רעם ביום בהיר

אין פתרונות של זבנג וגמרנו ../images/Emo141.gif

דרך פעולה אחת שפתוחה לפניך היא להתיש את גרושתך בבתי משפט ובלשכות רווחה, עד שיעבור לה החשק לצאת להרפתקאות כאלה חדשות לבקרים. וזו דרך קשה ומעייפת, כמו שספידי תוכל להעיד. לא תקבל עליה חיבוקים ונישוקים מבנות הפורום. אבל, יום אחד בתך תעריך אותך עליה.
 
לפני לדרוש ולהתעקש - לדבר

שאלתי ולא קיבלתי תשובה. האם שוחחת עם גרושתך? האם היא שמעה אותך? האם שמעת אותה? דנת במצב בינך לבינך, אבל מה עם בינך לבינה? ואם צריך בתווך צד שלישי שיעזור לכם לשוחח (אם יש כזה). מעולם לא הצעתי לוחמנות. לא ולא לאף אחד אחר. הבעיה היא שהרבה אנשים חושבים שעמידה על שלהם אוטומטית גורמת לוחמנות, ואני בנקודה הזו לא מסכימה.
 
שוחחנו רבות

בהתחלה כעסתי ואמרתי לה שאני הולך להוציא לה צו מניעה ואני אפעיל את כל האפשרויות שעומדות לרשותי ואז נרגעתי ולאחר ימים ספורים חזרתי בי כי הבנתי שאין טעם להילחם כל עוד אני לא יכול למנוע ממנה לנסוע לאילת ודיברנו שוב וניהלנו משא ומתן שבסיסו טובת הילדה הבעיה שלי היא שכל עמידה על שלי לא באה כנגד האמא אלא באה כנגד הילדה אני מאמין שניתן לזמן לעשות את שלו נתייצב ואז אוכל לגבש אמדה.
 

magicwoman

New member
קוראת והדם שלי מבעבע../images/Emo46.gif

והדמעות כמעט זולגות מזדהה עם מה שקורה למאור של שלומי בגלל המרחק והניתוק,רואה מה זה מעולל לפעוטות האלו והחוק הזה שבוטל על הגבלת מרחק הוא הבעיה העיקרית!
 

אדמiנית

New member
לא יודעת

מה הייתי עושה אילו הייתי במקומך, לא יודעת אם עדיף לצאת למלחמה, או לוותר מראש, פשוט לא יודעת
מחזקת ומחבקת אותך
 

dolfina34

New member
יכול להיות שזה ישמע מעצבן...

אבל גם אני עושה את אותו מעשה. ולא בכדי לפגוע בגרוש ולא כדי להרחיק אותם ממנו או להפך. זה חלום של שנים.... שמתגשם עכשיו. אז כמו שהוא קיבל את זה מאוד קשה בהתחלה כך גם אתה. אבל הוא הבין וגם אתה שזה מה שיעשה לה טוב. אני שמחה בשבילך שהבנת שהמרחק הגאוגרפי לא ישבור קשר בינך לילדה. אני מאמינה שתגיעו להסכם ראיה שיתאים לשניכם והקשר לא יפגע. חזק ואמץ
יודעת שזה קשה - אך אפשרי
גלית
 
יעשה לה טוב ?

היא מתפטרת מעבודה מסודרת מאוד את בן זוגה היא הכירה במהלך לימודיו אז נכון שיש לו דירה באילת ומה שהיא ענתה לי לאחר ששאלתי אותה למה לפגוע בכל כך הרבה אנשים שהוא לא מצא עבודה באזור המרכז . זה לא חלום זה אגואיזם לשמו , שנים סבלתי מהאגואיזם הזה אני שמח להעביר את הגיבנת הזו למישהו אחר.
 

dolfina34

New member
אז אצלכם המצב שונה

אבל גם אני עוזבת עסק מצליח שבניתי עוזבת הכל ומתחילה חיים חדשים באילת. מתחילה מאפס ואף אחד לא מחכה לי שם. תאחל לה בהצלחה ותיהיה שלם עם ההחלטה שלה. מקווה בשבילך שתמיד תישמור על קשר עם הילדה. ובכל מיקרה תוכלו לבוא לבקר אצלנו. מוזמנים בכייף
ומי יודע אולי היא תיהיה שם תקופה ותחזור? תן לה לנסות לבד. שולחת לך חיבוק גדול באמת שאני יודעת כמה שזה קשה ועצוב. מכירה את זה מהצד שלנו. גלית.
 

