רוחניות

שירה1973

New member
רוחניות

נושא גדול אני יודעת, ולצערי אני קצת קצרה בזמן כרגע (מחכה לי עבודה כל כך משעממת שהעיניים שלי התמלאו דמעות של ייאוש כרגע רק מלחשוב עליה...
) כבר דובר כאן לא אחת על מהי "רוחניות", מה המושג הזה כולל בתוכו ומה הוא אומר לכל אחת מאיתנו. למען האמת, לא יודעת להגיד לכן מה זה אומר עבורי אבל אני יודעת מה זה ל א אומר בהכרח. אנשים רוחניים לא חייבים לטעמי להתלבש אחרת, אנשים רוחניים לא חייבים לטעמי להתחבר למיסטיקה על כל גווניה השונים, ואנשים רוחניים לא חייבים לטעמי לקבל כל דבר שאין לו הסבר "מדעי" גרידא, רק בשם ה"רוחניות". גם בתוך רוחניות יש לטעמי מקום לסקפטיות מסויימת ובוודאי ובוודאי שיש מקום להגיון בריא . מן הסתם, את המונח "הגיון בריא" כל אחד וכל אחת יכול/ה לפרש בדרך אחרת. כפי שכתבתי לצופית, חשוב לי להדגיש שאני אמנם לא מגיעה מתחום הרפואה אבל אני קרובה מאד אל התחום מסיבותיי האישיות. מדע הרפואה הוא אינדיקציה מאד מהותית לגביי ואני מעריכה אותו מאד. אין זה אומר כמובן, שאני לא מאמינה ביכולות הריפוי של רפואה משלימה (ההיפך הוא הנכון ואף ניסיתי על עצמי כמעט כל שיטה אפשרית מהרפואה המשלימה ומחכמת המזרח הרחוק שאני אישית מאמינה שיש בה המון). כל זה היה הקדמה למה שאני עומדת לכתוב עכשיו. קשה לי מאד עם ההגדרה של המושג "תקשור". קשה לי עוד יותר לקבל כאשר אדם כלשהו מספר (כאן, או בכל פורום אחר) שהוא שומע קולות בתוך ראשו, מנהל דיונים עם אותם קולות והקולות האלה גם אומרים לו מה לעשות, איזה צעדים עליו לקחת בחיים או סתם עוזרים לו לנהל את חייו בנתיב כזה או אחר. ולמה קשה לי עם זה ? לא כי אני אדם "לא רוחני" (לפחות אני לא חושבת כך). ברפואה של ימינו, אדם אשר שומע קולות ומנהל שיחות עם אותם קולות בראשו - מוגדר באופן מאד ברור כאדם שסובל מהפרעה פסיכיאטרית. לא רק שלהפרעה הזאת יש שם מאד ברור, אפילו יש לה מספר דרכים של טיפול כדי להתמודד עם התופעה. בעיניי, הפרעה פסיכיאטרית אינה מילת גנאי ואינה מילה גסה. כפי שסיפרתי לצופית במסר אני בעצמי סבלתי תקופה מסויימת מדיכאון קליני בתקופה נמוכה וחראית במיוחד של החיים שלי, ונעזרתי באמצעים כימיקליים (תרופות אנטי דיכאוניות) כדי להיחלץ מהמצב העגום הזה. נעזרתי גם בטיפול פסיכולוגי נפלא עליו אני ממליצה לכל אדם. אני שואלת אתכן איפה עובר הגבול בין "רוחניות" לבין "הפרעה" ? לצורך העניין - לו יגיע לכאן למעגל שלנו אדם שטוען שהוא שומע קולות בראשו שאומרים לו שהוא המשיח (ואני לא סתם מעלה את הדוגמא הזו, יש לי חברה שעוסקת בפסיכולוגיה ופסיכיאטריה ויש לה מטופל כזה, אדם אינטילנגט וחכם ועדין ורגיש, שטוען כך כבר שנים ואי אפשר לשכנעו אחרת) - האם נקבל אותו כאדם רוחני מאד שלשמחתו הוא נמצא במדרגת רוחניות גבוהה משל רובנו, ולכן הוא שומע את אותם קולות שמספרים לו את ה א מ ת הרוחנית הזאת ? הבה נהיה כנות עם עצמנו נשים, וכל אחת שתחשוב לרגע עם עצמה: אם בעלה, (או בן זוגה, או החברה הכי טובה שלה) היה חוזר היום הביתה מהעבודה ומספר לה שבדרכו הביתה היתה לו התגלות, והוא שמע מתוך ראשו קולות משוחחים עמו, מדברים איתו ומסבירים לו על הא ודא - איך הייתן מגיבות ? האם הייתן חושבות שהוא הפך לאדם רוחני יותר, או שמא הייתן ממליצות לו בחום לפנות לרופא המשפחה שלו ולשתף אותו בעניין הזה ? הטריגר שמבחינתי הקפיץ אותי הבוקר כדי להגיב דווקא לצופית היה כאשר קראתי שהיא נעה במצבי רוח קיצוניים בין תהומות של שפל (לא רוצה לחיות, לא רוצה להיות פה יותר) לבין פסגות של אנרגיה ותעצומות נפש של כוח. המצב הזה, כאשר מצרפים אותו לנתון של שמיעת קולות בלתי מוסברים - בעיניי ובעיני הרפואה המודרנית מהווים תמרור אדום מאד, כי זה עלול להזכיר תופעה שנקראת מאניה דיפרסיה. שוב, אני לא מאבחנת את התופעה, רק מציינת שהסימפטומים הללו שייכות לתופעה הזאת, ובעיניי לפחות אסור להתעלם מהם. אני יודעת שאני כותבת כאן דברים שלא יתקבלו בהבנה על ידי הרבה מהמשתתפות, בשוודאי יסווגו אותי עכשיו כ"לא רוחנית" בעליל.... צר לי, אני אישית מסתכלת על עצמי כאישה רוחנית א ב ל מבחינתי זו לא רוחניות. כתבתי נורא מהר אז סליחה אם זה קצת מבולבל...
 

