קשה, קשה...

[Fede2]

תגובה מצויינת :]

הפרשנות שלך מצויינת, לא ראיתי את זה ככה... אני בטוח בזה שאני הומו ואני גם כמובן תומך בכל הקטע של יחסים חד-מיניים. אבל אני לא רוצה להיות הומו.. ופירטתי כבר למטה (הקטע המשפחתי). הסיבה העיקרית שאני רואה אותה (גלויה) שאני לא מספר.. היא חוסר אומץ ויוזמה. בכלל, יוזמה אצלי תמיד מתבטלת מהר. בקשר לעניין עם הבאת ילדים לעולם. אז שוב, בהבאת ילדים לעולם, אין מה לעשות - אני מרגיש שילד שאני אביא לעולם יהיה מושפע מהסביבה. אני שונא את המושג "מושפע מהסביבה" אבל אין מה לעשות. אם אני אביא ילד לעולם למה שאני ארצה שיהיה מצב של 50-50 שהוא מאוד יסבול מהקנטות של חברה של מתקדמת ? חבל ! כל מה שעובר על הילד בגיל הצעיר זה בסה"כ מה שהוא יהיה, והרי שבגיל הזה זה במיוחד התקופה של הבורות - למה שאני אביא לעולם ילד שיצטרך להתחיל ממצב התחלתי כזה ? אפילו אם יש הסיכוי הקטן ביותר שזה יקרה לו. בקשר לאימוץ, אני לא פוסל. אני יודע שיש המון ילדים שזוכים לתנאים לא-תנאים והבעיה האחרונההה שלהם זה שלא יקבלו אותם בחברה. בקשר לאימוץ אני כן חיובי, ובאמת ביומיים האלו שהייתי פה התחלתי לראות את זה כאופצייה באמת טובה :]

 

[גברת שוקו1]

תודה..^^

אם החלטת לצאת מהארון ופשוט קשה לך לעשות את זה..תחשוב איך זה יהיה אחרי שתספר למישהו תומך שאתה הומו..תדמיין איך החיים שלך יהיו "בחוץ". אתה גם תמיד יכול לספר על זה במכתב. בקשר ללהביא ילד..אני חושבת שההרגשה של ילד להורים גאים יכולה להיות דומה להרגשה של ילד שהוא בעצמו הומו (אני חושבת שזאת ההקבלה הכי דומה שאני מכירה..). שזה לא קל. האפשרויות שלך הן להביא ילד לעולם או לא להביא ילד לעולם. ה"אפשרויות" היחידות שלו הן להיוולד או לא להיוולד (בכל מקרה אין לו אפשרות להיוולד למשפחה של אמא ואבא). מבין 2 האפשרויות האלה אני חושבת שהוא היה מעדיף לחיות במשפחה שונה מאשר לא להיוולד בכלל. כמו שאתה (אני מנחשת) היית מעדיף להיוולד הומו מאשר לא להיוולד בכלל, ואתה לא מתחרט שנולדת (רוב הזמן לפחות, אני מנחשת). זה שהילד יהיה שונה עדיין לא אומר שהחיים שלו יהיו מלאי סבל. בסופו של דבר הגישה שלו לחיים וההערכה העצמית שלו (דברים שאתה יכול להשפיע עליהם מאוד) יקבעו עד כמה הוא באמת ייתן לעובדה שהוא שונה להפריע לו. שמחה שהתחלת לראות את האימוץ כאופציה טובה^^

 

[Fede2]

ילד ביולוגי כנראה שלא, אימוץ, אולי כן

ולשאלתך, עד היום.. אני הרבה פעמים הייתי שמח אם לא הייתי נולד. אני מקווה שזה יפסיק להיות ככה, באמת !

 

[Trgger1]

ברוך הבא..

קודם כל אני חייב להגיד שאני נורא מזדהה [אין לך מושג כמה] עם המקרה שלך.. חוויתי דברים דומים מאוד ואני גם בגילך ותחושת הבזבוז וההחמצה באמת עושים חמוץ בלב וזה שנים שלא יחזרו, אפילו כואב לי להזכר בזה. אבל אתה צריך לדעת שעד שלא תרים את הראש ותזקוף את הגב זה לא יעבור! אמנם אני עוד בארון ואפחד לא יודע, הייתי מת שתהיה לי איזה ידידה קרובה שאפשר לדבר איתה כמו שהציעו לך כבר לפניי... ואז באמת נשמע הגיוני שיהיה לך הרבה יותר קל להפתח לקרובים אחרים ולגבי הקמת משפחה.. בימינו זוגות חד מיניים זה כבר לא דבר ממש מיוחד ויוצא דופן [רק שבארץ עוד לא מתחשבים בזה מבחינת החוק] וכבר יש אפילו הורים חד מיניים שאני יכול לתאר לעצמי שחיים מאושרים וטוב להם. אני לא יודע אם אצלי זה יעבוד כי זה עוד לא ממש מדאיג אותי, אבל באיזשהו מקום קטן בלב אני מאמין שאם אני ממש ארצה או אתאמץ יהיה אפשר לנסות להמשך גם לבנות וככה יהיה אפשר לקיים משפחה באופן שאתה יותר מעדיף כמו ילדים ביולוגים וכו'. אבל זה רק הרגשה שלי, אני לא יודע כמה ניסית או השתדלת בכל אופן אני מאחל לך שתפיק את המירב בחייך מעתה והלאה ותיישם בדרך הטובה ביותר את העצות שהחברים פה נתנו לך ! [חברה כל הכבוד

