ריטאלין!

[susony]

ממש מעניין יש בעיה במוח הילדים כאן קבור הכלב

שלום אם נחמדה בשם שרון אני בטוח שאת אוהבת את ילדייך אם הסיבה בעיה קטנה במוח הילד האם הראו לך בבדיקות כלשהן או צילומי מוח עם כמויות דופמין? או הוכחה רפואית מדעית להשארה הנחמדההזו אני מעולם לא ראיתי לא מאיריס מנור ולא מפרופסור טיאנו החבר שלה וגם לא מגדולי הפרופסורים בעולם האם את יודעת שמטילפנידאט הוא אחד הסמים הקשים והמסוכנים ביותר כך הכריז ארגון למלחמה בסמים בארה"ב פרופסור גילברג שהמציא את ה"מחלה"קשב ריכוז היפראקטיביות ומוטוריקה במחקר שמנה מאה אלף עמודים של הונאה מדעית. שרף את המחקר המדעי (כאילו מדעי) וברח משבדיה כדי לא לרצות עונש מאסר. אני מאחל לך שלא תדעי צער, הריטלין עושה את העבודה מעניין איזה מחיר הילדים שלך ישלמו? לא תוכלי לתבוע אף אחד על נזקים כיוון שאת נתת את הסם ולא אף אחד אחר. אבל את התוצאות של האבחונים ה"מדעיים" כביכול והתרופה המופלאה תצתרכי לעמוד בהם ושיהיה לך יום טוב אחד שחקר יחד עם דר' קרונגאוז, דר' פיטר ברגין דר' היינריך קרמר, פרופסור נורה וולקוב מהDEA של ארה"ב, דר' וויטיקר ויש עוד דר' לפסיכיאטריה שלא חושבים כמוך עם המון הוכחות, שיהיו ילדייך בריאים בברכה לוחם חופש

 

[שרון123]

כל הכת הוזעקה לכאן?

תודה על האיחול שלא אדע צער. אני כבר יודעת צער, כל יום כל שעה, כל נשימה. את המשפט שלא תדעי עוד צער שמעתי אינסוף פעמים ובכל פעם הוא מטריף אותי מחדש. החיים שלי הם צער מתמשך שלעולם לא ייסתיים. אמנם זה לא ממש רלוונטי לדיון הזה, אבל במשפט הזה איבדת אותי, שלא תדע צער אתה בעצמך.

 

[פלגיה]

../images/Emo201.gif

אוי, שרון. קרעת לי את הלב עכשיו במילים שלך

 

[דבורי]

../images/Emo201.gif

 

[Kalla]

../images/Emo201.gif

 

[שרון123]

../images/Emo9.gif תודה על החיבוקים../images/Emo24.gif

 

[3תיתי]

חופש? בסיינטולוגיה?? פחחחח.

 

[פלגיה]