א י ו ש י

New member
WOW שירה את מדהימה!

אני לא יודעת מה באמת יש לצופית (היכולת לתקשר או מה שתארת וזה גם לא משנה כרגע) אני מופתעת מהיכולת שלך לכתוב בצורה הזאת ולהראות את הדברים אחרת. מעולם לא חשבתי על זה כך עד עכשיו, עד שקראתי את מה שכתבת ואני בהחלט סבוןרה שיש בזה המון המון היגיון שלא קשור באמת לרוחניות. אני כן יודעת שישנם אנשים שיודעים הרבה, ישנם אנשים שחושבים שהם חוזים דברים, שומעים קולות, יודעים את הנסתר אני לא ממש מאמינה לזה יש לי חברה דתיה שמדברת איתי המון על הנשמה שלנו ,על גלגול נשמות (הלוואי שהייתי מאמינה לזה , הייתי פחות חרדה מהמוות!!) קשה לי לתפוס את כל אלה יותר מזה, אמרו לי פעם שיש לי יכולת מדהימה להיות הילרית. שיש מסביבי "הילה" נו באמת, זה היה מגוחך..... (אמר לי את זה מישהו רוחני שרצה לשלוח אותי למתקשרת כי הוא טען שכנראה מתתי בגלגול הקודם מוות לא טבעי ולכן אני חרדה מאוד מהמוות) לא הלכתי לאותה מתקשרת לא הלכתי מעולם לקוראי בקפה הסיבה היחידה שאני מתחברת לאוסנת היא שהיא לא קוראת עתידות, לפחות לא מדברת על בריאות וכד'.... ואני כן אוהבת ומקבלת את המסרים שלה! קשה לי להתחבר למעבר , למה שהתפיסה שלי קולטת! מאוד ארצית, מאוד מודעת, מאוד עם רגלים על הקרקע וכן אם בעלי היה אומר לי יש לי התגלות, הייתי חושבת שעבר עליו משהו ולא חיובי
אני איתך
 

שירה1973

New member
אני רוצה להבהיר משהו

(זה כל כך מגוחך אגב: אני יושבת כאן באמצע מצגת איומה שאני צריכה להכין במחשב של 70 ומשהו שקופיות, ותוך כדי מדברת איתכן על רוחניות.... היש דוגמא אירונית יותר לדואליות של החיים שלי ??
) גם אני מדברת עם אנשים בראש שלי. למה אני מתכוונת - אני יכולה לדמיין לעצמי שיחות שלמות עם אנשים שאין לי אומץ למשל לשוחח איתם במציאות (כך אני יכולה לבנות בראש את כל הדברים שהייתי רוצה להגיד לאבא שלי למשל, ולעולם לא אעז.) אני יכולה לדמיין את כל מהלך השיחה, מה אני אומרת ומה הוא מגיב, ומה הוא אמר ומה אני אומרת... אבל (וזה אבל מאד מהותי כאן) - ברור לי לגמרי שכל זה קורה בדמיון שלי. האם זה הופך את זה לפחות משמעותי ? ממש ל-א. אפשר לעבור תהליך תרפויטי לגמרי שכולו מתרחש בדמיון שלנו. אחת הדרכים הכי יעילות בטיפול פסיכולוגי כדי לסגור פצעים מהעבר למשל, הוא לכתוב מכתב לאותה דמות שפגעה בנו, לשפוך הכל ולדמיין את מהלך שיחה כזו בינינו. זה יכול מאד לעזור במציאות, בחיים המציאותיים והלגמרי לא רוחניים. והאם זה משנה אם כל השיחה הזאת לא התרחשה במציאות אלא "רק" בדמיון ? ההיפך הוא הנכון. אבל יש הבדל גדול לטעמי בין העובדה שאנחנו מודעים שמשהו קורה בדמיון שלנו, לבין משהו שאנחנו סבורים שקורה באמת, במציאות, והוא אכן קיים ונוכח. לא יודעת אם מישהי כאן ראתה את הסרט המדהים "נפלאות התבונה" (למי שלא ראתה - מומלץ בחום רב !) הסרט מבוסס על סיפור אמיתי של איש גאון שזכה גם בפרס נובל על אחת מהמצאותיו בתחום המתמטיקה. לא רוצה להרוס למי שלא ראתה את הסרט לכן לא אספר את העלילה, אבל בקיצור נמרץ - האיש סובל מסכיזופרניה. שוב, ממליצה מכל הלב לראות את הסרט, הוא מעניק חוויה מרגשת להפליא ובלתי נשכחת, ובעיניי כל אחד צריך לראות אותו ולו כדי להפסיק ולפחד מהסטיגמות של המילה הקשה הזאת "מחלת נפש", כי יש כל כך הרבה פחד לא מוצדק בציבור מהמילה הזאת.
 

