רגל פה רגל שם

destiny36

New member
רגל פה רגל שם

שונאת את המסיבות האלה ..מלאות באור ולי מביאות חושך כל השנה אותו סיפור - מסיבות וישיבות והם כועסים עלי שאני צריכה לרוץ מכיתה לכיתה. הבן שלי החליט שאם אני צריכה ללכת גם למסיבה של אח שלו אז הוא לא רוצה ללכת למסיבה. אז אמרתי לו שיבקש מאבא שלו שיבוא. הוא התעצבן ואמר לי שאני לא אערב את אבא שלו
. את האמת נשבר לי ואם ישבר כאן משהו היום יש לי הרגשה שאני שולחת אותו ברכבת לאבא שלו! אמרו לי לנער אותו. ואני מפחדת למה אם אני אתפוס אותו ואטלטל אותו האוכל של שבוע שעבר יעוף לו החוצה. מהבוקר לא עבדתי ורצתי למצוא עזרה. אבל הם לא יודעים מה זה דחוף אז אני מחכה שיחזרו אליי מהרווחה. כל שניה יש לי ילד אחר. כאילו נדפקה לו הקופסא וזה לא הבן שלי נשבעת לא מכירה אותו כבר. עכשו הוא שוב לא רוצה לחכות לסוף השנה כי לא מסכים לי שאתחלק בזמן המסיבות.
לא בא לי לשמש להם דוגמא רעה אבל מה זה בא לי לתפוס משהו ולשבור אחרת אני אשבר היום. הדפיקות האלה בלב כבר עלו לי בימים האלה יותר מידי.
 
תקשיבי עכשיו ../images/Emo88.gif

תפסיקי לתת לו לנהל אותך
אם הוא הביע רצון לעבור לאבא שלו, ומתנהג כמו שהוא מתנהג אליך, את לא יכולה להמשיך ולהסכים להתנהגויות שלו. שבי איתו, לשיחה רגועה ונעימה, ותגידי לו שאת מבינה שקשה לו עם המצב ושהוא קרוע בינך לבין אבא שלו, אבל את לא מוכנה להתנהגות הזאת שלו, ושאת מציעה לארוז לו תיק ושיעבור לאבא שלו. כמובן שתגידי לו שהבית שלך תמיד פתוח בפניו, והמיטה והכל ישאר כמו שהוא במידה והוא רוצה לחזור, אבל כרגע את רואה שהוא צריך להיות אצל האבא. עכשיו תזרקי את הכדור בידים שלו, הוא צריך לדעת שבבית שלך מתנהגים לפי הכללים שלך!!!!!!!! תפסיקי מזל, את הורגת את עצמך לאט לאט, יכולה להגיד לך מנסיוני המר, שאני לא עשיתי את מה שיעצתי לך עכשיו, וגם אני וגם הבן וגם הבת שילמנו מחיר כבד. תהיי חכמה, וקחי שליטה על הבית שלך ועל הבן השני עם כל הכאב, וכל הדמעות שיהיו. זאת הדרך לדעתי. אם הוא מחליט להשאר איתך, תגידי לו "רק לפי הכללים שלי!!!!!" נקודה.
 

destiny36

New member
חשבתי כבר להיות פסיכולוגית

מרוב שיחות נועם ופילוסופיה איתו. כל השבת דיברתי הסברתי ונתתי לו אפשרויות שהוא ביקש בהן פתח. אין לו יותר כללים אין לו יותר כלום הילד רק רוצה אבא. היום הוא דחף ילדה בבית הספר ומחר שוב אני שם . הילדה עצבנה אותו ואמרה לו משהו לא נעים ולמורה הוא אמר שזה לא ענין שלה וככה הוא רוצה ואף אחד לא יגיד לו מה לעשות. את לא מבינההההההההההההה שיקח אותו עכשו הטיפש נעל הזה. איפה הוא???????????????? זרק פצצה לבן שלו. איים עלי עם עו"ד ונעלם? התקשר לפני יומיים שאל את הילד מה שלומו ואם הוא מתגעגע. יותר נכון חימם אותו בעדינות והבן השביר שלא נורא עוד מעט כבר לא נתגעגע. כוס אמו כל העולם הזה (טוב כמעט) הילד מטמטם אותי אחותי אין לי כבר מה לענות לו. לא יכולה לשמוע אותו. הוא ישב קודם חצי שעה מול הדלת שלי ושר שיר עם מנגינה שהלחין "אמא שקרנית ואמא שקרנית" ואני כבר לא יכולה נשבעת לך בא לי לארוז אותו בתוך התיק שילך. ושתבוא מישהי ותגיד לי שאני לא אמא ראויה!!!!!!!!! את כל הערב אתמול העסקתי בלהעביר רהיטים וארונות כי הוא רצה חדר אחר. אני אמא מטומטמתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת.
 