לא זה מה שאמרתי

ולא רק הילדים לוקחים רטלין. יש גם מבוגרים שגילו באיחור את הפרעות הקשב והריכוז שלהם, והבינו שמה שכל החיים שיננו שלהם - שהם טיפשים ועצלנים ולא יכולים, הוא בסופו של דבר בעיה פיזיולוגית, שיש לה פיתרון פשוט למדי, ותוצאות מדהימות בהצלחה בלימודים אקדמיים ובלמידה. לדעתי הסיבה לבעיות הקושי והריכוז היא סיבה אבולוציונית. בתקופות קדומות היו סיכויי שרידה טובים יותר למי שזינק וברח על כל רעש, ושכל רשרוש קטן החריד את שלוותו. הוא ברח - ונשאר בחיים. זה שישב והתרכז בעשייה שלו באותו רגע - נטרף. היום השתנתה התרבות ויש ערך רב יותר ליכולת הריכוז הגבוהה על פני התרגשות ותגובה מיידית לעשרים גירויים בו זמנית. אבל הגוף לא משתנה במהירות שבו התרבות משתנה, ולכן יש הרבה ילדים (ומבוגרים) שנזקקים לעזרה בעת שהם צריכים להתמקד בעבודה אקדמית (בלימודי בית הספר, בלימודים האקדמיים, ובחלק מהמקצועות שעובדים בהם). כמו שאתן לילד ליקוי ראיה משקפים, בלי קשר לסיבה שהביאה אותו לסבול (ראייתו התקלקלה כתוצאה מקריאה מרובה. אז מה - אגיד לו לא לקרוא) וכמו שאתן ריפוי בעיסוק לילד עם קשיים מוטוריים, ומכשיר שמיעה למי שלא שומע, ואקמול למי שסובל מכאב ראש - כך גם אתן ריטאלין או קונצרטה לילד שמתקשה בריכוז, ושהוכח שהתרופה תעזור לו (כי לצערינו לא לכל הילדים היא באמת עוזרת, ואז הילדים הללו מסכנים למדי) בלי קשר לאיך שאדאג לילד המסויים שלי, כדי לתת לו סיכויי הצלחה ולמנוע תיסכולים מיותרים - אני חושבת שמערכות החינוך צריכות להכיר בסוגים שונים של למידה שמתאימים לאנשים שונים, וישלבו בין השאר הרבה תנועתיות ופעילות בתוך הלמידה. זה יעזור לילדים שסובלים מבעיות של קשב וריכוז - וגם לילדים אחרים.

 

[or1]

בעיקרון את מכלילה הכללה גסה.

מערכת החינוך גם אם מתאימה עצמה לצרכי הילד, אינה יכולה להוות תחליף לרטאלין. אם נסכים כי ההפרעה היא פזיולוגית וככזו יש להקל על מי שלוקה בה, תוכלי אולי לקבל את העובדה שדעתך הנחרצת והנתונים שאת מציגה כאן, אינם משקפים את המציאות. ילד המטופל ברטאלין אינו בהכרח מנותק או מסתובב בתחושת high כפי שניסית לתאר. פתרונות אחרים אמנם רלוונטיים במקרים מסויימים, אך מי שמצא שהרטאלין הוא הפתרון הנכון עבורו [כשמדובר במבוגר] או עבור ילדו, מי שגילה לפתע את יכולותיו וכשרונותיו, מי שפגש בעקבות הטיפול ברטאלין עולם שלא הכיר קודם לכן, ילד ששמח לגלות כי אוסף האותיות שראה עד אז הוא מילים סדורות בעלות משמעות וענין, כל אלה, לא יוכל שלא לומר לך ...בעד ! שאלת רטאלין בעד או נגד ? ליד שמי סמני בעד

המשך ערב טוב

 

[עורכת דין תמר טסלר]

