הו אני אפילו לא יודעת ממה להתחיל.
טוב הריב עם אמא: "איפה היית אתמול?" "מה זאת אומרת?" "איפה היית?" "בעבודה, למה איפה חשבת שאני?..." "לא יודעת, תגידי לי איפה היית" "בעבודה אני אומרת לך!" "את לא" "מה את אומרת לי שאני לא, אני הייתי שם!" משם זה התגלגל לריב על האמון במערכת היחסים העלובה שלנו, לצרחות עד לב שמיים שלי, אני עכשיו צרודה לגמרי ויש לי קול ממש לא סקסי, בכי מטורף מצידי כשאמא בוהה בי, ובעיקר המון, המון פגיעות מעליבות. הזונה הזאת חשבה שהלכתי למר בחור החדש לאנשהו והזדיינו כל היום, או שסיימתי מוקדם ואז הלכנו להזדיין איפשהו. כאילו מהההההההההה חשבבתתתת לעצמךךךךך. היא עשתה ממני שרמוטה דפוקה שכל מה שיש לה בראש זה בחורים וזיונים, היא לגמרי מפגרת. בסוף הבהרתי לה שאפילו לי יש גבולות ואחרי הסינון שהוא עשה לי ביום שישי אני די הפכתי אותו לבובת סמרטוטים קטנה וגרמתי לו להתנצל המון ולהסיע אותי הביתה כפיצוי. ולא עשיתי איתו אני לא יודעת מה. כוסעמק והוא התקשר שניה לפני שהתחלנו לריב איזה פעמיים ולא ראיתי כי הפלאפון היה על שקט וכשבאתי להחזיר לו צלצול היא אמרה שיש לנו על מה לדבר ואז הכל התחיל. ואז יצאתי מזה לגמרי כועסת ולא היו לי עצבים לדבר איתו אז לא התקשרתי חזרה ואני דופקת הכל כי אנחנו אמורים אולי לצאת לאנשהו. לא יודעת. בע ובנוסף לכל, 75 בספרות ואנעל אחותה הצולעת, אני השקעתי במבחן הזה! ולא למדתי למבחן בתנ"ך בכלל, לא ידעתי כלום. ניגשתי רק כדי שתגיש אותי למועד ב' ולא תסרב כי לא ניגשתי לא' למרות שלא הייתי חולה. והשעות של המבחן הזה עלו לי על שעות של בוחן בערבית מדוברת אז נדפקתי לגמרי ובכלל בבוקר איבדתי את המפתחות ולקחו לישנים עד שמצאתי אותם אז כבר לא הגעתי לערבית. המורה בטח תתעלם ממני עד סוף חיי עכשיו ובצדק. ואני לוקחת עכשיו כדורים שיגרמו למחזור המעאפן שלי להגיע (לא גלולות נגד הריון) ונראה לי שהם מדכאים אותי. טוב זהו