אתה רק מחזק את טעונתי
1. ראשית ישנם 29 חברי מועצה בנתניה, כלומר 12 מהם זה בכלל לא הרבה, אך זהו לא רלוונטי, השאלה גם אם היו שם 25 חובשי כיפותת, האם היה זה בסדר לכפות את דעתם הדתית. 2. עריצות הרוב מתייחס בדיוק לנקודה זו, גם אם הרוב מתנגד לאכילת חזיר האם על המיעוט לנסוע לאזור תעשיה (אני לא מאמין שזה 2 דקות וגם אתה לא) אן שמה למיעוט יש את הזכות לנהל את חייו כדרכו. 3. מעבר לעובדה כי אין כאן תחרות של כפיה, אין במדינת ישראל כפיה חילונית כפי שאטתה מצייר אותה, הדתיים אינם ממנים שרותים בשבת אלא המדינה, למדינה יש מחויבות לכלל אזרחיה והיא מחלקת את כספה על פי בחירתם של התושבים, על כן יש תקציבים לדברים שונים, הטענה שלנו היא שהציבור החרדי צורך מהתקציב הרבה יותר ממה שהוא תורם לו, אך זהו נושא אחר, אני מציע לך לקרוא את מאמריו של פרופ ישיעהו ליבוביץ בנושא, אך ללא כל קשר אין כאן שום כפיה פרסונלית על דתי לממן כל פעולה בשבת אלא שאלה של מהי שבת וכיצד המדינה צריכה להתייחס ליום זה. לאדם דתי אין כל בעיה להסתובב ברחוב, הוא לא יותקף ולא יפגע על ידי אחרים ובטח לא בחסות החוק, מנגד הוא לא יכול להגביל את זכותם של אחרים על מנת לקיים איסורים דתיים שלו, האיסורים הם עליו ולא על אחרים. 4. נושא פנים דתי שלא מעניין אף אחד מלבד אותם אלו שעושים רווחים על חשבון אותם מטומטמים שחושבים שקלף עם כמה מילים יכול לשנות את עתידים, אך כמאמין בשוק חופשי גם מסחר בטיפשותם של אחרים הוא לא עניני
