ננסה שוב:
המידע האמפירי שיש ברשותנו טוען ליכולת ניבוי של מערכת מסויימת אם יהיו בידינו נתוני פתיחה. ואני שואלת: על פי המידע הזה, מה ההסתברות שתווצר מערכת הפועלת במחזוריות, כשנתוני הפתיחה הם מקבץ של פעילויות אקראיות (גם אם הן שועות לחוקיות מסויימת באופן יחידני)? לצורך המחשת השאלה: זכור לי ניסוי של חוקר בריטי, נדמה לי, שבנה מערכת חשמלית ובלבל בה יציאות וכניסות כדי לבדוק אפשרות של כניסת המערכת למחזוריות באופן אקראי. התוצאה היתה, שבמקרה של הזנקת המערכת עם פולסים בכניסות 1, 6 ו- 12 (נניח) המערכת תכנס למחזוריות, במקרים אחרים - לא. ז"א - המערכת אמנם יכולה להכנס למצב מחזורי ללא הכוונה, אבל צריכים להתקיים תנאי בסיס. איני בקיאה בפרטי הניסוי עצמו, אבל את המסקנה אני זוכרת היטב
הייקום, ודאי תסכים, מורכב קצת יותר ממערכת חשמלית פשוטה, וכנראה שנדרשו תנאי בסיס רבים הרבה יותר. הסבירות שכל אלה יתרחשו באופן אקראי - אמנם קיימת, אבל כפי שאמרת אתה: כ"כ נמוכה, שהיא שואפת לאפס. אם כן, מדוע נקיטת איפה ואיפה? מדוע הסתברות גבוהה להגשמת תחזיות אמפיריות הן בבחינת עובדה לדידך, אבל רעיון אחר, בעל סבירות גבוהה - נשלל על ידך? הם הרי נשענים על אותה לוגיקה. ואגב, אני דווקא לא טוענת לאלוהים כדמות שמושכת בחוטים. איני יודעת עליו דבר, כנ"ל לגבי עובדת קיומו. מצד שני, אני לא הולכת עיוור אחרי קביעות מדעיות. זה היה סוקרטס שאמר שאדם חכם הוא זה שיודע שהוא אינו יודע דבר? בכל מקרה, אני מסכימה עם הטענה הזו.