ועכשיו לנימוקים
ראשית, עניין העמדה. זה נכון שאתה לא חייב רכז גדול כדי לקחת אליפות. על זה אין ויכוח. ג'ורדן הוכיח את זה, שאק-קובי הוכיחו את זה (חלקית, כי דרק פישר עשה שם לא מעט עבודה) ואפילו הספרס של העונה המקוצרת הוכיחו את זה עם אייברי ג'ונסון. מצד שני רכז אמיתי הוא מנוע ונכס לקבוצה. אחד כזה שאסור לך לוותר עליו אם יש לך את ההזדמנות. mnm factor העלה את הטיעון שלברון הוא אובר-רייטד. הוא הגזים, כמובן, בתיאורים שלו, אבל יש שם לא מעט אמת. לארי יוז, דרו גודן, דלונטה ווסט, וולי שצ'רביאק ועוד כך וכך שחקנים שהיו אמורים לפרוח ליד לברון רק נעלמים ואז פתאום חוזרים לתחיה במקום אחר (ונכון שזה רק משחק ב"נדמה לי", אבל אני מאמין שבוזר לא היה הופך להיות אולסטאר קבוע ליד לברון). לעומת זאת פול החיה לוזרים (פג'ה) אפאתים (צ'אנדלר), סתם נו-באדיז (פארגו ואפילו ווסט במידה מסוימת) ודחף את הקבוצה הזו - כן, כקבוצה - עד לפני פיניקס, סן אנטוניו וכו'. תראו את תחזיות תחילת העונה של הקאבס ושל ההורנטס. הקאבס היו אמורים לסיים שניים בליגה - בוודאי אחרי הטרייד עם שיקאגו וסיאטל - וסיימו במקום הרביעי וגם זה בגלל שוושינגטון נחנקו. ההורנטס היו אמורים לסיים עם בערך 45 נצחונות ולהאבק על מקום 6-7 במערב. במקום הם סיימו עם 58 (למיטב זכרוני) ומקום שני. אם ניקח את משחק הנדמה לי עוד שלב אחד קדימה, אם הייתם מחליפים את לברון בפול, אחד על אחד הייתם מקבלים פתאום בקליבלנד את מפלצת הפיק-אנד-רול זידרונאס איגלאוסקס ואת אשף ההאלי-הופים בן וואלס. בניו אורלינס לעומת זאת הייתם מקבלים את הפוטנציאל המבוזבז והאובר-פייד טייסון צ'אנדלר, את פג'ה סטויאקוביץ' הלוזר ועוד חבורה של אפסים. לברון שחקן גדול, אולי גדול יותר מפול, אבל אם אני מתחיל קבוצה - אני אעדיף להתחיל אותה מהרכז מניו אורלינס.