רטבים ותיבולים

[נעלמה לי הסיסמה]

נכון, תודה.

 

[נעלמה לי הסיסמה]

chou-chou איך אתה אוכל את הקטניות והדגנים?

מוסיף להם משהו? תבלין? שמ"ז? טחינה?
או כך סתם לאחר בישול.

 

[vegetalien]

איך אני אוכל?

אהמ... קודם כל, ציטוט מהודעה קודמת:
"שוקולדים, קפה, קולה, צ'יפס, בצקים, חטיפים ושמני מאכל". אז אין שמ"ז.

תבלינים, כן. מצאתי מספר רעיונות לשילובי תבלינים, אז קניתי כל מיני, ואני טוחן אותם לתערובת בבית. אני גם מוסיף הרבה בצל.
ואת כל סוגי השעועית אני מבשל עם רוטב עגבניות ובד"כ מוסיף שמרי בירה.

נתרן כלורי - מוסיף לפני האכילה. ככה אפשר לשלוט בכמויות. אם ממליחים מראש את הסיר, עלולים לצאת עם יד רחבה מדי.

 

[נעלמה לי הסיסמה]

תודה

קראתי את ההודעה הקודמת
דווקא בעיון רב
וראיתי ההערה לגבי שמני מאכל
ובכ"ז שאלתי
כי אין הדבר הראשון מבטיח את השני.

תודה על הפירוט.
נדיר שאני ממליחה מאכלים בכלל.
למעשה רק כשאני מבשלת עבור אחרים אני ממליחה
כי אחרים לא מסוגלים לאכול בלי מלח.
אני מאז הרופוד - נדיר שאני מוסיפה מלח.
מלח רק מקלקל את הטעם של האוכל.

 

[vegetalien]

לגבי המלח,

אני לא באמת "זקוק" לו. למען האמת, אני משתמש בו יותר כדי שלא אצטרך לקנות אצות בשביל יוד (תועלתן עלוב שכמוני

).
אם זה סתם מלח רגיל, אז אני פשוט לא מוסיף.

תפוחי אדמה, בטטות, דלורית, תירס וכל שאר הירקות - לא ממליח בכל מקרה. הם טעימים מאוד בזכות עצמם.
אבל אני מודה שלמאכלים מסויימים זה ממש עוזר - במיוחד לעדשים ירוקות (שכמעט אין להן טעם בפני עצמן).

 

[נעלמה לי הסיסמה]

אפרופו, לאיזו קטגוריה נופלת טחינה? טבעי/מעובד

 

[vegetalien]

טחינה?

אז ככה - יש דברים שניתן לאכול ככה, טבעי - פירות, למשל.
אבל שעועית, לעומת זאת, יש לבשל. בישול הוא גם סוג של עיבוד. אז מה, שעועית זה "טבעי" או "מעובד"?
עבור טבעונאים רבים נראה לי שהתשובה השנייה נכונה. עבורי, זו הראשונה, כמובן.

אז ברגע שאנחנו מבינים את הבעייתיות של הפרדה בין "טבעי" ל"לא-טבעי", אפשר להיכנס להגדרות סובייקטיביות:

מבחינתי, טחינה מעובדת כמו שפירה מעובד - כלומר, תפוח אדמה נמעך למחית ולאחר מכן נאכל, אותו דבר עם שומשום שנטחן עד שהשמן שלו צף.

אז נכון שבהגדרה נוקשה הטחינה זה שומשום מעובד, אבל בהגדרה בריאותית, היא אינה נופלת תחת שורש ע.ב.ד., אם את שואלת אותי.

וכאן הסתיימה לה עוד חפירה על מינוחים לשוניים סובייקטיבים.

 

[נעלמה לי הסיסמה]

אזי למה לא ציינת טחינה בתפריט שלך...

 

[vegetalien]

כי

אני משתדל לצמצם בשומנים. אבל אם מדי-פעם (בחודש, חודשיים...) מתחשק לי חצילים בטחינה, אז אני לוקח. כנ"ל עם סויה ומוצריה. אף אחד לא מושלם.

