רוחניות
נושא גדול אני יודעת, ולצערי אני קצת קצרה בזמן כרגע (מחכה לי עבודה כל כך משעממת שהעיניים שלי התמלאו דמעות של ייאוש כרגע רק מלחשוב עליה...
) כבר דובר כאן לא אחת על מהי "רוחניות", מה המושג הזה כולל בתוכו ומה הוא אומר לכל אחת מאיתנו. למען האמת, לא יודעת להגיד לכן מה זה אומר עבורי אבל אני יודעת מה זה ל א אומר בהכרח. אנשים רוחניים לא חייבים לטעמי להתלבש אחרת, אנשים רוחניים לא חייבים לטעמי להתחבר למיסטיקה על כל גווניה השונים, ואנשים רוחניים לא חייבים לטעמי לקבל כל דבר שאין לו הסבר "מדעי" גרידא, רק בשם ה"רוחניות". גם בתוך רוחניות יש לטעמי מקום לסקפטיות מסויימת ובוודאי ובוודאי שיש מקום להגיון בריא . מן הסתם, את המונח "הגיון בריא" כל אחד וכל אחת יכול/ה לפרש בדרך אחרת. כפי שכתבתי לצופית, חשוב לי להדגיש שאני אמנם לא מגיעה מתחום הרפואה אבל אני קרובה מאד אל התחום מסיבותיי האישיות. מדע הרפואה הוא אינדיקציה מאד מהותית לגביי ואני מעריכה אותו מאד. אין זה אומר כמובן, שאני לא מאמינה ביכולות הריפוי של רפואה משלימה (ההיפך הוא הנכון ואף ניסיתי על עצמי כמעט כל שיטה אפשרית מהרפואה המשלימה ומחכמת המזרח הרחוק שאני אישית מאמינה שיש בה המון). כל זה היה הקדמה למה שאני עומדת לכתוב עכשיו. קשה לי מאד עם ההגדרה של המושג "תקשור". קשה לי עוד יותר לקבל כאשר אדם כלשהו מספר (כאן, או בכל פורום אחר) שהוא שומע קולות בתוך ראשו, מנהל דיונים עם אותם קולות והקולות האלה גם אומרים לו מה לעשות, איזה צעדים עליו לקחת בחיים או סתם עוזרים לו לנהל את חייו בנתיב כזה או אחר. ולמה קשה לי עם זה ? לא כי אני אדם "לא רוחני" (לפחות אני לא חושבת כך). ברפואה של ימינו, אדם אשר שומע קולות ומנהל שיחות עם אותם קולות בראשו - מוגדר באופן מאד ברור כאדם שסובל מהפרעה פסיכיאטרית. לא רק שלהפרעה הזאת יש שם מאד ברור, אפילו יש לה מספר דרכים של טיפול כדי להתמודד עם התופעה. בעיניי, הפרעה פסיכיאטרית אינה מילת גנאי ואינה מילה גסה. כפי שסיפרתי לצופית במסר אני בעצמי סבלתי תקופה מסויימת מדיכאון קליני בתקופה נמוכה וחראית במיוחד של החיים שלי, ונעזרתי באמצעים כימיקליים (תרופות אנטי דיכאוניות) כדי להיחלץ מהמצב העגום הזה. נעזרתי גם בטיפול פסיכולוגי נפלא עליו אני ממליצה לכל אדם. אני שואלת אתכן איפה עובר הגבול בין "רוחניות" לבין "הפרעה" ? לצורך העניין - לו יגיע לכאן למעגל שלנו אדם שטוען שהוא שומע קולות בראשו שאומרים לו שהוא המשיח (ואני לא סתם מעלה את הדוגמא הזו, יש לי חברה שעוסקת בפסיכולוגיה ופסיכיאטריה ויש לה מטופל כזה, אדם אינטילנגט וחכם ועדין ורגיש, שטוען כך כבר שנים ואי אפשר לשכנעו אחרת) - האם נקבל אותו כאדם רוחני מאד שלשמחתו הוא נמצא במדרגת רוחניות גבוהה משל רובנו, ולכן הוא שומע את אותם קולות שמספרים לו את ה א מ ת הרוחנית הזאת ? הבה נהיה כנות עם עצמנו נשים, וכל אחת שתחשוב לרגע עם עצמה: אם בעלה, (או בן זוגה, או החברה הכי טובה שלה) היה חוזר היום הביתה מהעבודה ומספר לה שבדרכו הביתה היתה לו התגלות, והוא שמע מתוך ראשו קולות משוחחים עמו, מדברים איתו ומסבירים לו על הא ודא - איך הייתן מגיבות ? האם הייתן חושבות שהוא הפך לאדם רוחני יותר, או שמא הייתן ממליצות לו בחום לפנות לרופא המשפחה שלו ולשתף אותו בעניין הזה ? הטריגר שמבחינתי הקפיץ אותי הבוקר כדי להגיב דווקא לצופית היה כאשר קראתי שהיא נעה במצבי רוח קיצוניים בין תהומות של שפל (לא רוצה לחיות, לא רוצה להיות פה יותר) לבין פסגות של אנרגיה ותעצומות נפש של כוח. המצב הזה, כאשר מצרפים אותו לנתון של שמיעת קולות בלתי מוסברים - בעיניי ובעיני הרפואה המודרנית מהווים תמרור אדום מאד, כי זה עלול להזכיר תופעה שנקראת מאניה דיפרסיה. שוב, אני לא מאבחנת את התופעה, רק מציינת שהסימפטומים הללו שייכות לתופעה הזאת, ובעיניי לפחות אסור להתעלם מהם. אני יודעת שאני כותבת כאן דברים שלא יתקבלו בהבנה על ידי הרבה מהמשתתפות, בשוודאי יסווגו אותי עכשיו כ"לא רוחנית" בעליל.... צר לי, אני אישית מסתכלת על עצמי כאישה רוחנית א ב ל מבחינתי זו לא רוחניות. כתבתי נורא מהר אז סליחה אם זה קצת מבולבל...
נושא גדול אני יודעת, ולצערי אני קצת קצרה בזמן כרגע (מחכה לי עבודה כל כך משעממת שהעיניים שלי התמלאו דמעות של ייאוש כרגע רק מלחשוב עליה...
אז עוד מעט אכנס, ואכתוב תגובה מסודרת כי עכשיו אני באמצע מליון ושניים דברים. ושוב, תודה רבה לך