סוף סוף תגובה ששווה דיון

(פלגיה גם התגובות שלך אחלה, אבל את מנהלת הקהילה). לעניין פניות דרך האינטרנט (לא זוכרת מי העלתה את העניין) כל סוג של מדיה היא מדיה, מה זה משנה אם היו מגיעים אלי דרך בתי כלא או בתי ספר...המקור זה מה שמעניין אותי ולא איך הגיעו אלי. לגבי מחקרים, יש המון אם תרצי אעביר לך, ממש לא בעיה. אין ספק שריטאלין כמו מריחואנה או אפטולגין מקלה לטווח קצר את הבעיה, ומקהה אולי את ההשפעות של המחלה על הילד. נותנת לו הבנה וריכוז שלא היו קודם, ומעלה לו את הבטחון העצמי בטווח הזמן שהוא לוקח את התרופה. הבעיה שלי היא בטווח הארוך. מה ילד יעשה כשיפסיק לקחת ריטאלין? או שמא ימשיך כל חייו? האם הבעיה נפתרת מתיישהו או שהוא חוזר להיות לא מרוכז ולמעשה כמו אחרי דיאטה כסחנית הוא יורד עוד יותר למטה. אני עכשיו מתחילה לעסוק בנושא, ולכן לומדת את העניין לעומק. אין לי כרגע תשובות להרבה שאלות, אבל עקב פניות מרובות של ילדים והורים הנושא נראה לי מספיק חשוב כדי לתת לו תשומת לב. ממה שלמדתי עד כה, הבנתי שבארצות הברית, למרות שכל עניין הריאטלין הגיע משם (נראה לי, לא?) הכריחו את את הFDA (משרד הבריאות האמריקאי) לשים תווית על הבקבוק של הריטאלין שתופעות הלוואי של הכדורים גורמים לרגשות דיכאון קשים והתאבדויות. במערב כבר התחילו לתת לעניין תשומת לב יתרה ומגבילים בצורה דרסטית את השימוש בכדורים. יש עוד הרבה להגיד על העניין, אבל אני כרגע שמחה לשמוע תגובות, יגיע הזמן גם לשמוע אותי, אבל זה יהיה קצת יותר מאוחר. *** לגבי הפרסום- מה בדיוק אני מפרסמת? ולעניין זה שדעתי מגובשת, כן היא בהחלט מגובשת ואני נגד לגמרי. אבל דעתי כפי שהיא לא אמורה להשפיע כאן על אף אחד. למרות שאנחנו קרובים לעזה, כאן זה עדיין מדינה חופשית ולאנשים מותר להחזיק בדעות מנוגדות. בכל מקרה, אשמח לעוד תגובות.

 

[מגיב לריטאלין]

עו"ד טסלר, יש לך ילדים?

הרשי לי לומר לך כי הורים רבים יוכלו בקלות להבין את תגובתה הנזעמת של שרון 123 ולהזדהות עמה. הם אלה שנאלצים להתמודד עם הבעיה ביום יום ולא כותבים עליה כחלק ממחקר/מאמר וכו'. אני בעצמי אינני הורה אולם אחיין שלי, ילד בן 7 בכתה ב', לוקח מזה חצי שנה ריטאלין. על אף העובדה כי הרופאים המליצו להוריו של אחייני ליטול ריטאלין מגיל 4 לערך, הם ערכו אבחנות ועוד אבחנות ועוד אבחנות ואף ביקשו להמתין ולראות את הישגיו בבית הספר על מנת לקבל החלטה בעניין. כמי שקרוב מאוד לאחיין שלו (וכמי שהתנגד בתוקף לכך שהאחיין שלו ייטול ריטאלין) עליי להודות בפה מלא כי ביצועיו של הילד בבית הספר השתפרו פלאים. מילד מתוסכל אשר סבל מאוד מחווית כיתה א', הפך האחיין שלי לתלמיד מוצלח אשר כל מוריו מתרשמים ומתפלאים מהישגיו בכתה ב' (נוכח הישגיו הדלים בכתה א'). בעיות הקשב והריכוז של אחייני ניכרו בו מגיל צעיר מאוד (שנתיים שלוש). הוריו גם הם סבלו מבעיות דומות בבית הספר על אף היותם אנשים אינטיליגנטים ומצליחים (אחותו הקטנה של האחיין שלי לא סובלת כלל מבעיות קשב וריכוז, נהפוך הוא). כמו כן, אם לא שמת לב, תרופות פסיכיאטריות משמשות ציבור רחב מאוד. מחקרים מלמדים כי למעלה מ70% מן האוכלוסיה המזדקנת בעולם המערבי נוטלים תרופות פסיכיאטריות. אם גישתך הכללית תתקבל, אזי מה יעשו הסובלים מדיכאון? ממאניה דיפרסיה (גם הם נדרשים ליטול תרופות באופן רציף. והסמים אותם הם נוטלים מסוכנים פי כמה וכמה מריטאלין)? סמים ותרופות בכלל, הם אבן הראשה של כל מערכת הבריאות והרפואה. בלעדיהם מערכת זו הייתה קורסת כליל (גם אקמול זה לא בריא לידיעתך. גם כל התוספים והויטמנים. גם האוכל שאנחנו אוכלים לא בריא, ולאחרונה אף גילו כי בני האדם בעולם המערבי שותים יותר מדי מים. מסתבר שזה גורם לאבנים בכליות. כדברי אמו של חבר טוב "כולנו חולים במחלת החיים"). מה האלטרנטיבה אם כן? להניח לילד לסבול כל תקופת לימודיו בבית הספר? להמשיך ולנסוך בו תחושת אי הצלחה ורגשי נחיתות על לא עוול בכפיו? (מה גם שמחקרים מלמדים כי יש כאלו אשר לאחר שימוש של כמה שנים אינם נזקקים יותר לריטאלין. כמו כן, יש לי לא מעט מכרים שהשתמשו בריטאלין באופן קבוע אך ככל שהתבגרו נזקקו לתרופה פחות ופחות. הם השתמשו בה בעיקר לפני מבחנים באוניברסיטה. כיום, בהיותם מועסקים הם לא נדרשים לה כלל ועיקר). הבעיה העיקרית כמו שמצוין בקישור אשר הוספת לדבריך, הינו העדר אבחנה או אבחנה לקויה עובר לשימוש בריטאלין. יש לנהוג בתרופה במשורה, ולהעניקה רק לאחר איבחון קבוצתי (כאמור בקישור). לסיום, עם כל הכבוד להיותך עו"ד (ראי איזה פלא גם אני אחד), הניתוח שאת מציגה ופורשת לפנינו, כמו גם גישתך בכלל, מתאפינת בחוסר מקצועיות ובשטחיות. לא ברור לי מדוע את מבקשת כי יגיבו לדבריך שכן נדמה כי כבר הגעת למסקנה: "כקולע אל חוט השערה המסמן את מטרתו בטרם דורך קשתו". שיהיה לך שבוע טוב ובהצלחה.