א י ו ש י

New member
רגע לא ירדתי לסוף דעתך?

בהודעה הראשונה שלי? כי נראה לי שהבנתי היטב וברור שיש הבדל בין דימיון, יכולת לדימיון מודרך (שממש אין לי ואני יכולה לשבת שעות ולנסות לדמיין ולהירגע ורואה רק חושך) לבין מה שתארת!! כן, ראיתי את הסרט וברור לי שיש דימיון שהוא מוגזם ו"לא נורמלי". .... וכמו שאמרתי קשה לי אישית להתחבר לדברים שהתפיסה שלי הרגילה לא קולטת שהם מעבר לקליטה שלי שהם SO CALLED רוחניים.... אני כן מאמינה בכל מיני דברים רוחנים, אלוהים ,משהו עליון ועוד אבל רחוקה מכל החזיונות לעתיד והיכולת של אנשים לנבא. אגב בתורה אומרים היום שאין יותר נביאים, כולם נביאי שקר ורוחות טומאה. לא רוצה להכנס לצד הדתי אבל אני בהחלט חושבת וסבורה כמוך שיש בזה משהו פסיכאטרי (וסליחה אם אני פוגעת במישהו ובטח לא חושבת שמי שרוחני ורואה דברים הוא פסיכי)
 

שירה1973

New member
ירדת גם ירדת, פשוט רציתי להוסיף.

ויקירתי, עצם ההגדרה "פסיכי" היא כשלעצמה תיוג ובדיוק על הסטיגמות האלה דיברתי. ברור מאליו שאני לא אכנה אף אחד "פסיכי" כי אחרת זה כבר מקטלג אותו לתוך קבוצה עם קונוטציה שאני אישית לא רוצה לשייך אף אחד לשם. בואי אני אתן לך דוגמא קטנה למה שהתכוונתי: בעבר למשל, היו חברות שהאמינו שאנשים שלקו בהתקף אפילפטי הם "משוגעים". בניגוד אליהם (או אולי לא כל כך בניגוד ....?) היו חברות שהאמינו שאותם אנשים שלוקים בהתקפים אפילפטיים הם מה שהיום היינו מכנים "רוחניים", כלומר - ההתקף האפילפטי הוא איזו סערה נפשית שמתחוללת אצלם ובמהלכה הם מתקרבים לאלוהים, או חוזים דברים או כל כוח עליון אחר ובלתי מוסבר. מאז חלפו כמה שנים, והיום הרפואה המערבית יודעת בדיוק מהי אפילפסיה, ממה היא נגרמת, ויודעת היטב גם איך לטפל בה (גם אם לא "לרפא" אותה כי זה לא אפשרי). אני יכולה לומר לך מהיכרות עם אדם שסובל מהמחלה (אך כבר שנים נטול התקפים תודות לתרופות שמאזנות אותו) - אין ש ו ם ד ב ר אלוהי בהתקפי אפילפסיה. אין שום דבר ר ו ח נ י באדם אשר יש לו קצר חשמלי במוח ולמשך מספר שניות או מספר רגעים (תלוי בסוג ההתקף) מאבד כל קשר עם המציאות, ונמחקים לו רגעים שלמים מהחיים. אחרי ההתקף האדם על פי רוב מרגיש תשוש לגמרי, כאילו כל האנרגיות שלו נשאבו ממנו, ורוב האנשים הולכים לישון וישנים מספר שעות. מדובר בסך הכל במחלה, לא משהו הירואי ולא משהו רוחני. מ ח ל ה , אבל כיוון שלא ידעו להסביר אותה לפני כך וכך שנים - נטו לייחס לה סגולות רוחניות כאלה ואחרות (חיוביות או שליליות, תלוי באיזו חברה). דברים שאין לנו מושג איך להסביר אותם, לפעמים אנחנו מסבירים אותם ב"על טבעי". לפעמים אגב זה בהחלט אפשרי שזה ההסבר שלהם (אני לגמרי מסכימה שיש המון דברים בעולם הזה שאין לי הסבר כיצד הם קורים) אבל לעומת זאת יש המון דברים שהמדע כבר למד להסביר אותם במהלך ההתקדמות של השנים, וכיום יודעים בדיוק לקרוא לתופעות בשמן המדוייק ואפילו יודעים כיצד לטפל בהן.
 

