רגל פה רגל שם

תנשמי עמוק ותספרי עד 20.....

אוף....כמה פעמים שעברתי סיטואציות שכאילו ... כמה פעמים רצתי ממסיבה למסיבה באמצע ואו מישיבת הורים אחת לשניה על תתני לו לקבוע הציבי עובדה קיימת זה המצב ...על תלך למסיבה אין אופציה אחרת אני צריכה להיות לדאבוני בשני מקומות בוא זמנית חלוקת זמן זה האפשרות היחידה לא מוצא חן בעיניך אתה לא חייב ללכת , לומר לו את זה ללא כעס וללא שום התייחסות למה שהיה או מה שנאמר בעבר. הם בודקים גבולות...מנסים אותנו בכל רגע שעובר. איך אמרה לי היום הפסיכולוגית "הבדיקה הבילתי נגמרת, מצד אחד הוא ילד , מצד שני מנסה להיות מבוגר (תחילת גיל ההתבגרות)ולהראות נוכחות וכוח ועוצמה, אבל אסור לשכוח שהוא עדיין ילד ואנחנו חייבים להמשיך להיות היד המכוונת בתמונה". אז תהיי חזקה ועל תתני לו למוטט אותך בכל יום מחדש, כי אין ספק שזה מה שהוא מנסה לעשות כרגע בכל דרך אפשרית,(גם עם במודע וגם עם לא במודע). כן אני יודעת שמהצד זה מאוד קל לבוא ולומר לך את זה אבל,את חייבת להיות חזקה עבורו ועבורך , כי את החלטת כבר שעד סוף השנה הנוכחית הוא בבית, ואת הנסיון עושים בחופש הגדול, אז על תשברי ועל תתני לו לשבור לך את ההחלטה. דאגי להתקשר לשירות הפסיכולוגי ולבקש בדחיפות שיחה עם הפסיכולוגית שאחראית לשכבה או לכיתה שלו כדי לבדוק איתה (סוג של הדרכה הורית) מה לעשות, אבל על תתני לו לשבור אותך, על תתני למצב להוסיף לך שערות לבנות(צבע זה דבר יקר
. אופציה נוספת לחד הוריות יש הדרכה דרך הערייה (קו חם) אפשר גם לנסות שם לבדוק בנוגע לקבלת עזרה או דרך ויצו, לפעמים יש להם אופציות נוספות. אז תהיי חזקה ועל תתני לזה להוריד אותך מהמסלול...ממני שמתנדנדת בזמן האחרון על חבל דק ...
 

magic40

New member
עכשיו אחרי שקראתי אותך חושבת

איך היתי אורזת לו תיק עולה על אוטו/בוס ולוקחת אותו לאבא שלו ככה באוירה נעימה
 

destiny36

New member
מכל הלב עכשו הייתי אורזת לו

חזרה אליי העובדת סוציאלית. גם היא לא חידשה עבורי כלום. מסתבר שכמו המשטרה עד שלא קורה משהו אף אחד לא זז במדינה הזאת. אמרה לי שאין מה לעשות. ואם אין תקשורת עם האב אני צריכה לחכות שהוא יגש לבית משפט ויבקש את הילד. לשאלתי במידה והאב יבקש הסדרים לא הגיונים בחוזה חדש אני שוב תקועהההההההההה. כי אז עלי לוותר כדי שהילך לא יהיה באמצע. כלומר הגרוש שלי מחפש תרוצים וסיבות להורדת מזונות כי זה המענין אצלו. אז עכשו יש לו סיבה בלמסיבה. לבן אמרה לי להגיד בדיוק את מה אמרתי לו. עכשו הוא יודע יפה מאוד שיש חוקים וסדרים ועונה לי "זה לוקח זמן" מצידי שלא יקח זמן אבל שוב מה לעשות עם אב שלא מוכן באמת לקחת את בנו אלא לחגוג ולהכניס לאימו? נדהההההההההההההה. ההמלצה הכי הגיונית שלה היתה שהפסיכולוגית של בית הספר תדבר איתו בנתיים. השאלה באמת כמה יקח הבנתיים הזה? יופי טופי.
 

destiny36

New member
אה וכמובן לשאלתי

מה לעשות אם האב לא באמת יגש לבית המשפט? איך הילד אמור לסבול ככה בהמתנה . היא השיבה שאין מה לעשות באמת
.
 