 

[עורכת דין תמר טסלר]

עו"ד יקר

שלום לך (איזה פלא, חשבתי שאני היחידה). קודם כל תודה על התגובה המושקעת והסבלנית! לא, אני לא אמא עדיין, ואת האמת עכשיו כשאני מאוד מעורה במה עוברים ההורים והילדים החל מהגנים וכלה בצבא, קצת מפחדת, שמא יאבחנו את ילדיי ויכריחו אותם לקחת ריטאלין מגיל שנה (עד שאני אלד אני בטוחה שגיל מקבלי הריטאלין ירד). אני דודה גאה מאוד לשתי אחייניות מדהימות שעוד כמה שנים ילכו לכיתה א', ומפחדת רצח. אני עכשיו בתחילת הדרך בחקירת התופעה, ולכן לא יכולת כאן לראות מחקרים מרהיבים, או התעמקות יתר בנושא. מה גם, שלא נראה שזה המקום להתעמק. אני שואלת שאלה, ולא משנה שאני החלטתי, אני עדיין מאוד פתוחה לשמוע דעות של אחרים, דעות סובלניות, שבצורה נאותה מסבירות מדוע האדם חושב אחרת (כמו התגובה שלך למשל). אני משום מה מפרידה בין אנשים שסובלים מבעיות פסיכיאטריות (כמו מאניה דיפרסיה וכו') לבין הילדים והמבוגרים עם בעיות קשב. כשהאדם סובל מבעיה פסיכיאטרית שעלולה לגרום לו לפגוע בעצמו ו/או סביבתו, במקום לנעול אותו במוסד סגור (כזה שהראו אתמל בכלבוטק) אני באמת מעדיפה שיתנו לו תרופות שיקהו את ההשפעות של המחלה. האם אפשר לרפא מאניה? אני לא יודעת, לא בדקתי, ולכן לא יכולה להגיד מילה על העניין. אבל מבחינתי הפרעות קשב זה משהו אחר, שאולי יש סיכוי קטן שאפשר לטפל בה אחרת- וזאת אני רוצה לשאול, לבדוק ... לא מתיימרת לדעת תשובות ברורות, או להעמיק במחקרים מכל העולם, אבל שומעת כל הזמן דיווחים בזמן אמת, ומפריע לי! מפריע לי שיש אנשים שהיו להם הפרעות קשב, ועכשיו יש להם גם הפרעות קשב וגם נכות או המתכרות.. זהו, זה בגדול. יום נהדר וסופ"ש טוב.

