על מנת לתת תשובה בדוקה
צריך לבדוק את הפסיקה. אבל מבלי לבדוק אני משער שהמבחן להתנהגות מבזה או משפילה הוא מבחן אובייקטיבי ולא מבחן סובייקטיבי ואם כך אז "מבזה או משפיל" אינו בגדר תוצאה אלא בגדר התנהגות. אני משער כך משני טעמים: ראשית, אם המבחן הוא סובייקטיבי הדבר יקשה יותר על התביעה להוכיח שאכן סובייקטיבית המתלונן הושפל. היות וגם כך בעבירה זו יש קושי הוכחתי אז אני משער שלא ירצו להקשות עוד יותר. שנית, בחלק הנזיקי של עוולת ההטרדה המינית יש סעד של פיצויים ללא הוכחת נזק. קיומו של הסעד הזה מלמד שהחוק כוון למימד האובייקטיבי כלומר ברגע שהייתה התנהגות מסוימת אז מניחים שהיא גם פגעה ואין צורך להוכיח בנפרד, סובייקטיבית, את הפגיעה עצמה. לכן אני משער שעבירת ההטרדה המינית היא עבירת התנהגות ולא עבירה תוצאתית.