א י ו ש י

New member
חלילה שופטת וכמובן כתבתי

בסוף דברי סליחה אם מישהי נפגעת ושברור שאף אחד רוחני הוא לא פסיכי, כלומר ממש אין לי כוונה לקטלג ,לומר שזה מה שאני חושבת. אבל בהחלט הצלחת לתאר ,לכתוב ולתאר את חשיבתי שלי כך ששוב אני איתך ואמעיט במילים כי כבר כתבת אותן בעצמך ולמען הסר ספק, אני לא מבקרת כאן אף אחת, לא חשבתי את זה קודם עד שהעלת זאת, ואני לא שופטת כמובן... טוב לי כאן במעגל הזה ואני חושבת שיש נשים מדהימות אחת אחת!!!
 
אף אחת לא מבקרת/שופטת אלא כל

אחת מעלה את דעתה האישית. וזה דיון שיהיה אפשר לשמוע דעות אחרות של נשים נפלאות אחרות ומכאן לגבש לעצמנו מי אנו ומה אנו. מהי דרכנו. כדי לרומם דרך אחת אין צורך להפחית מדרך אחרת.
 
תודה יפתי ../images/Emo25.gif

אני הכי מקפידה בעולם שלא להשתמש בטארוט ככלי לחיזוי ולניבוי. גם כשאני רואה משהו אני שומרת לעצמי.
 
שירתי, תודה רבה שהעלית את הנושא הזה

לפעמים מהמקום שבו אני נמצאת קצת קשה לי להעלות את התהיות הללו שמתרוצצות בראשי. לא אחת כתבתי כאן אבל ברמיזה, בקצרה על התחושות שלי לגבי עולם הרוחניות. אני רוצה להגיב לדברים שכתבת כאן, אחד לאחד. זה מאוד חשוב לי לא רק כתגובה לדברייך אלא גם לחידוד המחשבה שלי. לכתוב עוזר לי לחשוב :) אז עוד מעט אכנס, ואכתוב תגובה מסודרת כי עכשיו אני באמצע מליון ושניים דברים. ושוב, תודה רבה לך :)
 

hayapollak

New member
שירה

קראתי וקראתי בעיון, למרות שגם אני עכשיו די קצרה בזמן. הערה אחת אם יורשה לי - דעתך - זו דעתך זו דעתך וזה בסדר, מספר פעמים קראתי אותך כותבת, אחרות יגידו,אחרות יחשבו,אחרות לא יקבלו בהבנה וכו' אז שוב במקרה זה (וגם במקרים אחרים) דעתי היא שקודם כל זכותך להביע את דעתך וכמו כן זכותך לא להתחשב במה אחרות יגידו,יקבלו,יאמרו. לדעתי לפחות (ואולי יש שמצטרפות אלי) אנחנו לא נמצאות פה בשביל לשפוט אלא בשביל להקשיב,ללמוד,להחליף דעות - גם אם יהיו כאלו שלא יקבלו את דעותייך בהחלט מותר לך לאמר אותה ולאמר אותה ללא כל התגוננות.
 

שירה1973

New member
את צודקת חיה

המשפטים האלה שלי נכתבים דווקא כי אני רוצה לאפשר לאחרות להרגיש חופשיות לא להסכים איתי, ובין היתר כי חשבתי שאני עומדת להשמיע דיעה שתהיה "לא פופולרית" בלשון המעטה. ברור לחלוטין שלכל אחד יש זכות להביע את דעתו, אבל אם אני נמצאת במקום בו אני חושבת שרוב האנשים יחשבו אחרת ממני, כפי הנראה אני חשה איזה שהוא צורך להקדים ולהגיד שאני עומדת להביע דיעה קצת שונה.... אולי כדי "לרכך את המכה", לא יודעת. בכל מה שאני אומרת או כותבת אין כוונה "לשפוט" כפי שכתבת. אף אחד לא מינה אותי לשופטת (תודה לאל, נראה לי מקצוע מזעזע) ואני מביעה את דעתי בלבד. במקרה זה, דעתי מגובה במדע שהוא בעיניי לפחות מדע מאד חכם. ברור מאליו שלא כולן חייבות לחשוב כך. כבר פגשתי אגב אנשים בחיי שהכריזו שהם לא מאמינים ברפואה כלל, ומגדלים את ילדיהם ללא כל התערבות רפואית שהיא. גם זו זכותם כמובן.
 