 

[עורכת דין תמר טסלר]

אפילו לא קצה הקרחון, אבל סתם לסבר את האוזן

מתוך וויקיפדיה; מתילפנידאט היא תרופה המוכרת בשמות המסחריים ריטלין וקונצרטה המשמשת לטיפול בהפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות. התרופה דומה לאמפטמין, הנוסחה הכימית היא (C14H19NO2). התרופה פועלת על מערכת העצבים המרכזית והינה בעלת השפעה שעל פני השטח נראית כמרגיעה, אך למעשה מתילפנידאט פועלת כמעוררת ברמה המוחית. מתילפנידייט מוגדר כסם מסוכן על־פי פקודת הסמים המסוכנים. גילוי נאות; בוויקפדיה לא כתוב לגבי תופעות לטווח הארוך, הדבר נבדק מחקרית בזמן האחרון, ויש מחקרים לכאן ולכאן. תודה על תגובותכם.

 

[פלגיה]

גילוי נאות

ויקיפדיה אינה מקור אמין, כי את (או מישהו אחר שידיעותיו כידיעותיך) יכולים לכתוב שם את העולה על רוחם. מידע מדעי ורפואי מביאים מתוך מקורות מדעיים ורפואיים.

 

[עורכת דין תמר טסלר]

פלגיה

תקראי על מה כתבתי גילוי נאות.... בואי אגיד לך. כשאני כותבת שבמסמך מסוים, וזה כולל גם מסמך שבתך הקטנה כתבה לצורך העניין, היה רשום XXX ולא מביאה את המשך המשפט, אני מטעה את ציבור הקוראים, מבינה? לכן, כשאני כותבת שבוייקיפידה היה כתוב משהו שמדגיש את מה שאני אמרתי, אני גם לצורך גילוי נאות אביא את מה שהיה כתוב הלאה שלא דוגל בעמדה שלי, מבינה? זה נקרא גילוי נאות. המטרה כאן היא ממש לא להחליט מי צודק ומי לא, לא נראה לי שיש למי מאיתנו את האמצעים לכך כרגע, אלא לכמה מאיתנו לשמוע, ולאחרים לדבר. חוץ מזה שאין כאן איזשהו ויכוח שאני מנסה לנצח בו, נהפוך הוא, הלוואי שזה יהיה הוייכוח היחיד שאני אפסיד בו!!!

 

[פלגיה]

אני יודעת על מה כתבת

אני כתבתי שאין להסתמך על ויקיפדיה כמקור למידע אמין. גם זה גילוי נאות למי שקורא את הודעתך וחושב שאת מסתמכת על מקורות ענייניים. מטון הכתיבה שלך ניכר לא רק שאת מקווה להפסיד בוויכוח אלא שאת בטוחה שכבר ניצחת בו.

 

[מריניקי]