 

[נעלמה לי הסיסמה]

תודה

זאת אומרת שלמעשה אינך

צורך שומנים כלל כשומנים.
רק מה שמתקבל מן הירקות, פירות, דגנים וקטניות בצורתם המקורית.

 

[vegetalien]

נכון.

(חוץ מקצת זרעי פשתן ואגוזי ברזיל, אבל משקל מאוד זניח).

 

[נעלמה לי הסיסמה]

ועוד שאלה בפינתנו "הכה את vegetalien"

מה אתה עושה כאשר יש לך דחף חזק למתוק?
פירות יבשים לא ממותקים, אלא טבעיים, באים בחשבון? תמר עם כל דבר?
כוונתי למצבים בהם לא ניתן לאכול פרי שלם, כי כבר שבעים, אך עדיין יש craving עז למתוק.

 

[vegetalien]

אאוץ'

תמרים זה אחלה, אבל אני משתדל שלא יהיו יותר מדי בבית. חתיכת מלכודת. הבונבונים של הטבע, אין דבר ממכר מזה.

גם חרובים אפשר. וכן, כל הפירות היבשים זה בסדר, אבל משתדל שלא להתדרדר לזה, כי קשה לקחת מעט. זה כמו האלו שמסוגלים לקחת שתי קוביות שוקולד ולהסתפק בכך. לי זה קצת יותר קשה.

אגב, מצב כמו שתיארת, קרייבינג + שובע, די נדיר אצלי. בד"כ כשאני שבע, אין לי תשוקות לאוכל.
מצד שני, ייתכן שזוהי יכולת שנרכשה עם הזמן, או שזה בגלל כמות הפחמימות הגבוהה בתזונה שלי. הגוף שלי כבר רגיל לקבל מספיק מהן, אז הוא לא צורח.

 

[נעלמה לי הסיסמה]

תמרים...|מאוהבן תודה

 

[JakeD]

שיהיה לך לבריאות

אני שמח שמצאת הרכב שעובד עבורך.

בתפו"א יש 2% חלבון לעומת 12% בפול, 9% בחומוס ו-30% בסויה. כך שהאמירה "בתפו"א יש חלבון" נכונה עובדתית, אך מטעה בהקשר הדיון..

ההתמכרות היא לא רק למתוקים, אלא גם ללחם, פסטה, אורז ושאר מוצרים עתירי פחמימות קלות.

ההרכב שבנית לעצמך הזה ממש לא עובד עבורי, וכנראה שהגנטיקה משחקת פה תפקיד.

בכל מקרה, אתה מתבטא בנימה תוקפנית ומתנשאת, לא נעים לי להמשיך את הדיון באוירה זו.

 

[vegetalien]

גנטיקה?

שמע, אם אכילת מאכלים שומניים משביעה אותך יותר ממאכלים פחמימתיים, אין שום בעיה.

העניין הוא שהכול נשאר קלוריות IN מול קלוריות OUT.

אם פחמימות גורמות לך לאכול יותר מכפי שדרוש לך ושומנים לא, סבבה.
לי, לעומת זאת, העובדה שמאכלים שומניים יותר צפופים-קלורית ממאכלים פחמימתיים - משמעה שאני יכול לאכול פחות (על מנת לא להשמין). ואני לא רוצה לאכול פחות, אני רוצה לאכול יותר.

 

[JakeD]

בסך הכל

מהודעתך שלעיל נראה כי יש לנו תפריט מאוד דומה, אם כי אני מצמצם מאוד בצריכת דגנים.
אני אוכל ירקות ופירות בשפע, ומעדיף קטניות כבדות (חומוס, פול, שעועית) על קלות (עדשים כתומות וכד'), עקב תכולת החלבונים הגבוהה יותר בראשונות.

אני לא צורך הרבה שומנים, למעשה מעט מאוד.

