוששתי ובלעתי את כל הספריה. מצד שני - כפי שנאמר פה - לימודי הספרות מעוררים אותנו לחשוב שאולי יש פה עוד משהו, וגם בלי כלים, הרעיון שאם בספר הזה שלמדנו יש הסתמכות, הפניות, ציטוטים ודברים שבין השורות - שוקע ומופנם ומעודד אותנו לחפש את זה בדברים שאנחנו קוראים באופן עצמאי. שורה תחתונה - לימודי ספרות זה טוב, בתנאי שהגישה אינה "פשיסטית".
 

Boojie

New member
מעולם לא הבנתי את הטענה

ששיעורי ספרות המאיסו על מישהו את הקריאה. אם בנאדם אוהב לקרוא, לא ממש ברור לי איך משהו יכול לגרום לו להפסיק לאהוב את זה. מה, אם אני אוהבת שוקולד, אני אפסיק לאהוב אותו רק אם מישהו ילמד אותי שלושה שיעורים משעממים על המרכיבים שלו? (למדתי תזונה בעבר, זה לא לגמרי מופרך...) הטענה הזאת תמיד נראתה לי מוזרה, בלשון המעטה. בנאדם לא מפסיק לעשות משהו שהוא אוהב רק בגלל שיעורים בבית הספר, וזה נראה יותר כמו תירוץ של אנשים שקריאה היא לא ממש עיסוק חשוב אצלם, למה הם לא קוראים.
 

komandatore

New member
לא שלושה שיעורים תיאורטים

אם את שונאת לבשל ולהתלכלך (יש כאלה...)ותהיי חייבת להכין שוקולד לבישול נגיד, במשך חודש,ולעבוד עם הידיים ולהתלכלך וכדומה יש אנשים שזה יוציא להם את החשק לשוקולד. ואם את לא מאוד אוהבת שוקולד,אם עדיין לא גיבשת דיעה מוחלטת זה בטח לא יעזור לך- לא כל מי שלומד ספרות הוא איש ספרות מובהק וחובב ספר נלהב- וזו עלולה להיות הנקודה שתקבע עבורו את המשך דרכו אמנם למי שהיה המזל וזכה למורה טובה במיוחד שתעורר את העניין עבורו הרוויח את הספרות אבל יש רק מורות בודדות כאלה וברוב המקרים הרבה אנשים שהם "מקרים גבוליים..." עלולים להתרחק מספרות.
 

freedom rider

New member
לדעתי זה לא ממש חשוב

היו לי מורות מצויינות לספרות. את המקצוע עצמו, אף פעם לא אהבתי, מה שלא מנע ממני לקרוא ולא השניא עליי את הקריאה, גם של יצירות שלמדנו במסגרת שיעורי הספרות, ובהחלט לא השפיעו על ההנאה שלי מהקריאה (או חוסר ההנאה במקרים מסויימים). ואם ניקח דוגמא ממקצוע אחר - היו לי 3 מורים איומים למתמטיקה, שתמיד הייתה המקצוע האהוב עליי, ונשארה כזו עד עצם היום הזה, למרות המורים האלה. וגם היה לי מורה מצויין להיסטוריה, שגרם לי לאהוב את המקצוע שלא כל כך אהבתי קודם לכן.
 

komandatore

New member
זה לא בדיוק אותו דבר

זה לא נכון להשוות בין מתמתיקה לספרות למרות שאת שתיהם אתה לומד בביתספר ספרות אתה יכול להשוות למוזיקה,צילום, קולנוע או כל מקצוע שמשלב נשמה ואמנות. ובמידה מסוימת גם בשאר המקצועות האלה אבל ביחוד בספרות (ושירה) יש את יצירת האומנות כשהיא עומדת בפני עצמה ויש את הפרשנות ואת ההבנה שמעבר וחיפוש לעומק וזה מאוד חשוב (מי ומה ו)איך עושים את זה ואם מגבילים את המחשבה של התלמיד עושים טעות גדולה ופגיעה ביצירה ואולי גם בתלמידים.
 

komandatore

New member
"מדע מדויק" קצת שונה מאמנות

וברור שיש חובבי מתמתיקה ומדעים אבל בהגדרה "חשבון"זה לא ממש רוחני
 

freedom rider

New member
זה כל העניין

מתמטיקה זה לא חשבון, בדיוק כמו שספרות זה לא "למה התכוון המשורר בשירו".
 

dage

New member
מתמטיקה זה אחד התחומים הכי רוחניים

אם יש מקצוע שבית הספר פשוט קוטל הרי זה מתמטיקה. היופי, האלגנטיות, הניצוץ הזה שיש בהוכחה מתמטית, היצירתיות בבניית עולמות שלמים, הפילוסופיה של ביסוס המתמטיקה ושאלות הקשר (או חוסר הקשר) שלה לעולם הפיזי, המשחק במציאת הקשרים וסימטריות... הרי זה מרתק! מה נשאר מזה בבית הספר? שנים של "חשבון", שנאה סתמית ולא ברורה, שעמום. לימודי המתמטיקה החריבו את המתמטיקה יותר מאשר לימודי הספרות את הספרות.
 