../images/Emo24.gif

המנטרה שלי בימים האחרונים היא סבלנות...סבלנות ועוד קצת סבלנות...ממליצה לך לאמץ.... כן זה מתאים בכל סיטואציה לא לתת לשום דבר שמוטט ולהוריד את החיוך המקסים הזה שלך
כל יום מתמודדת במשהו אחר, כל יום הפתעה חדשה נוחתת (יום אחד האקס משתולל בטלפון (מקלל וצורח)ומסרב להשתתף בתשלום המזונות שעליו סיכמנו יחד ויש פגישה למחרת), (יום אחרי מקבלת טלפון מביה"ס שהילד מגיע יום כן יום לא לביה"ס) (יום אחרי סתם מכות בין אחים)(יום אחרי הורדת שעות בעבודה) בקיצור בכל יום משהו מעניין מתרחש פה ...ואני בשלי לא מוכנה להפסיק להיות אופטימית ולהוריד את החיוך... להיות אופטימית ולנשום עמוק ולהחליט שהחיים יפים מידי מכדי שאתן למשהו לקלקל לי אותם ולהוריד לי את האנרגיות ... אז חומד תהיי חזקה ונסי להמשיך להיות האמא הכי טובה שאת יכולה עבורו ועבור אחיו
 

magic40

New member
אני היתי עושה את זה ואני לא צוחקת!

עידן ביקש ללכת לאבא אמרתי לו בוא חמודי נארוז תיק וקדימה הלך דיבר עם אבא ,ואבא שם אותו בהמתנה, היום הוא כבר לא רוצה! הסיטואציה אולי שאבא יאמר לידו כדי שישמע שלא מתאים שהוא ישאר שם תוריד מעלייך את האחריות לזה שהוא לא איתו וחוץ מזה הילד צריך לשמוע ממקור מקצועי נטרלי שהאבא צריך להגיש בקשה לקבל אותו אליו כדי שזה אכן יקרה כי הרי לך הוא בטח לא מאמין בדרך כלל אני לא אוהבת שילדים מעורבים בכל הבלאגן אבל נראה לי שהפעם זה מתבקש
 
../images/Emo52.gif

הרגשתי חייבת פקרטיות. נפתחת סדנה לטיפוח הסמכות ההורית בהנחיית ד"ר ירון זיו ב-3.1.2006 ד"ר זיו הוא מטפל בשיטת הגשטלט. אני ממליצה. ולפנים משורת הדין... אם תרצי פרטים...אהייה מוכנה שתחדרי לי במסר
 

destiny36

New member
../images/Emo9.gif

על חשש אני חודרת בעדינות
תודה. רושמת לפני. המון תודה
 

d a n i e l s 5

New member
בואי רגע לכאן.

כתבתי אתמול "מערבולת" והיום את מחזקת אותה...... הילד רוצה ללכת לאבא....האבא לא מוכן/יכול לקבל אותו כרגע את משדרת.... (לנו כאן ומאמינה שגם בבית) שילך כבר לאבא שלו ויניח לי. האח שלו משדר..... תעזוב כבר את הבית ותן לנו שקט. הילד הזה שהוא רק בן 9 בטח מרגיש ד-ח-ו-י , אף אחד לא רוצה אותו, (תדמייני לעצמך איך את היית מרגישה במצב כזה) כולם נגדו , ככה הוא רואה את המצב עכשיו. לא רווחה, לא ע. סוציאלית, לא פסיכולוגית בית ספרי (ולא שאני מזלזלת לרגע באמינות שלהם ) רק מישהו שזאת ההתמחות שלו "טיפול בילדים ובמשפחות במצוקה שכזאת". כתושבת ת"א בבי"ח דנה ישנו "המרכז לייעוץ הפסיכולוגי" שהוא אחד מהטובים בארץ שווה לפנות אליהם ועכשיו !
 

destiny36

New member
לא דניאל את טועה

אני העברתי לו את המסר שהוא רצוי מאוד אפילו. לא הפסקתי לומר ואף לציין שיש לו מקום לחזור ותמיד אני כאן בשבילו. באיזה שהוא שלב קלטתי מהכרות עם הבן שלי שכמו שהוא יודע לסובב אותי הוא גם מסובב אותי כאן ומתכנן לעצמו תכנונים של שני בתים כפי רצונו. וזה לא כך. עכשו אין מה לשדר. עדין ציינתי בפניו אפילו היום שאני חושבת שהוא טועה אבל גם חושבת שזה חשוב שיעבור לאבא כי זה רצונו ורק חשוב שעדין הדברים יעשו כפי שצריך. כמובן שבטוח שידרתי באמצע העצבן שעשה לי שאני כבר באמת לא נלחמת יותר כי הוא לא נותן לי ולא אבא שלו מלחמה הוגנת בכלל מראש. ומה עם הבן השני הוא עז? יש לך שמץ של מושג איך שניהם מקרקרים סביבי כאן כל היום לסרוגין? יש רגעים שכן אני באמת כבר לא אכפת לי שילמד החמודון שובבון הזה את הלקח אחת ולתמיד. אני לא יויו ואני רק בן אדם. ואח שלו זה אח שלו והוא לא מלך השכונה ולא מלך הבית שלי. ובדיוק באופן שעכשו את יכולה לתאר את הפסקה האחרונה רק שלא במילים האלה סיימתי את השעות האחרונות כי אני יכולה להוריד ראש לשניה לדקה לשעה אבל הילד הזה לא יתן לי לגמור לעצמי את החיים לפני 40
.
 

d a n i e l s 5

New member
איך אמרת....