ילד בן תשע שהופך את היוצרות בבית

ואת נותנת לו..תארי לעצמך מה יהיה שיגיע לגיל 16. לא תקחי את המושכות עכשיו יהיה מאוחר. במקום לשבת לבכות על מר גורלך ולהאשים את העולם ואחותו קחי יוזמה ותנסי לפחות לנער את הילד. יש גבול למה שהוא יכול לעשות. ואת נותנת לו. אז הגיע הזמן שתסכלי היכן הטעות שנעשית איתו חשבי צלול קחי דחוף יעוץ ותתחילי להראות היכן את באמת "אמא". להפסיק להיות טובה או חברה שלו..עכשיו הוא צריך משהיא עם קצת יותר GUTS אמא שמחליטה עבורו. ואם תראי קצת קשיחות ויוזמה כדי לשפר את המצב אני בטוחה שהיחס שלו גם ישתנה. כבר שבוע שאת מקוננת הגיע הזמן לעשות מעשים.
 

destiny36

New member
../images/Emo46.gif הלווווווווווווו

תגידי את לא מבינה שאני תקועה? אם אני מתחילה עכשו להתעצבן אני שולחת אותו לכל הרוחות. הילד יסתובב ברחובות ואני כבר תולעת אחפש אותו. ואם אני אתחיל בתקיפות הוא יתחיל גם כמו ביום שישי וממש אין לי כח לעוד הפעלת כח. יכולה להכין לו תיק מאתמול הבעיה שאבא שלא לא מוכן לקחת אותו בלי חתימה . והשקט כאן ריגעי. הוא כנראה עיף נח מול הטלויזיה וצובר כח להתחיל שוב בשעות הקרובות. כל היום חיפשתי עזרה אז? הרווחה עסוקים ואני מחכה שפותחת התיקים ברווחה תחזור אליי. ומתי בדיוק אני אעבוד?
 
התקיעות שלך לא מהיום

ולא מאתמול או שבוע..זה כבר דבר שמתנהל לאורך זמן רב..כניראה. אם ילד בן תשע מסוגל לעשות את מה שהוא עושה וגורם לך להרגיש חסרת אונים הוא כבר מתח את החבל..והלך לו יופי. את שוכחת שהוא לאההורה , אלא את, ומשום מה כניראה ראית סמנים לבאות אבל העדפת להתעלם בשל השקט הריגעי עד שיעבור זעם, ואני מבינה את הצורך הזה של השקט. אבל זה ניקרא לטאטא מתחת לשטיח את המתרגש לבוא. עכשיו במקום להיות תקועה, הייתי מנערת אותו הייטב ותופסת את המושכות חזרה דואגת ליעוץ מקצועי דחוף דרך בית הספר מודעיה לילד מה החוקים שלי בבית שלי ואם לא מתאים לו שיארוז את חפציו וילך לאבא. את האמא..אז תהיי כזו.
 

ילוטייל

New member
את לא קוראת מה היא אומרת?

היא אורמת שאי אשפר סתם כך לשלוח אותו לאבא כי ההוא מתנה את זה בחתימה. כך אני מבין. אז כרגע היא באמת תקועה עם בעיה. בת 9 שנים. מציע להעזר במשפחה בנושא המסיבות, ותלכי למסיבה שלו. כל שאר ההוראות של מיכל נכונות. יש חוקים בבית. כדאי אפילו לכתוב אותם בנימוס [אם עותק יגיע לידי הצד השני..] ושיתנוססו על המקרר. ואם הוא ממשיך כך, תשללי זכות מסומימת. בכל פעם שתשלל זכות. בבית הספר שידעו מהבעייה ויטפלו נכון וגם שם הם יכולים לתת לו שיעור בסמכויות. נראה את האבא מתמודד איתו אחר כך. אבל תשארי רגועה בבקשה ממך זה נשמע לא הכי טוב.
 

destiny36

New member
../images/Emo7.gif הסבא לא יכל יש לו טיפול רפואי

מחר מה אני אעשה אחצה את עצמי??????????
 
