כן, כמה טוב שלא צריך לראות את זה.
כמה טוב שזה מתבצע רחוק, במקומות סגורים שאנחנו לא רואים ולא שומעים, ולא צריכים להתמודד עם זה מוסרית. אחרת כל הקופים המייבבים והחיות הסובלות האלה עוד היו עלולים לצער אותנו. נורא ניסיתי לא להכנס לדיון הזה, אבל אי אפשר לראות את מה שאתם כותבים פה ולא להגיב יותר. עבדתי בעבר במעבדת מחקר, עסקתי בגידול חולדות לצרכי מחקר, הייתי נוכחת בנתיחות ובניסויים על בעלי חיים. זה לא הפריע לי יותר מדי. מצד שני, כשגיליתי שרוב הניסויים על בעלי חיים הם לא רק מיותרים, אלא גם מזיקים, דעתי השתנתה במידת מה. ניסויים על בעלי חיים בדרך כלל לא באמת ניתנים להכללה על בני אדם, כי יש הבדלים פיזיולוגיים, ביוכימיים ואנטומיים גדולים מדי. הרבה תרופות שנמצאו כמזיקות לבני אדם נבדקו על בעלי חיים קודם. התלידומיד היא אולי הדוגמה המצמררת מכל. תלידומיד (תרופת הרגעה שניתנה לנשים בהריון כתרופה בטוחה ויעילה וסופה שגרמה ללידת תינוקות חסרי גפיים) לא גרמה כל נזק לארנבות בהריון. לכן נתנו אותה לנשים בהריון. יש רשימה עצומה של חומרים שבעלי חיים שונים יכולים לצרוך ללא נזק בזמן שהם רעילים לבני אדם, ויש רשימה עצומה של חומרים שרעילים לבעלי חיים (נראה אתכם נותנים לחתול שלכם אקמול) ולא מזיקים לבני אדם. ויש רשימה עצומה של תרופות שנוסו על בעלי חיים, החליטו שהן בטוחות, ואחר כך, באיחור, גילו שהן מזיקות לבני אדם. יש המון דוגמאות. כל מי שמתעניין יכול לחפש ברשת ולמצוא את עצמו מוצף במידע בנושא. למרבה הצער, היום יש אינטרס כלכלי חזק להמשיך לעסוק בניסויים בבעלי חיים (הוועדה שהוקמה בארץ לנושא היא פארסה מצערת, ובדיוק התפרסם לאחרונה שהם לא התכנסו בתדירות שהחוק מחייב ולא הכניסו לשימוש את החלופות שהיו אמורים להכניס), כי זה זול. פשוט ככה. לא כי זה בטוח או בריא יותר - זה לא. תרופה שנוסתה על בעל חיים לא בהכרח נוסתה על בעל חיים שהוא המודל המתאים ביותר (עד כמה שבכלל יש כאלה), כי אם לרוב על בעל החיים שלחברה שעושה את הניסויים היה הכי זול ונוח לנסות עליו. אז אני לא מתנגדת במאה אחוז לניסויים בבעלי חיים, אבל אני חושבת שכיום עושים אותם הרבה יותר מדי בקלות, בלי מספיק פיקוח, בלי נסיון למצוא חלופות הומניות ובטוחות יותר, סתם כדרך לעבור עוד מכשול בדרך לאישור התרופה על ידי הרשויות הרלוונטיות. אני לא יודעת לגביכם, אבל אני אישית לא חושבת שאני דומה לארנבת, לקוויה או לחולדה, ולא ממש מרגישה בטוחה להשתמש בתרופה שאושרה רק כי ניסו אותה על בעלי החיים האלה. ואגב, כן, יש אחר כך עוד שלב שבו מנסים את התרופה על קבוצה מצומצמת של בני אדם, אבל עדיין היה אפשר למצוא דרכים לבדוק תרופות בצורה בטוחה יותר, והומנית יותר. לנסות תרופות על בעלי חיים זה פשוט לא מספיק בטוח. וזהו. אני מתנצלת על הגלישה מנושא הפורום, אבל זו כבר הדעה השניה שהובעה פה בעד ניסויים בבעלי חיים, והרגשתי שאני חייבת להציג את העמדה השניה.
) האם לדעתכם שיעורי ספרות - וניתוחי ספרת בכלל פוגעים בהנאה שלכם מהספר? בעקרון, אני לא חסידה גדולה של הוראת הספרות בארץ. אבל לדעתי, מעבר להנאה שבקריאת ספר סתם כך על פי תחושות בטן, יש כן דברים שיכולים "להאיר את עיני" לגבי אותו הספר. הרבה פעמים אני בהחלט ארצה לשמוע יותר על הסופר או על הספר כדי לקבל הבנה עמוקה יותר, או לראות דברים שלא ראיתי. אני לא תמיד אסכים עם הדברים, אבל אני בהחלט ארצה לשמוע אותם... מבחינתי כל הזדמנות ללמוד משהו היא מבורכת. אחרי כן, אני אגבש את דעתי כאשר יש לי את כל האינפורמציה. אני אחליט מה מהמידע שקיבלתי תורם לי וממה להתעלם. מצד שני יש אנשים שבוחרים לחלוטין להתעלם מהצד האינפורמטיבי.. שחושבים שזה מקלקל את החוויה, ושספר הוא דבר אינדיווידואלי ב 100%. מה דעתכם? (ותנסו להתעלם מהטראומה עזה שיש לכולנו ממורות לספרות
)