מוזר איך שני אנשים שמחזיקים בדעה הפוכה בנושא תזונתי מרכזי מגיעים לאותו תפריט

לגבי IN-OUT, הנקודה המרכזית של טאובס היא, שהתיאוריה פשטנית ולא מציעה שום הסבר.
זה ברור שכל ג'אול אנרגיה שמבוזבז חייב להיות מסופק לגוף בצורת מזון, אך התיאוריה הזו לא אומרת כלום מה -גורם- לגוף לרצות לצרוך -יותר- מזון מהנחוץ לו.
כאן נכנס הסבר ביוכימי על תפקידם של הסוכרים והפחמימות הקלות במערכת העיכול.

 

[vegetalien]

אהמ...

שמע, אם אני אוכל משהו עתיר-שומן (כמו קשיו, בוטנים, מקדמיה...), האמן לי שאני מסוגל להתמכר אליהם ולרדת על 200 ג' בלי קושי.
וכמה זה 200 ג' שלהם? מעל 1000 קלוריות. שומן ממכר.
אני רואה אנשים אוכלים סלט ושופכים לתוכו שמן כאילו אין מחר. והם עוד משלים את עצמם שהם בדיאטה.

בכל מקרה, אני לא רואה בעיה עם דגנים. כוס אורז זה משהו כמו 200-250 קלוריות.
אני מסכים שגם עם אורז אני יכול להגזים, למשל, (מי שמכיר אותי, יודע שאני מסוגל להגזים כמעט עם כל דבר

), אבל עדיין נראה לי שהנזק מהגזמה ממנו יהיה קטן בהרבה מהנזק בהגזמה עם קשיו.

אגב, לפי מה שידוע לי, הגוף דורש הכי פחות אנרגיה עבור אכסון שומן מהמזון (משהו כמו 3% אאל"ט), לעומת פחמימה (בין 15% ל- 20% נראה לי) או חלבון (אני חושב 20%+).

 

[JakeD]

יש היבט חשוב נוסף בכל הדיון: ערך גליקמי

פסטה ואורז הם בעלי ערך גליקמי גבוה (80-140). הפחמימות שבהם נספגות מהר בגוף, מובילות לעליה ברמת הסוכר ולהגברה של תחושת הרעב. הגוף מרגיש שובע לזמן קצר, ורוצה לאכול שוב.
קטניות כמו שעועית ופול הן בעלי ערך גליקמי נמוך (30-40), מתפרקות לאט, ומעניקות תחושת שובע לאורך זמן רב יותר. כל מי שאכל צלחת מרק שעועית יאמר לך אחר כך שהוא "מפוצץ".

בשורה התחתונה: אני לא מזהה מחלוקת מהותית בטענות הכלליות. אני פשוט מאזן את המרכיבים התזונתיים בצורה שונה.

 

[vegetalien]

אני חולק

על חשיבות הערך הגליקמי. אני חושב שמדובר בשיטה מעניינת כדי לבחון השפעה של סוכר זה או אחר על הגוף - אבל בתכלס, היא לא אומרת יותר מדי.

אני יכול לשבוע בקלות מתפוח אדמה (ערך גליקמי גבוה - ד"ר וולטר וילט אמר שעדיף כבר לאכול 8 כפיות סוכר במקום. התבטאות אומללה).

אבל יש בעיות נוספות - למשל, לפרוקטוז יש ערך גליקמי נמוך מאוד. כלומר זה אמור להיות טוב, לא?
בפועל, צריכה מסיבית של פרוקטוז (בעיקר בממתקים ובמשקאות קלים) נקשרה לעלייה ברמות הטריגליצרידים ובמקרים של כבד שומני (NAFLD).
אנשים מנסים להימנע מ- HFCS (ובצדק), אבל מהללים את האגאבה עם הערך הגליקמי הנמוך, ממתיק שמכיל יותר פרוקטוז מסירופ התירס! קטונתי מלהבין את ההגיון הזה.

אני חושב שמה שממלא בקטניות זה לא ערכן הגליקמי, אלא העובדה שהן עשירות מאוד בסיבים תזונתיים, הרבה יותר מדגנים, למשל.
אגב, אתה צודק בכך שלרוב הקטניות יש ערך גליקמי נמוך, אבל הפול הינו יוצא-דופן. ערכו הגליקמי גבוה.