יש לה עסק עם גרוש מיפולטיבי

וזו בעייה ניפרדת. חושבת שהיא שכחה מי ה "אמא"..ומי עושה את החוקים בבית. שחכה שיש חובות לילד חוץ מהזכויות שלו לקבל. נותנת לו לנהל אותה ושכחה לגמרי שהוא בן תשע..נכון שקשה לראות את הכאב שלהם ..נכון שמרגישים אשמה על הגירושין..אבל יש מחיר לילד שחושב שהוא יכול לנהל את הבית ולטרטר את אמא שלו. כבר כמה ימים שנותנים עיצות..מתוך נסיון של הורים עם ילדים..האם אתה שומע שיש לה דרך פעולה? האם אתה שומע שהיא לוקחת את המושכות? שיש איזה שיפור או כיוון פוזיטיבי? אני לא.
 
מיכל

אומנם הוא ילד בן 9, אבל אין לך מושג (או שיש לך) כמה ילד בגיל הזה יכול להיות מניפולטיבי, וכמה אנחנו האמהות עומדות מול רגשי אשם, ועדיין חושבות על טובת הילד, גם אם הוא מכה אותנו, מתחצף או מקלל. זה לא פשוט לבוא ולהגיד, שימי גבולות, הילד הזה כבר מזמן איבד את הגבולות, הגבולות הם כלום בשבילו, זה אויר!!!!! אם אין שיתוף פעולה עם האבא, היא בבעיה, בעיה רצינית מאד!!!!! גם הרווחה לא ממש תעזור לה כאן, ואני לא רוצה לחשוב מה יקרה עם ברווחה יתרשמו שהילד הזה "נזרק" ממקום למקום, בגלל התנהגות האבא, ויוציאו לה את הילד למשפחה אומנת, כי טובת הילד הכי חשובה ברווחה. אין לה כבר מושכות, כי הילד כבר מזמן שיחרר עצמו מהן.
 
סליחה???????????

גידלתי שלושה בנים. הקטן שלי היה בן תשע שעזבתי את האקס שלי שיתברך.. הוא חטפ את המכה הכי קשה..ילד לא קל בכלל..מאוד רגיש..ורוצה לומר לך משהו.. שנה שעברה שהיה אצלי בארה"ב וחי כאן שנה..היתה שנה קשה מאוד..אבל הילד חכם ויודע מי מנהל את הבית .. היה לו את הכבוד לאמא וגם לאבא..ובזכות זה שידע..שבמה שיבחר שנינו כהורים נתמוך בו בכל מצב..(הסכם לא כתוב בנינו כהורים שטובת הילד חשובה מעל הכל) הילדים שלי לא עשו לי צרות כאלו בחיים. כן..אצלנו מדברים..וגם עם כועסים..אז ישנים על זה..וכשהייה צורך ביעוץ מקצועי אז גם הלכנו כמה שנים טובות כל יום רביעי ליעוץ משפחתי.. וכן..היו חוקים. ועל כל דבר שעשו כמו שנאמר..קבלו מתנה או זכות מסויימת..ייתכן שזה היה בקשיש..אבל זה עובד.והם הרוויחו ביושר את הזכויות שלהם.. ילדים אוהבים חוקים וסדר וקביעות, וכמה שקשה לעשות את זה לפעמים..צריך לזכור שאת ההורה..ושלא יטרטרו אותך. אצלי הטרטור הוא מבחינת מיקום המגורים..אבל מכבדת את הרצונות שלהם ומשחררת..ולמדתי היום שאיתם אין לעשות תוכניות כדי לא להתאכזב..כל אחד והנסיון שלו..
 
אבל מיכל ../images/Emo24.gif

לא כל זוג הורים גרושים מתנהגים כמו שאת והגרוש שלך התנהגתם עם הילדים שלכם. כנראה שהגרוש שלך מספיק נבון כדי לא להכאיב לילדים. אבל כשאחת כמו מזל עומדת מול גרוש שמשחק עם הבן שלו, ברגשות שלו ובנשמה שלו, לא תמיד יש פתרון, וזה מגיע למצב שכזה. אני בטוחה שמזל, יודעת לתת גבולות, אבל כמו שאני תמיד אומרת, לטנגו צריך שניים!!!! ואם אין את הגיבוי של בן הזוג, אפשר לדבר ללמפה. ואז מה שקורה עם הבן של מזל ומה שקרה עם הבן שלי זה הפועל יוצא.
 