תגובתי. וזה הולך להיות ארוך :)

אני רוצה להגיב לדברים שלך אחד לאחד... בדיוק כמוך אני מסכימה איתך - אנשים רוחניים לא צריכים להתלבש אחרת. כבר קרה לי כמה וכמה פעמים שנפתחה הדלת בפניי ושאלו אותי בתמיהה - מה, את המיסטיקנית ? כן. ואני לא לובשת שרוואלים וכפכפים. אני אוהבת להתלבש הכי שרק אפשר. שירה, ביננו ? מבחינת הלבוש את נראית מיסטית הרבה יותר ממני חחחחחח מתאימה ל"לוק". אני לא מתחברת לכל המיסטיקה שיש. בשבילי הקלפים שלי הם הכלי הכי מספק שרק אפשר והוספתי להם את הנומרולוגיה ובעיקר סיפורי אגדות ומיתולוגיה. אני מאוד מתחברת לנושא זה ומוצאת את ההסבר שלי לשואלים קל יותר באמצעות הסיפור. אבל יחד עם זאת יש נושאים רבים במיסטיקה שאני לא מתחברת אליהם בכלל ואף מרימה גבה. זה בסדר, לא פוסלת. רק אני באופן אישי לא משתמשת בתורות אלו. את כותבת "גם בתוך רוחניות יש לטעמי מקום לסקפטיות מסויימת ובוודאי ובוודאי שיש מקום להגיון בריא" ואני יותר ממסכימה איתך בנושא זה. אם הקלפים שלי ימליצו לי לנסוע כרגע לשנת נופש/חופש/שבתון בהודו אני מן הסתם לא אארוז את המזוודות כאן ועכשיו. יתרה מכך, למה לתת דוגמא לא מציאותית ? יש לי רעיון שלפתוח מקום משלי. בית הילה סגולה. הרעיון הזה קודח בראשי מזה זמן מה ובעלי הכי תומך ומפרגן ואפילו קצת דוחף אותי ליישם את זה. בכל פעם שהתייעצתי עם הקלפים התשובה היתה יותר מחיובית. אבל אני ? לא. עדיין לא. למה ? כי ככה אני חושבת וככה אני מרגישה. ועם כל הכבוד לכל העזרים ולכל העצות אני מוציאה את המוץ מן התבן ובסופו של דבר אני זו המחליטה עבורי. לענין הרפואה. כשאבא שלי חלה בסרטן הריאות הוא החליט חד משמעית שהוא לא מתכוון להיות מטופל ברפואה קונבנציונלית ואף לא לעבור את הניתוח להסרת הגידול. הבחירה שלו היתה רפואה משלימה. הוא היה הכי שלם עם ההחלטה שלו וקיבל שנת חיים נוספת. שנה בה הוא היה מאושר ושמח ועשה את מה שהוא רצה ובחר לעשות. וזה היה טוב. זה היה טוב כי זו היתה הבחירה שלו לא לעבור טיפולים כימותרפים והקרנות ויתרה מכך הוא כל כך האמין בדרכו שזה לא משנה בכלל שהוא נפטר אחרי שנה. הוא עשה את מה שהוא בחר לנכון. את הבחירה שלו. ואני קראתי על אנשים שאף החלימו ממחלת הסרטן בטיפול משלים כמו כאלו שהחלימו בטיפול קונבנציונלי ולצערנו גם להיפך בשני המקרים . מה שחשוב, שזו תהא הבחירה והאמונה וההשלמה של אותו אדם. ולנושא העיקרי מבחינתי - תקשור. וכדי שלא יהיה כאן ארוך ומייגע לקרוא אני אפתח הודעה חדשה על התקשור בלבד.
 
תקשור = אני העליון.

