הוויכוחים האלו כל כך נהדרים! ^_^
אני כל כך נהנית שאנשים מדברים על התאוריות האלו ומנסים באמת להגדיר מציאות. מציאות זה הדבר הכי לא נתפס בעולם. המציאות פחות נתפסת אפילו מדמיון. כי כשאומרים "דמיון" אנשים יודעים שמדובר במשהוא אבסטראקט ואישי לכל אחד, שאומרים "מציאות" אנשים חושבים שהם יודעים בדיוק על מה מדובר..כשבעצם, אין שום דרך לקבוע מה מציאות ומה לא. מציאות היא דבר שהוא אחיד רק בממד שכבני אדם איננו מסוגלים לתפוס. מציאות בממד שלנו היא מאוד, אבל מאוד, אישית. המציאות שלי היא שסחרחורות נגרמות על ידי ישיבה מרובה ליד מסך או אי-שתייה, כשהמציאות של אחרים היא שהן נגרמות על ידי חדירת רוח אל הגוף. פסיכלוגית- הצעדים בהם ננקט כדי להפסיק את הסחרחורת- שנייהם יובילו לתוצאה חיובית. כמו פלייסיבו. להרחיק לכת- המציאות של סכיזופרן היא שחברים דמיוניים קיימים, המציאות של נחש שהמרחב עשוי מגורמי חום-וקור ולא מצבעים וצורות... אתם מבינים מה אני מסנה להגיד? מציאות היא לא דבר שמישהו מאיתנו יכול לקבוע. גם אם הוא יצא מהגוף שלו וראה את העולם כפי שהוא באמת, המציאות שונה אך ורק בשבילו. כל השאר נשארים באותה מציאות. מישהו קרא את 1984? דוגמא מהממת לעיוות המציאות.

הבעיה העצומה של המין האנושי היא האי-יכולת לקבל מציאויות שונות משלו. בסך הכל, משמעות "אלוהות" היא זהה בכל המקרים, בכל הדתות, בכל נקודות המבט, רק שההתייחסות אליה שונה- ומכאן נובעת כל השנאה והריחוק בין בני האדם. חזון אחרית הימים בקבלה אומר שיבוא יום וכולם יהיו אחד עם אלוהים. אתאיסטים יגידו- בחיים לא. אני לא מאמינה ב"אלוהים" אני מאמינה ב"אלוהות" בכוח נשגב שאין לו שום שליטה עלינו- הוא מהות החיים. באותה מידה אני יכולה להגיד שאני מאמינה בנשמות ורוחות- שכן הן קורצו מאותו חומר אלוהי. בכל אופן- המציאות הפרטית והקטנונית היא לא מה שקובעת, זו ההתחברות הפנימית אל האלוהות שקובעת הכל- אל האמת הפנימית. אתם מייחסים הרבה יותר מדי חשיבות לייחס. אם הסתבכתי מעל הראש במה שנסיתי להגיד.. סלחו לי אם בעתיד אני אנסח מחדש