L o v e M e1

New member
איפה טובת הילדה פה, איפה?

עכביש, קודם כל, רוצה לחזק אותך ומגיע לך חיבוק ענק. אני מניחה שהבעיה הזאת הדירה ומדירה שינה מעיניך, אני מניחה שאתה לא שלם עם ההחלטה, אני מניחה שאתה מתפלל שיקרה נס והתמונה תשתנה לחלוטין. אף אחד לא כותב פה מתוך נכונות לקחת את הבעיה והאחריות על כתפיו אלא מתוך רחשי ליבו ואני לא יודעת מה כל אחד היה כותב ועושה אילו הוא היה בעצמו עומד בנעליים שלך. כל אחד יכול לנמק את הצעדים שלו שזה מה שטוב לילדה אבל אני חושבת שמגיע לכל ילד שיהיו לו הורים שווה בשווה עד כמה שניתן. את הילדה לא מעניין החוסר יכולת של בן זוגה של האם למצוא עבודה במרכז, לא מענין שיש לו דירה באילת. יש לה אבא אחד וזה אתה. היית תמיד אבא שלה, תיפקדת בתור אבא שלה ולא מדובר פה באב שמגיע פעם בשנה או מתקשר פעם בשלושה חודשים כי נזכר שיש לו ילדה. לתלוש ילדה מהסביבה המוכרת שלה, שזה קשה בפני עצמו גם לאנשים בוגרים כמונו, אבל להתנתק מאב ולא יעזור, ניהול אבהות מרחוק עם טלפונים, מצלמת אינטרנט, תמונות, וכו' הם לא אותו דבר כמו מפגשים תכופים וחיבוק אמיתי. אולי אם אמא אגואיסטית כזו שחושבת שהיא עושה טוב ,תוותר על המשמורת שלה לטובתך? אם התנתקה מהילדה ל3- שבועות ,כניראה שיהיה לה יותר קל להתחיל את חייה עם בן זוגה והיא זו שתיראה את הילדה פעם ב... מסכימה איתך שטיסות לבד, ילדה בת 7, ממש לא מתאים וממש לא לטובת הענין. אף אחד באמת לא יכול לומר לך כיצד לנהוג, אישית בחיים לא הייתי עושה כזה דבר. ילדים הם לא רכוש, וצריך לקחת עליהם אחריות עליונה כל החיים. הכי כואב יהיה אם היא תטיח בך למה ויתרת, למה לא נלחמת וילדה בת 7 מבינה הכל ויש לה גם דיעות משל עצמה.והיא בסה"כ מה רוצה? אמא ואבא זה הכל וזה הרבה.
 
חמוד,

קראתי, ושוב קראתי ואין לי מה לומר, לא יכולה להיות בנעלייך לא יכולה להיות במחשבותייך או החלטותיך. מכבדת אותך על בחירתך, ומאחלת לכם את הכל הטוב שבעולם!
 

קזה1

New member
כל כך בקלות אתה מוותר?מרים ידיים?

הלו בעצמך כתבת "שנחתם לפני שבועות בו אסור לה לעבור לאילת" (תוהה איך מכיוון שחוק הרדיוס בוטל לפני שנים). מה מונע ממך להגיש את צו המניעה? ולמה לא? הלו היא מפרה כאן הסכם!!! יאלה זו הילדה שלך, אתה הולך בקושי לפגוש אותה,טלפונים לא יכסו על חוסר המפגש הפיזי איתה. שלא יבואו ימים שתגיד לעצמך למה לא ניסיתי לעשות דבר בעיניין כל עוד היה טרי. חושוב פעמיים לפני שיאוחר לך. איש עם אזיקים וילד אחריו...עזוב יום יום שם מקרים של חיות אדם שגם הם הורים לצערי. מה לו ולך. חורה לי משהו,כואב לי לראות שיש בידך סיכוי למנוע את הדבר ואתה מרים ידיים. לפחות ניסיתה............ בכל אופן אחזק אותך בכל אשר תבחר וחשוב מכל שתיהייה שלם על החלטתך זו.
 