כשאבא שלי נפטר חוויתי לראשונה בחיי "תקשור". אני מאוד מאוד לא אוהבת/מתחברת למילה הזו ובהמשך אסביר מדוע. זה קרה בבית העלמין, דקות ספורות לפני תחילת גילוי המצבה. ישבתי לי בצד, כואבת ועצובה וייחלתי בכל נשמתי שאף אחד לא יתקרב אלי ויחבק אותי (יש לי רתיעה איומה מחיבוקים כשאני עצובה, כועסת או כל דבר אחר, אני מעדיפה את הלבד שלי בזמן שכזה). הרגשתי את גוש הדמעות בגרון, עולה ועולה ורגע לפני שהתפרץ ראיתי את אבא שלי. יושב לידי, מחייך, עם סיגריה, עם הישיבה המיוחדת שלו. זה היה אבא שלי. אבא חייך אלי ואני חייכתי אליו. ובאותו רגע הגוש בגרון נעלם ומבחינתי הכל היה בסדר. כאן החל המסע שלי אל האני העליון שלי. אל הדו שיח שלי עם העצמי הגבוה שלי, עם היכולת האישית שלי לראות את עצמי מלמעלה. הדגש הוא שאני רואה זאת, השיחות שלי הן עם עצמי ולא עם ישות כזו או אחרת. מאז פגשתי את אבא שלי עוד פעמיים. פעם אחת ביומולדת שלושים שלי פעם שניה כשהתינוק שלי נפטר. הוא היה שם בשבילי ? אמיתי ? אולי. אני הרגשתי אותו, זה עשה לי טוב ? יופי לי ! אני לא חושבת שאני מתקשרת עם המתים. אני חושבת שהייתי צריכה את אבא שלי באותו הרגע וזיהיתי אותו איתי, בשבילי, למעני (שלושת נקודות הציון הללו הן לא פשוטות עבורי ומהוות רגעים מאוד חשובים בחיי שאבא שלי תמיד היה איתי). ואז החל המסע שלי אל תוך עצמי, האם אני משתגעת ? התחלתי לדמיין דברים עד כדי כך ? התחלתי עם מדיטציות, וככל ששקעתי עמוק יותר הצלחתי להגיע לתובנות עמוקות יותר. זה שמדבר איתי בראש אין לו שם. זו אני. אני מצליחה להגיע לתדר גבוה יותר שלי עם עצמי ולראות ולהבין אחרת. מלמעלה. האמת, פעם אחת הרגשתי בעיצומה של מדיטציה את דודה שלי ז"ל. ממש הרגשתי את הנוכחות שלה ויתרה מכך, חשתי שהיא אומרת לי משהו שלאחר מכן התברר כאמת. חיזוי עתיד ? לא יודעת והאמת אני לא מייחסת לכך חשיבות. לעתים אני אומרת דברים שעולים לי בראש מבלי להבין מאין הם מגיעים וזה גם בסדר. כשחברה שלי אמרה לי שהיא מתקשרת עם משה רבנו עיקמתי בתוך תוכי את האף. עם משה רבנו ??? לי באופן אישי אין צורך לשוחח עם ישות כזו או אחרת. אני כאמור משוחחת עם עצמי. וואו איזה נושא העלית שירה, אני יכולה להמשיך ולהתדיין על כך דפים רבים.... יש לי עוד המון מה לאמר בנושא. אבל קודם אני צריכה לארגן לעצמי את החשיבה.
 

שירה1973

New member
מתוקה אבל זה מה שאני מנסה להגיד

ותודה לך שביטאת את זה בהצלחה גדולה ממני. העובדה שאבא שלך מת לא אומרת שהוא לא חי בתוכך. בוודאי שהוא חי שם והוא ימשיך להתקיים כל עוד א ת תמשיכי להתקיים. האנשים שאהבנו ושכבר לא נמצאים איתנו ממשיכים ל ח י ו ת כל זמן שיש מי שזוכר אותם, כך אני אישית מאמינה. העובדה שבחרת להביא אותו אליך דווקא בצמתים האלה בחיים שלך, מעידה לדעתי שדווקא אז היית זקוקה לנוכחות שלו יותר מאשר בזמנים אחרים. אני מאד מבינה אותך לגבי משה רבנו אגב. פעם הלכתי להילרית (לא אזכיר את שמה כי היא די מפורסמת ואני לא רוצה לכתוב דברים כשהיא לא כאן כדי להגיב), והטיפול היה נעים ומנקה ומעורר אנרגיות. מבחינתי, בסוף הטיפול היא עשתה "טעות" (כך לפחות בעיניי) ואיבדה את כל האמון שלי בסיטואציה, כאשר היא סיפרה לי בהתרגשות שבזמן שהיא טיפלה בי היא ראתה את אליהו הנביא עומד מעלי, ומשרה עלי אווירה של הגנה ושל אהבה.... אליהו הנביא ? מעלי ? באמת....?
שוב, אם מישהו מאמין בזה - לבריאות, אבל לי אישית קצת קשה להאמין שאליהו הנביא אין דברים חשובים יותר לעשות מאשר לעמוד מעל הראש שלי ולהשרות עלי אווירה של אהבה והגנה... מצטערת, קשה לי להאמין בזה. יתכן שחיי היו פשוטים בהרבה לו הייתי מאמצת לעצמי את האמונה הזאת דרך אגב. אבל אני לא מסוגלת באופן אישי. תודה אסנת שהבהרת את מה שרציתי לומר בצורה מסודרת.
 

