ואיך אתה רוצה שאסובב את העובדות?
נראה לי שפירושך לרעיון חופש הדת אינו מבוסס כראוי. חופש דת מורכב משני אלמנטים: הראשון הוא כיבוד זכותך למלא באופן חפשי את כל המצוות הדתיות שעולות על דעתך כל עוד לא נפגעת זכות בסיסית של אדם אחר. האלמנט השני הוא כיבוד זכותך לא להיות מעורב בפולחן של שום דת אחרת. מאחר ודתך אינה אוסרת עליך להשפט בפני בית משפט חילוני-אזרחי, הרי שהאלמנט הראשון בחופש הדת שלך לא נפגע (לא נאלצת לעבור בכך על שום איסור הלכתי). האם באמת זכותך לדרוש שבתי המשפט יפעלו ע"פ דין תורה? לא, בודאי לא במדינה המעניקה לאזרחיה חופש דת (אותו החופש שאתה דורש לעצמך), שכן אז נפגע אלמנט מס´ 2 אצל אזרחים שאינם מאמינים בדת שלך. ובענין המעמד ההלכתי של מדינת ישראל - מאחר ואין כל גוף מסודר הפוסק הלכות שתהינה מקובלות על כל הציבור היהודי, איו כל סיבה שנקבל דוקא את הפסיקה החביבה עליך. יש יותר מדי רבנים ויותר מדי זרמים מכדי שהזרם "שלך" יחשב כקובע הלכות.