את לא יו יו ....את בן אדם !!!!!!! ואת בהחלט צריכה לשמור על "כושר שיפוט" בכל בלבלה הזאת שמסביבך. חייבת לציין שליבי איתך....קוראת אותך...ומרגישה את הקושי. וזה קשה . תנסי מחר לבדוק את העניין הזה של "מרכז דנה לילד" (שיך לבי"ח דנה), מאנשים שטופלו שם (טיפולים משפחתיים) אני יודעת ששווה.
 

destiny36

New member
מרכז דנה לילד. רשמתי ../images/Emo140.gif../images/Emo51.gif

באמת תודה מיוחדת לך ולכל מגיב (גם במסר) כל תגובה נגעה במשהו גם אם לא באותו רגע. קיבלתי את כל התגובות בחם.
 

החתולית

New member
../images/Emo45.gif מסכימה עם כל מילה של דניאלס

די, הפסיקי לנהל שיחות, לרצות אותו אצלך או לשלוח אותו לאבא - זה גדול על שניכם. יש פסיכולוגים דרך קופת חולים, יש שירות פסיכולוגי של העירייה, יש אפשרות לפנות לנעמת - אל תחכי אפילו יום אחד נוסף.
 

א ו ר 8

New member
חבל על כל יום שעובר.

דסטי יקרה ! אני חשה אותך ויודעת בדיוק מה עובר עלייך ומה קורה בביתך. תאמיני לי! מנסיוני, חסכי מעצמך את החוויות הלא נעימות ברווחה, או בכל מוסד חינוכי.תפעלי לבד- באופן פרטי. שלא יהיה שום תיעוד של החולשה הזו שאת מבטאת- כי זה רק ישמש כנגדך. דברי עם הילד בנועם,ושוב אני חוזרת על משפט שכבר כתבתי- אל תסחפי למערבולות שהוא יוצר ושוקע בהן. תדאגי שהוא יעבור לאבא שלו מתוך הסכמתך המלאה ותני לו את ברכת הדרך (על אף כל הקושי)אך לפני שהוא יוצא את פתח ביתך- תדאגי שיהיו לו רגעים נעימים ,כי אלו הזכרונות האחרונים שהוא ייקח איתו. תארגני לו מסיבונת קטנה שיחווה את הפרידה, אפילו שתהיה לו ולכם מאוד כואבת. אני מבטיחה לך ! ותזכרי טוב את דבריי! הילד הזה יחזור תוך זמן קצר מאוד אלייך. וכשהוא יחזור הוא יהיה שבע מאביו, רגוע,עם הרבה הערכה כלפייך וכלפי בני הבית.למרות שבתוכו תשאר לו צלקת קטנה (אכזבה מאבא שוב...) אבל זהו המחיר שמשלמים הילדים. ולא תצליחי לחסוך ממנו את החוויות הללו. אם לא תשחררי אותו היום- בעוד שנה שנתיים הילד הזה בורח בעצמו לאביו,ואז... לכי ותחפשי אותו, ואז תיאלצי לחתום על כל חתיכת נייר שאביו יביא לך, כי הילד כבר יהיה אצלו.ואחרי עוד שנה שנתיים של סבל כפי שאתם חווים בבית-אני לא יודעת אם הילד או את תירצו בכלל כבר לראות אחד את השני-כך שאי אפשר יהיה בכלל לדון על הסדרי ראייה. והרווחה ??? המטומטמות שם יספרו לך סיפורים על "טובת הילד"... ובינתיים הן תשמחנה לסגור את התיק כי הילד כבר עבר מעצמו מבלי שהן תצטרכנה לתת החלטה.הן רק לא תשכחנה לצטט אותך בוכה ומודה שאת לא מסוגלת להתמודד עם הילד,ולא מסוגלת לתפקד כהורה. אנחנו היום נמצאים כמה צעדים קדימה אחרי שעברנו את כל התלאות שאת עוברת ואפילו קשות יותר. הילד- בן 14.5 , ובחנוכה הוא חוזר הביתה !!!! ניסינו למנוע ממנו את האכזבה הזו במשך שנתיים. ביתנו הפך לסדום ועמורה. בסופו של דבר הוא הלך בלי לשאול יותר מדי. היה ברוגז גדול.טראומה לכולם... במשך כמעט שנה הוא ניסה להגן על כבודו ולצייר לנו תמונות וורודות,אך בסופו של דבר גם הוא וגם הצד שמנגדנו נשברו, וכולם היום יודעים טוב מאוד היכן מקומו של הילד הזה,ומי ראוי יותר לגדלו... אני בטוחה שאם היינו משחררים אותו לשם בייתר חופשיות, הוא היה מודה מהר יותר בטעות בחירתו. בהצלחה!
 
למעלה