hayapollak

New member
רוחניות

בעיני,עבורי רוחניות זה המציאות הבלתי נראית,הבלתי נתפשת בחושים הרגילים. רוחניות - אנרגיות בלתי נראות אך מורגשות, זוהי מציאות חושית. (גם אוויר בצורתו הרגילה אינו נראה אך כולם יודעים שהוא קיים ומשתמשים בו) כך שקודם כל בשביל להתייחס לרוחניות או לעולם הרוחני צריך לקבל אקסיומה אחת - שקיים עולם רוחני, שקיימות אנרגיות שאי אפשר לראות אך ניתן לחוש. מי שלא מקבל הנחות אלו - זכותו, אך אין זה אומר שהן אינן קיימות. בדיוק שירה כמו הנפש - את הנפש אי אפשר לראות אך מסכימים על כך שקיים עולם של נפש. הרגש הוא הביטוי של הנפש - כאב,פחד,עצב,שמחה - זהו ביטוי רגשי של הנפש אך איפה בעצם הנפש הזו? דבר נוסף - רוחניות בעיני זה כלי,אמצעי, בדיוק כמו רפואה לגוף, פסיכולוגיה לנפש, רוחניות לנשמה. לכח החיות שלנו - מהו? איפה הוא? איך הוא נראה? איך נראית נשמתו של האדם? חיוניות - כח החיות אנרגיה - אלו הם דרכי הביטוי של הנשמה. איפה נמצאת הנשמה? לא ניתן לראות אותה אך ניתן להתחבר אליה. וזה כבר מתקשר לכך שהחיות הוא החלק האלוהי באדם (לא אלוהים של טוב ורע או מעניש) מתקשר לאנרגות הבריאה, היקום, לאנרגיית האהבה והחיים ואם אנחנו חלק ממנה אז הנשמה היא החלק הרוחני שנמצא בנו כבני אדם. ועוד על רוחניות בעיני - לרוחניות או כתוצאה ממנה יש "תורות" רבות החל מהדתות שכוללות תפיסה רוחנית, תורות מצריות קדומות ועתיקות (הרפלקסולוגיה למשל מקורה במצרים הקדומה) תורות שמאניות, תורות סיניות,הודיות ומזרחיות אחרות - כולן תורות עתיקות שמהותן ידע בלתי נראה אך נתפס.מהתורות האלו נוצרו דרכי ריפוי שונות לגוף ולנפש עוד לפני שנולדה הפסיכיאטריה והפסיכולוגיה ששתיהן בעיני גם הן דרכים טיפוליות לעולם הנפש שמקורן בתפיסות פילוסופיות ורוחניות שהביאו להתפתחותן. אם כך, לדעתי יש את העולם הפיזי - נפשי ורוחני. התקשור (כנראה אינני עוסקת בכך) שייך לעולם הרוחני כמו גם מדיטציות שמביאות לתובנות כאלו ואחרות בעולם הפיזי והגשמי, דרכים ואמצעים שעוזרים לנו "לרפא" את הנפש. אני רואה ביכולת הרוחנית של האדם אנמעי נוסף שניתן להשתמש בו ולהעזר בו לעולם הפיזי על מנת ליצור לעצמנו חיים איכותיים יותר. אדם שיש לו עולם פיזי,עולם רגשי וגם עולם רוחני מפותח יכול לחיות כאן בעולם הזה בשלווה גדולה יותר, בהבנה ובהרמוניה עם עצמו, עם אחרים ולהבין דברים ואת האחרים בצורה טובה יותר. זה הכל - רוחניות זהו כלי שניתן לנו כדי שנשתמש בו. נהפוכו אנשים רוחניים יכולים להיות גם מאד מעשיים,מצליחים וחיים את חיי היום יום.וזו גם צריכה להיות שאיפתם - לטעמי. משום שאם הם יחיו כאן רק חיים רוחניים בגלל שיש להם יכולות רוחניות - הם לא יהיו מאושרים כאן, הם יסבלו כאן, הם כל הזמן ישאו לחיות בעולם רוחני, בעולמות אחרים והם יסבלו מאד בעולם הזה. אין להם מה לדאוג, היכולת הרוחנית שלהם תתממש בדרך רוחנית, כשהם יעצמו עיניים ויעברו לעולמות אחרים. כרגע הם כאן, יש להם יכולת רוחנית אך היא ניתנה להם לטעמי על מנת לחיות כאן בצורה הטובה ביותר. רוחניות - הסתיגויות - גם אני חושבת שיכולת רוחנית אינה צריכה לבוא על חשבון כאן ועכשיו. אין צורך לחיות בריחוף בעולם פיזי וגשמי, אין צורך ללבוש סחבות,לחיות בעוני ולהיות אאוטסידרים, זה בעיני לא רוחניות. הרמב"ם וגדולים אחרים טוענים (ואני בהחלט מסכימה) שאם יש לך יכולת רוחנית יש לעשות בה שימוש על מנת להעזר בה כאן בעולם הפיזי ולהצליח. בעיני היכולת הזו היא מתנה ומי שיש לו גם יכולת רוחנית והוא מפתח אותה זה רק למען לתת ולעזור גם לאחרים להנות מאנרגיות חיוביות שיש לך ואתה מסייע בהן ואתן גם לאחרים. מי שחיי חיים רוחניים ומתעלם מכל השאר שכאן - זו זכותו אך בעיני כאן בעולם הזה זו לא המטרה. ובאשר לקשר עם אנשים יקרים שנפטרו - לא ידעתי שזה תקשור. אבי מופיע צלי בחלומות - וכל פעם שהוא מופיע זה בשביל להזהיר אותי מפני משהו שעומד לקרות. אני לא חושבת (לא ידעתי) שזה תקשור. תקשור עד כמה שאני יודעת זה קבלת מסרים מאנשים שנפטרו ואינם קשורים אלי ושאינני מכירה. רוחניות - יש לי עוד המון מה לומר בענין.
 