אין שום קשר בין מתן גבולות

לבין מה שקורה בין שני ההורים. יש כאן מצב של זמן רב..שכניראה לא ניתנו גבולות ובקשת עזרה מצד הבן. יש לי תחושה שמדברים אל הקיר כאן-אקס מניפולטיבי? אז מה..היא האמא.. כי למרות שיש שירשור בנושא במשך שבוע לא קראתי עד עכשיו מה אני כן יכולה לעשות..רק מה לא ניתן לעשות, וגם אני שעברתי לא מעט משברים..במצבים בלתי אפשריים ..שהרגשתי שהתכופפתי לכל הכיוונים ושטרטרו אותי באופן שונה לחלוטין..תמיד לקח לי כמה ימים להתאושש (מקסימום שלושה ימים וידעתי מה לעשות)- בסופו של דבר תמיד פעלתי לכיוון החיובי.וגם אני לעיטתים פעלתי מתוך כעס, אכזבה ועלבון..אבל דחילאק..בסופו של דבר יש הבנה, יש כבוד, ויש אהבה. והכי חשוב..יש אושר ושלווה לילדים שלי. כאן אני רואה רק הוצאת קיטור..אוזלת ידיים..וחוסר מעש.. כל מה שנאמר נכנס באוזן אחת ויוצא בשנייה. למה? ואני לא באה לשפוט אותה אם יש ביקורת..היא ביקורת בונה כי בסה"כ היא יכולה לעשות את זה. עיניין של יוזמה ושינוס מותניים. כולה ילד בן 9 ואם לא תעשה עכשיו מה יהיה בגיל העשרה? אני את שלי אמרתי אני הייתי פועלת אחרת ובטח לא אומרת שוב ושוב..מה לא ניתן לעשות..אלא פוקחת עיניים מה כן אפשר לעשות.
 

destiny36

New member
בבית שלי יש חוקים יש כללים

והיו גבולות. פה ושם הם עמדו להתפרץ ואני חשבתי שאני נוקשה יותר מידי. יש כל מיני סוגים של ילדים. אפילו הבנים שלי שונים אחד מהשני. מה שמתאים לאחד לא תמיד מתאים לשני. וכמובן לא כל ילד רואה באמא דואגת אמא רעה. וכרגע הבן שלי החליט שאני רעה. את קצת שופטת מעל גבול המותר
(טוב זה באמת עכשו בצחוק) חי - ממתינה . על הקו.
 
תאמיני לי שהוא לא חושב שאת "רעה"

הוא חושב שאת "חלשה". ושאמא מראה חולשה אז למה לא למתוח את החבל. וממיתי את היית חלשה? לא זוגרת את זה. זוכרת שהיית בדרך כלל סלע איתן. אז מה קרה בדרך? מהיכן החולשה שתקפה אותך?
 

מצוטטת

New member
תוהה

וגמני מגדלת שני שוורים מתבגרים {אגב} את ב'מת מאמינה שבנקודת זמן זו שכל אחד מהם מבוצר בכזה קושי ריגשי............ זה זה הזמן ל'שות בי"ס להתנהגות ולנער לו כי בהפוך ממך מאמינה שזה רק ישיג את ההפך.ההפך הגמור
 

destiny36

New member
כן כנראה שהתעלמתי מהמנות

הקטנות שהאכיל אותי אני על הקו עם הרווחה ביקשתי בקשת חרום לעזרה. לא מוכנה לחכות שעה.
 
את../images/Emo35.gif את נותנת פה עצות../images/Emo35.gif

את שלקחו לך את הילדים מטעם הרווחה והעבירו את המשמורת הבלעדית לאב
את, שהילדים שלך גרו אצלך במשך שנה לאחר בגרות, ובחרו אחד אחד לברוח ממך חזרה לאבא, בארץ
(ואחד בחר לעבור לגור בדרום אמריקה, עוד יותר רחוק
) את נותנת עצות על מה לעשות בילד, אחרי שהוכחת שוב ושוב שאת לא מסוגלת לטפל בכלל בילדים בעצמך
מפחיד.מגוחך
מפחיד.
 
למעלה