ההשפעות לטווח ארוך של ריטלין אכן לא ברורות

אולם ברורות ההשפעות לטווח הארוך של הקשיים איתם הילדים מתמודדים בעקבות אי שימוש ברטלין, כאשר בפועל יש בו צורך. אסור שהאצבע תהיה קלה על ההדק, חשוב לעשות בדיקות שמיעה על רקע רעש (שכן נמצא מתאם בין לקויות למידה, קשב וריכוז לבעיה של עיבוד שמיעה מרכזי), חשוב לבדוק השפעות של תזונה ותמיד להוסיף טיפול התנהגותי (כדי להגדיל את הסיכוי שהילד יזדקק לריטלין במינימום שאפשר)- קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק וכל התראפיות למינהן. במידה מסויימת לדעתי, הריטלין דומה לבוטוקס אשר מזריקים בשיתוק מוחין. הבוטוקס נותן חלון הזדמנויות של יכולת שליטה טובה יותר בשרירים ומאפשר למידה של דגמי תנועה (לדוגמה החזקה תקינה של חגורת הכתפיים והצוואר שמאפשרת רכישת הגה חדש). אמנם כאשר חלון ההזדמנויות נסגר המצב כביכול חוזר לקדמותו, אולם בתקופה ההיא נלמדו דברים חדשים, האדם התנסה בתנועות חדשות ויש סיכוי גבוה יותר שעכשיו הוא יצליח ליישם אותן גם כאשר השליטה מורכבת יותר. כך גם הילד שחווה שליטה עצמית יחד עם הריטלין, שחווה הצלחה בלימודים, שרכש ידע עיוני, תקשורתי וגם כללים ומוסכמות בלתי פורמאליות (אם איחרתי לשיעור צריך להכנס בשקט ובזהירות לכיתה ולא להצטרף ברעש ובצלצולים), אולי ילמד ליישם אותם בהדרגה גם עם פחות ריטלין ויום אחד אולי גם בלי. אין לזלזל בפלסטיות של המוח בגיל צעיר. הלוואי וניתן היה לאבחן ולהוכיח ברמת מובהקות מתאימה כי נכון לתת את הריטלין או כל דבר אחר בגיל שנה ואף פחות. אולי אז ילדים אלו לא היו צוברים פער גדול כל כך, סובלים ונכשלים. ילד שנכשל לומד במקרה הטוב מה לא לעשות, ילד מצליח, לומד כיצד לחיות. אני בטוחה שההורים בפורום הזה וגם הורים רבים אחרים, התלבטו רבות, התייעצו ועברו ימים ולילות עם דמעות ובלי שינה עד שהחליטו לתת את הריטלין. זה נפלא תמר, שאת מתעניינת בנושא ושואלת את ההורים לדעתם, אבל להביא להורים אשר כבר החליטו לתת לילדם ריטלין דוגמאות כל כך קיצוניות שספק אם הן נכונות, יוצר הרגשה כאילו את אומרת "הילד שלך עלול להיות מסומם/נכה כי נתת לו ריטלין". ברור לכולם כי את לא מתכוונת לדבר כזה, אבל כאשר משתמשים בדוגמאות כאלה זה מקומם. ההורים לא נותנים את הריטלין סתם. עד שלא מבלים כמה שעות (או דקות, תלוי בניסיון) עם לקוי קשב וריכוז בסביבה דידקטית או מעט יותר טובענית מהרגיל (לאו דוקא ביה"ס), לא מבינים את מימדי הקושי, וגם אז רק מתחילים להבין.

 

[עורכת דין תמר טסלר]

למריניקי

תודה, תגובה מדהימה. העלית כמה נקודות מאוד חשובות, בהחלט שוות חשיבה. לצערי ה"דיון" הזה יצא קצת מפרופורציות, אני ניסיתי להביא כאן את העדויות שאני שמעתי, וואלה מה לעשות עדויות לא נוחות בכלל, אז מה לא להקשיב? כמו שלושת הקופים, להתעלם? אני לא מוכנה. אני יודעת שעוברים על הורים זמנים קשים עד שהם מחליטים לתת ריטאלין, ובגלל חשיבות העניין, ובגלל שאני יודעת שלהורים חשוב, מצאתי לנכון להביע. אולי לא ברגישות יתר, אני מודה, סורי. אבל היה כאן איזשהו קושי, אני מרגישה, גם כאן וגם בעוד קהילות שהפחד של ההורים משתק- כל כך מפחדים לדעת (ואני מבינה בעיקרון את הסיבה). אז אלה שלא ירצו שלא ישמעו, באמת שלא מכריחה, אבל למען הורי העתיד, למען הילדים שלי, ובשביל כל אלה שיבחרו ללכת בדרך אחרת, אני מחויבת קודם כל לעצמי -לספר, להשמיע. וההורים יחליטו בעצמם מה לעשות.