ב ד ר ך

New member
../images/Emo39.gif

עכביש אם קיבלת כבר החלטה שאתה שלם איתה אז באמת רק הזמן יגיד אם צדקת. יחד עם זאת, אם יש בך ספק קל שבקלים אולי כדאי לך לפני הוויתור לנסות כמה וכמה אמצעים כדי לנסות ולבטל את רוע הגזירה (הייתי אומרת לך להתייעץ עם עו"ד
) קצת הפגנת שרירים, מכתבים מעו"ד, איומים על תהליך משפטי, יקר, ארוך ומייגע. גם אני דוגלת בדרך כלל בוויתורים בשביל השקט שלי ושל הבנות ובשביל האווירה הטובה עם ה-X . אפשר לוותר על סכום מסויים במזונות אפשר לוותר על רכוש כזה או אחר בהסכם. אבל ישנם דברים שאינם קשורים למחוות של רצון טוב. ישנם וויתורים שהם בגדר של רמיסת כל הזכויות שלך ושל הילד שלך. בהצלחה בכל דרך שתבחר
 

בן הקשת

New member
תגביה עוף, ובחן הכל מלמעלה...

קודם כל, אני מחבק אותך
בחיבוק הכי תומך, וכואב כאחד, שיכול להיות. מרגיש לי, שהגיעה שעתך לעצור משהו, את ההתנהלות מרגע לרגע, ולבחון את הדברים בצורה יותר הוליסטית, ממעוף הציפור. אתה משתף אותנו בכל השתלשלות הארועים, כבר לא מאתמול ולא משלשום. קשה לומר, שיש כאן ארוע בודד, שקול מראש ומחושב, שבו אמה החליטה לבצע שינוי מהותי בחייה. היא מתנהגת עם הילדה (ופועל יוצא, איתך), בתזזית מוטרפת כל הזמן. כל פעם שינוי כזה, ושינוי אחר, זזה, עוברת, עוקרת... ואתה מוותר, ומתגמש, ואוכל קש, אבל.... גם הילדה. נכון, אתה כל הזמן כזה אבא משקיע, והילדה אינה חסרה ממך, ואני יודע שגם בעתיד לא תחסר, אבל גם הילדה באופן ישיר סובלת מכל התזזית הזו. כל פעם להחליף מקום מגורים, חברים, בי"ס... אין לה יציבות בחיים. אני לא מנסה לשפוט את גרושתך, ובודאי לא את החלטותיך ומעשיך, אבל בלי לשים לב, אתה מקנה לה הרגלים רעים, שכל החלטה שרירותית שהיא מקבלת בחוסר יציבות, תתקבל ללא התנגדות, תעבור בשקט יחסי, ומובטח לך בעקבות זה, לא שקט, אלא רק הסלמה. אתה תמיד שם, תמיד נחמד, תמיד מבליג... לא מגיע לך מידי פעם שגם לך יישבר הזין
צו מניעה לא אומר שישר כובלים מישהו באזיקים. בסה"כ להכניס קצת שפיות לתוך המערכת. איתך.
 

בדד1

New member
כתשובה מהבטן אתה מה זה צודק

אבל אני רואה את עכביש לא כמוותר אלא כעוגן הקבוע שבתו יכולה לסמוך שהוא תמיד ימצא שם בשבילה ולא משנה היכן תהיה וכמה פעמים תעבור ממקום למקום הנזק כאן לילדה (לעניות דעתי) הוא קטן מן הנזק שתעבור תוך כדי מאבק משפטי בין הוריה
 

IRAME

New member
אני ממש לא חושבת שלוותר ולא לראות

את הבת שלך זה מה שיחזק את הקשר ביניכם. אתה מסכים לזה כי אין לך כוח להילחם אבל זה רק ירחיק אותך מהילדה שלך ולא רק במובן הפיזי. יש פתגם שאומר רחוק מהעיין רחוק מהלב ,אין לך מושג כמה שזה נכון.
 

SecondOpinion

New member
תרשה לי להיות בוטה:

ראית יותר מידי טלנובלות. החיים זה לא ג'יין אייר. ויתרת לטובת הילדה? למען רווחתה אתה סובל במחשכים? די עם הבול שיט. ומה איתך? אתה לא תיקרע מגעגועים? על זה אתה מוותר, להיות עם ההיא שאהבה נפשך יותר מכל, ולו פעם בשבוע. ובעניין הטיסות? חצי שעה טיסה? זה מה שיגרום לילדה בת 7 להרגיש כמו בסרט טרמינל? נו באמת! ותודה שהרשית לי להיות בוטה.
 
למעלה