שאלה בנוגע לקרב מגע

ש מים

New member
הגדרת גבולות

הדרת גבולות ברורים היא הדבר הראשון שיש לעשות לפני שניגשים לכתיבת מחר אני מבין שנח הגדיר גבולות ברורים. אי- הגדרת גבולות תגרום לכך שבחיים לא תסיים את המחקר ואת כתיבתו, כמו גם לחוסר מיקוד. לפי מה שהבנתי נח הגדיר את גבולות המחקר. ולנח: סחטיין!! (ככה סתם, שלא למטרת תואר אקדמי או $? זו ממש עבודת נמלים אדירה!)
 

ש מים

New member
הגהות: במקום "מחר" צ"ל: מחקר

וכמובן, במקום "הגרת" צ"ל: הגדרת.
 

ננדין

New member
לא לשם הויכוח אבל

אבי נרדיה דווקא כן מקור מידע מאוד מעניין למחקר של נח גרוס (ואת זה באמת הוא יחליט...) מכיוון שהוא בעל ידע עצום בנוגע לקמ"ג... הוא עבד עם הרבה מדריכי קמ"ג אזרחיים, הוא הדריך יחידות מובחרות בקמ"ג(והכוונה פה לישראליות ולא למשטרת לוס אנג'לס שפתאום כל אומן לחימה שטוען ששיטתו יעילה טוען שהדריך את משטרת לוס אנג'לס...), הוא מדריך היום שיטה שיש לה הרבה קשר טכני ורעיוני לקמ"ג הסטנדרטי ובנוסף אבא שלו היה איש פלמ"ח ואחד ממדריכי הקפ"פ וזה נקודה קצת יותר ממוקדת בנוגע למחקר של נח גרוס... אז ללא ספק הוא מעולם לא קיבל דרגה בקמ"ג האזרחי אבל הוא למד והדריך הרבה בקמ"ג הצבאי ויש לו קשר משפחתי לקפ"פ של הפלמ"ח... שוב, נח גרוס יחליט עד כמה הוא רלוונטי (אם בכלל) למחקר שלו...
רון
 
שלום נח אנסה "לעשות סדר " אצלי בכתב

ראשית ברכות על כתיבת הספר ועל המחקר המעניין . 1. אני מודע לויכוחים בנושא אומנות הלחימה / שיטת לחימה אבל ידידי מבחינתי כל מי שהגיע לידי שלמות בתחום בו הוא עוסק יוגדר מבחינתי "אומן לחימה" גם אם האומנות שלו תהיה בשליפת אקדח ומהנדן וסיום תקרית במהירות (אם הדבר נכון לחץ וקשת מיפן אין סיבה שלא תהיה כך למדריך ירי "ביחידה מיוחדת " של האלף השלישי ) . 2. הקרב מגע , במיוחד זה עליו אנו מדברים פותח ע"י איימי ליכטנפלד , לפחות בתחילה "למטרות צבאיות" , הוא לא נלמד בזמנו ע"י הקהל הרחב . עם השנים ויציאתם של "מדריכי קרב מגע מצה"ל " נכנס התחום גם לאזרחות (אני סבור כי הם היו "מומחים" בתחום וזה הדבר שידעו לעשות הכי טוב ולכן המשיכו לאמן גם באזרחות ) . 3. הקרב מגע הצבאי , ראוי שיתאים עצמו לצורכי החייל , כל אחד ואחד ע"פ אופי תפקידו . איני סבור כי הכשרה של לוחם א' ראוי שתהיה הכשרתו של לוחם ב' כשלשניהם יעוד שונה בתכלית השינוי (צרכים התקפיים מול צרכים הגנתיים ) . 4. עם יציאת הקרב מגע לאזרחות ע"י המדריכים השונים החל להתעצב "תחום אזרחי" . התחום האזרחי , ראוי היה שיתאים עצמו לצורכי האזרחות כפי שנעשה בתחום הצבאי . 5. עם כניסתו של הקרב מגע לאזרחות , הוספו תרגילים , שונו חלק אחרים , השיטה / אומנות שיפרה וייעלה עצמה לצרכים אזרחיים . תחום ההגנה העצמית עדיין תפס את מקומו המכובד , אולם הוספת התרגולות כמו הוספת תרגולות הדורשים רמת מיומנות ואימון ארוכים יותר הפכו את התחום לשיטה "ארוכת טווח " , בשונה מזאת הצבאית "שיטהקצרת טווח " . 6. יעילות - כפי שהדבר מתבטא ישנו שוני בין צרכים צבאיים לצרכים אזרחיים . ההבדל המשמעותי ביותר מבחינתי הוא "מבחן התוצאה " . דרך הפעולה הנדרשת (לפחות מבחינתי !!! ) מחייל/לוחם צבאי שונה מעט מדרך הפעולה הנדרשת מאזרח מן השורה . במקום בו נדרש החייל/לוחם לבצע "פעולה א' " ידרש אזרח לבצע "פעולה ב'" (ניתוק מגע /קריאה לעזרה/אי כניסה ללחימה וכו'... ) . למרות דבריי אלה , בעניין היעילות "אין פשרות " , הצורך לשרוד הוא זה שיטווה את דרך הפעולה הרצוי גם באזרחות . 7. השוני בעבודה מול "נשק קר / חם " ראוי שיעשה בהתאם לאופי הנשק , לצורה , למבנה וכמובן חשוב שיתאים עצמו לשינויים המתחוללים בנשק עצמו . תרגול אשר התאים לנשק מימי המנדט הבריטי סביר שלא יתאים לנשק מתקדם בין זמנינו . לאופן התקיפה/איום וכו'... התרגולות ראוי שיעשו תוך התחשבות בשינויים (נשק/תוקפים/ רמות אלימות/ רמות תקיפה וכו'... ) . 8. לענין השוני בין המאמנים השונים , ראשית אציין כי כמעט בכל שיטה ותחום ניתן לאפיין את השוני בין המאמנים בצורת ודרך עבודתם . הדבר נכון בכל חניכי השיטה והוא עוד יותר נכון בפלגים השונים . העמידות , התנועה , מצבי הרגליים , עבודת הרגליים- בעיטות , וכו'... אלה בודאי מאפיינים את המאמן "ראש הפלג" וניתן לאפיין את תלמידיו בהתאם לדגשים הנ"ל (תנועות ארוכות/קצרות ... ) . 9 . כתבתי קודם בעניין הצרכים הצבאיים ואחדד זאת שוב . לא רק במסגרת צאית אלה בכל מסגרת ראוי להתאים את התרגולות לאופי התלמידים/ לוחמים . איני סבור כי הקניית יכולות לצרכים מסוג א' יתאימו לצרכים מסוג ב' . להקנות יכולות לרופאים בבתי החולים לדוגמא יהיו מבחינתי שונים מאשר למאבטח "במועדון לילה" . הכלים העומדים לרשותו של כל אחד ואחד שונים וכך הפתרונות . מקווה שסייעתי חיים
 