 

[moogy1]

לא מתיימרת , אבל קובעת?

ערב טוב, משהו לא ברור לי. את מספרת כי את לומדת את הנושא, את בתחילת הדרך ואינך יודעת את כל העובדות, עם זאת כבר הספקת לגזור את דינם של כל הילדים והמתבגרים בעלי הפרעות קשב ולהשוות ריטלין לקוקאין ואקסטזי. את עוד לא למדת, אך כבר יודעת שהילד הוא קורבן ודינו נחרץ להתמכרות ושימוש בסמים וליבך נכמר על הוריו. סלחי לי, איני יודעת מה איתך, אבל אני נזהרת לפחות מעט מתגובות בוטות שכאלה לפני שלמדתי לעומק ובחנתי היטב את הנושא מכול צדדיו ולא על פי דעות קדומות שחלקן נובעות מבורות ומקצתן מטפשות. אומר לך דבר נוסף - את מפחדת פחד גדול שמא תפגשי את המפלצת פנים אל פנים ( ילדים לעתיד, אחיניותייך ) , הפחד לגיטימי, אך גם הוא נובע מחוסר ידע. קודם בדקי ואחר כך קבעי. השימוש בריטלין בהחלט מעורר ויכוח בקרב אנשי המקצוע, אך הוא עוד לא גרם לאיש נכות. אלמוג

 

[עורכת דין תמר טסלר]

לא קובעת, מביעה דעה!

כן, נכון, אני בהחלט לומדת, מדברת עם אנשים, שואלת, מבררת, קוראת..... צר לי לאכזב אותך אבל יש לי אב שבתו היום מקבלת קצבת נכות מביטוח לאומי, עקב הפרעה בהתפתחות וגדילה, בעקבות נטילת ריטאלין. אני נתקלת בהמון עדויות, יותר מדי אני חייבת לציין, ומרימה גבה. לא צריך לפחד לשאול, אף אחד לא שוחט (עדיין) פרות קדושות, את רוצה לתת ריטאלין, תתני, אני אמרתי לך לא לתת? נאמר לי מפורשות ע"י אנשים מביני עניין שריטאלין נמצא בפקודת הסמים המסוכנים, פתחתי את הפקודה וקראתי אותה 3 פעמים לא מצאתי. פניתי שוב לאדם ואמרתי לו, סליחה, אתה טועה, ריטאלין לא נמצא. ואז התברר שריטאלין נמצא תחת שם אחר (תראי בהודעה הקודמת). או קיי אז מצאתי שריטאלין כן נמצא בפקודת הסמים המסוכנים ומוגדר כסם. לכן, ככל הנראה רופא מוסמךף בעל X שנים יכול לרשום את התרופה ובמינונים מאוד מאוד מוגדרים...אז בזה לא הטעו אותי. מכל מה שקראתי כרגע, שמתי לב שאין אדם אחד שאדיש. לכל אחד זה נוגע בעצב אחר, יש כאלו שזועקים אוי וואי, ואחרים, אומרים שהכל שטויות. אז אני ממשיכה לבדוק, כי כרגע העדויות ממשיכות להצטבר. ד"א לא הבנתי אם התכוונת לאחייניות שלי כמפלצות או לאחיוניות שלי תחת ריטאלין כמפלצות, אבל אנא אל תערבי אותן בעניין. אני מפחדת שבעוד 10 שנים החיילים שלנו יהיו ילדי ריטאלין של היום. והעובדה שיש ויכוח בין אנשי מקצוע צריכה לעורר את כל אלה שאומרים חד משמעית שאין בעיה, כי כנראה שיש משהו, שכרגע אין את האמצעים לבדוק. בכל מקרה, כמו שאני לא מרשה לעצמי לקבוע כי דעותייך מטופשות, היתי לכל הפחות מצפה לכך גם ממך. אבל את הרי יודעת יותר טוב, כך שתעשי מה שאת מחליטה לנכון. אני לא נעלבת, אני מקשיבה ולומדת..... תודה!