ואני אשמח לקרוא עוד על מה שיש

לך לאמר בענין הרוחניות. ניסחת כל כך יפה וברור. אני לא קוראת למה שאני חווה תקשור, כאמור אני לא מתחברת למילה/עולם זה. ליתר דיוק עדיין לא גיבשתי דעה מוצקה בשבילי בנושא הזה ואני גם לא ממהרת לעשות כך. כשהיו לי את החוויות עם אבא שלי ו/או בזמנו שהוא הופיע לי בחלומות זה היה מבחינתי מסר. אולי למעשה אנשים קוראים בשם למה שהם שומעים/רואים/חשים מרגישים בראשם תקשור עם יישות כזו או אחרת כי זה פשוט נוח להם יותר להבין את עצמם ואת מה שמתחולל להם בראש. מה נאמר על אורין למשל שסאניה רומן מתקשרת איתו וכתבה כבר אין ספור ספרים מפיו ? האם זו אכן יישות שהחליטה שסאניה רומן היא הצינור המקשר ? או שמא אלו תובנות של סאניה - תובנות מדהימות אגב - והיא העדיפה משיקולים כאלו ואחרים לקרוא להם בשם יישות "אורין".
 

hayapollak

New member
הילה

אין לי תשובה חד משמעית בשבילך בעניין של סאנייה רומן, בדיוק כמו שאין תשובה חד משמעית לגבי הסופר קרלוס קסטנדה שכתב את משנתו של דון חואן ועוד ספרים רבים. קסטנדה היה אנטרופולוג שיצא לחקור את תרבות החיים של האינדיאנים במכסיקו ופגש את השמאן דון חואן - האנטרופולוג הפך לתלמידו של דון חואן וכתב את הספרים כתלמיד, כצופה מהצד וכחווה חוויות. אך עד היום לא ברור אם קסטנדה "המציא" את דון חואן או שהוא באמת היה תלמידו. באשר לתקשור ומה שאני יודעת על זה (מעט מאד) יש אנשים עם יכולות תקשור שמסוגלים ועוזרים לאחרים, את באה למתקשר לייעוץ והוא מוסר על שאלות שלך את המסרים שהוא מקבל מנשמות או יישויות שהלכו לעולמן. יש אנשים שזה עוזר להם לדעת אם הבעל יחיה, אם כדאי לעבור ניתוח, אם העסק יצליח וכו'.והם גם אומרים לך דברים על עצמך ועל אופייך מבלי שהם מכירים אותך. יש כאלה שיודעים לספר לך מה היית בגלגולים הקודמים שלך - אין לזלזל בזה, לפעמים זה עוזר להבין ממה סובלת הנפש ולמה. בדיוק כמו שיש אנשים שמקבלים יעוץ מאסטרולוג. אצלנו ברדיו המקומי - יש תוכנית רדיו - בה מתקשרת כל צהריים עוזרת ומספרת לאנשים על מחלות שלהם,בעיות עם בני זוג,עסקים וכו' וכל מה שהיא צריכה מהם זה את השם שלהם. היא אומרת להם דברים מדהימים ונכונים והיא מאד מהימנה. אבל שוב היא טוענת שלדעת זה עוזר - והיא עושה את זה כשירות לאנשים בעיקר בנושאים של מחלות וכו' - מתוך רצון לעזור. שוב - יש אנשים עם קישורים רוחניים כאלה ויש אנשים עם יכולות שלומדים רפלקסולוגיה שיאצו,דיקור,עיסוי,צמחים,תזונה,ריפוי בצבעים,ריפוי במוסיקה ועוד המון המון דרכים כולן כל הידע הזה הם דרכים ברמה ובשפה הפיזית שמתבססות על ידע רוחני כזה או אחר. העולם הרוחני הוא עולם מדהים עם ידע אינסופי ואין זה אומר שמי שחי ומשלב ידע ועקרונות רוחניים בחייו הוא מדמיין או הוזה . ועוד משהו ככל שאדם עובד על עצמו, על האישיות שלו, על האופי שלו הוא מתפתח וצומח ולאט לאט נחשפות בפניו ומתגלה לו "ידע" שנקרא ידע רוחני, משום שאדם גשמי ופיזי לחלוטין לא יכול להכיל את הידע והתובנות הרוחניות האלה, הוא צריך לצמוח, להזדכך ולהפטר מכל מיני תחלואי נפש על מנת להיות מסוגל וראוי להבין ולקבל ולהכיל בתוכו את התובנות האלו. רוחניות? יש המון מה לומר בעניין רוחניות.
 
שיחות עם נשמות

תודה חיה על מה שכתבת. אני מצרפת קישור תגידו לי אם נראה לכם שאני סכיזופרנית או בהפרעה נפשית......
 
למעלה