נח גרוס

New member
אבי נרדי

תודה על ההמלצות. במקרה זה אכן התכתבתי עם אבי והוא היה מאוד נדיב כלפי. לצערי עדיין לא נפגשנו. לדעתי יש לא רלוונטיות מעצם עיסוקו בנושא והקשר המשפחתי כפי שנאמר כאן. יש לי מספר הסתייגויות מפרטים היסטוריים שראיתי במאמרים עליו או שקשורים אליו. לצערי הקהילה של אנשי הקרב מגע על כול פלגיהם נמצעים במאבק פוליטי בין עמם ועם הפלג האמריקאי שברוב חוצפתו מנסה לנכס לעצמו את השם. (ממש הזוי) אני מקווה שהמחקר שלי יעזור להבהיר דברים ולא ישימש כתחמושת ביבדי צד זה או אחר בויכוח על לגיטימציה או אי לגיטימציה. לסיכום אומר כי למרות שיש מידה של חשיבות למקורות ואילנות יוחסין בסופו של דבר אם שיטה עכשוית יעילה ועונה על צרכיהם של קהילת תלמידיה מקורותיה משניים, גם אם ראש השיטה המציא אותם. הרי מי שמסוגל לפתח שיטה לא כול שכן "להמציא" שיטה יעילה שעובדת, ראוי לשבחים גדולים. נח.
 

נח גרוס

New member
יותר מידי טעויות להגהה, אתכם הסליחה

כנראה שמעבר לדיסלקציה אני עוד לא ממש ער.
 

tomer peretz

New member
דרישת שלום

נח מה שלומך? הייתי תלמיד שלך במעין צבי ואני אשמח לדעת על קבוצה באזור גבת או בכלל. תומר 050-7639599
 
קרב מגע

שלום נח מייסד קרב המגע הינו מר אימי ליכטנפלד, שבשנות קיוומה הראשונות למדינה אימןלוחמים בתחומי התמחותו: האבקות שימושית, סכין, מקל ועל פי אימרתו:"הדרך הקצרה והמהירה" פיתח תרגילים לפי צרכי השעה. מעמדו התבסס כאחראי לתחום ההגנה העצמית. עם פרישתו מצה"ל פנה לתחום האזרחי תוך התבססות על העקרונות הבאים: לא להפגע, פעל כפי יכולתך אך פעל נכון, השתמש בידע על פי הצורך, ו הדרך הפשוטה. תלמידו של אימי, אלי אביקזר, היה בעל החגורה השחורה הראשונה שאימי העניק. אלי שרת במשך שנים כראש מדור קרב מגע בצה"ל. הנסיון שרכש בהדרכת חיילים בעלי צרכים יעודיים שונים, הדרכת חיילות, והתובנה שלאנשים שונים יכולות ומיגבלות שונות הביאו לפיתוח תרגילים בעיקרון של " מינימום הגנה נגד מקסימום התקפה". עם הנסיון שצבר יצא לחיים האזרחיים ותוך שמירה על העקרונות הרשומים לעייל, המשיך לפתח תרגילים. מאחר והשינויים בתרגילים היו משמעותיים, ייסד שיטה חדשה בשם ק.מ.י. - קרב מגן ישראלי, שאכן מציינת את השינוי בין הצבאי-הקרבי לאזרחי-ההגנתי. שים לב שגם בקמ"ג הצבאי יש דגש על ייעדי החיילות השונים: שייטת, מג"ב, סיירות, לוחמים רגליים, טייסים, ימ"מ וכן הלאה. ובחיים האזרחיים גם כן: משטרה, נהגי תחבורה ציבורית, סגל בתי החולים, הגנה עצמית לנערות ונשים, כלל האוכלוסיה, מאבטחים אזרחיים ועוד. לגבי שיטת ק.מ.י. שקמה מתוך קרב המגע - מטרתה הגנה עצמית והתמודות בקרב פנים אל פנים. מגוון משפחות התרגילים הנילמדים בשיטה רשומים באתר ק.מ.י. שכל הפרטים הר"מ לקוחים בקצרה משם. לשימושך: www.kami.org.il כיום ראש השיטה הינו מר אבי אביסידון, שממשיך ללמוד ולחקור ולפתח את השיטה. גם אימי ליכטנפלד וגם אלי אביקזר הקימו דור תלמידים טובים מאוד שממשיכים להדריך כ"א עפ"י שיטת מורו וכ"א מוסיף את תובנתו ונסיונו לתחום, כך שעולם הקמ"ג הוא עולם מעניין ומתפתח.
 
למעלה