יש לי את המורה הכי נוראית לספרות

שאפשר לדמיין..
אני גם חושבת שזה תלוי איך מתנהלים שעורי הספרות... אם הם מעניינים ומרתקים אז..סבבה! אבל אם הם הורסים לך את כל החשק לקרוא או אפילו לחשוב על הספר...אז...טוב..מה אני אגיד...פשוט צריך מורה טובה.
ד"א.. סיימתי לקרוא את אבא ארך רגליים! ספר חמוד להפליא!^_^
 

de roy

New member
בתור תלמיד......

אני יכול להגיד שעד כיתה יב שנאתי את שיעורי ספרות!!!! אך השנה זה מוסיף לי הרבה מאד!!! כשמאירים לך דברים בשיר שאולי לא היית שם אליהם לפני זה כבר משפר את החוויה מהשיר. למשל בשירת ביאליק: אני לא חושב שהייתי אוהב (או מבין) את עיר ההריגה ללא שיעורים אלה ועכשיו אני חושב שעיר ההריגה זאת פואמה מדהימה כך שכבר היה שווה לא להבריז.... אךת אני חושב שהחשיבות הכי גדולה של שיעורי הספרות היא הרחבת האופקים של התלמידים שיותר משני שליש מהם לא היו קוראים יותר מ-3 ספרים בחיים שלהם ללא שיעורים אלה. אז נכון, אולי זה באמת קצת מוציא את ההנאה מספר (כמו שלי זה עשה עם סיפוריו של צכוב שבשעות הפנאי הם הסבו לי הנאה ובשעות ספרות הם הרדימו אותי) אך אני חושב שהיתרונות גדולים מהחסרונות.....
 

de roy

New member
לא בגלל ולא למרות

אלא סתם כי אני נהנה מזה...... אבל זה ללא ספק הכיר לי סופרים טובים שאני לא בטוח שהייתי קורא ספרים שלהם בלי בית ספר (כמו יצחק בשיבס זינגר)
 

komandatore

New member
מגוון הספרים שלומדים בבית ספר

מצומצם (שמעתי שעדיין לומדים דברים שלמדו בתקופתי) ולכן לכל המתעניין טוב שיש פורום ספרות...
 

suki da yo

New member
אולי זה עובד בשירה,

אבל שירה אף פעם לא היתה הקשטע שלי. שירה הא מעיקרו של דבר כתיבה שאפשר להנות ממנה רק , או בעיקר אחרי שמנתחים אותה ומתאמצים עליה. אני מעדיפה סיפורים
 

שש שבע

New member
אבל נראה לי

שלשיעורי ספרות בוחרים את הספרים הכי משעממים שיש, בחיים לא הייתי נוגעת בהם אילמליי השיעור, וגם כך כשקראתי אותם לצורך השיעור התעניתי.
 

freedom rider

New member
איזה ספרים בחרו אצלך?

"אצלי" בחרו יצירות מרתקות: אבא גוריו, הקמצן, אנטיגונה, הגברת עם הכלבלב, שירי טשרניחובסקי, אם להזכיר חלק. וזה היה לפני 20 שנה ויותר (כן, כן), ושמעתי שבינתיים נוספו עוד יצירות רבות לתכנית הלימודים (התפסן בשדה השיפון כבר אמרנו?). באמת - מה בחרו אצלכם?
 

שש שבע

New member
אצלנו

זוכרת את אנטיגונה, אבל גם סיפור פשוט, ועוד כמה שאני ממש לא זוכרת, אבל אניכן זוכרת כשקינאתי במישהו שבכלל קיבל את "הדבר" ואני קראתי אותו ככה סתם בנשימה, אגב זה שאני זוכרת את סיפור פשוט ואנטיגונה, זה רק בגלל שהם לא היו מהגרועים, אבל השאר? רחמנא ליצלן, שיעמום פחד.
 
למעלה