] מאחל באהבה

 

[Fede2]

ואני חייב לשאול אותך בתור אדם שמצבו זהה לשלי

מה אתה מתכוון לעשות עם זה ? מדהים אותי כמה אנשים כתבו שהם מזדהים איתי.. באמת. חשבתי שהחיים להומואים הם לא גן עדן, אבל לא חשבתי שכולם "מקבלים בצלחת" בערך מה שאני מקבל... בקשר להבאת ילדים לעולם, רשמתי בתגובה למעלה: " אולי זה החלום של כולם, אבל אני לא יכול לעשות אותו. הייתי רוצה לאמץ ילד, אבל יודע מה ? אני מרחם עם הילד הזה שיצטרך לחיות רק עם אבא, או עם 2 אבות הומואים. למה הוא צריך לסבול מזה כי אני רציתי שיהיה לי ילד ?" ואין סיכוי שאני אלך עם אישה שאני לא אוהב, כי א' מסכנה היא, ב' מסכן אני ג' מסכן הילד. לא חבל ?

 

[מיסטר סנופקין]

אם יהיה לך ילד...

לא תהיה לו בעיה כלשהי בילדות כיוון שהוא גדל לזה. גם אם דוב גריזלי היה מגדל אותו זה היה נראה בעיניו נורמלי. הקצת בעיה כאן היא שבהתבגרות מגלים שרוב המשפחות הן לא כאלה, אבל אז אתה תלמד אותו להיות חזק ואפילו להגיד שזה מגניב ולילד רק יגדל הבטחון העצמי מול כולם...כמובן שיכול להיות ההיפך מזה, אבל הכל תלוי בחינוך שלך אליו והאישיות של הילד עצמו. יהיה טוב...

 

[אבוקדו מקולף]

ובנוסף

הילד יגדל במשפחה שכל כך רוצה אותו וכל כך אוהבת אותו שהיא הייתה מוכנה להילחם עליו ולעבור את תהליך הגיהנום שנקרא אימוץ ילדים בשבילו. משפחות חד מיניות חושבות טוב טוב לפני שהם מביאות ילד לעולם, זה כבר נותן למשפחה הזאת יתרון גדול של אהבה ואחריות כלפי הילדים, הורים שעברו כל כך הרבה כי הם רצו ילדים יעשו הכל בשביל שלילדים האלו יהיה טוב. בנוסף, אתה תגדל אותו להיות בן אדם ליברלי ופתוח, עצם זה שהוא גדל בבית אלטרנטיבי ונחשף לדברים שונים מהנורמה, כל הילדים שאני מכירה מבתים חד מיניים גדלו יפה מאוד ויש להם חיים טובים מאוד, הם אפילו נורמלים.

 

[Fede2]

צודק..

 

[Fede2]

אחי הגבתי בקשר לזה ל"גברת שוקו" בהרחבה

:]

 

[The Navigator]

מה עושים ../images/Emo28.gif

לדעתי אתה נמצא במצב לא קל. אתה מאוד "עייף" מכל הוצאת האנרגיה הזו של להיות בארון, לנסות להסתיר את זה כמה שיותר שחלילה לא ידעו - מובן לגמרי. זה בדרך כלל מה שעובר על מי שנמצא בארון, לרוב זה גם משפיע על חייו ותפקודו היום יומי. אני חושב שאם אתה מסתכל קצת אחורה על כל תקופת התיכון שלך, למשל, אתה תמצא נקודות אור. בין היתר, דע לך כי אנשים רבים היו מאוד רוצים להיות במצב שלך. ישנם בני 30 שהם עמוק בארון ולא סיפרו זאת לאף אחד! בנקודה הזאת שלך, שקצת מובנת לי כ"נמאס", אתה רוצה להתניע תהליך מסוים, משום שאתה מרגיש שאתה סובל ממנו, שהוא מציק לך, חונק אותך. כדי לצאת מהארון, ולו בפני אדם אחד, צריך אומץ. לא מעט, באמת. מתוך נסיון אישי היו פעמים שהלב שלי דפק כל כך חזק, אך זה היה בעיקר בהתחלה. וגם אני, בגילך, פחות או יותר אמרתי לעצמי שנמאס לי כל הדבר הזה. התחלתי להשלים עם זה, להבין שאין ממש דרך מוצא. "לתקן" (שזה מונח שרצוי לא להשתמש בו, אלא אם כן מישהו בהכחשות עם עצמו) גם לא ניתן, לנסות - ניסיתי, לא הלך... אז מה עוד נשאר? להיות עצמי, להנות והכי חשוב להיות מאושר. שאלתי גם את עצמי דאז אם אני אמור לרצות כאן אנשים אחרים. כלומר, אם אהיה הומו, אז יהיו אנשים ש"יתאכזבו" ממני. והנה, אני מחוץ לארון כיום ואף אחד לא מאוכזב ממני. אף אחד לא שונא אותי. מעבר לכך, המון חברים ואנשים התקרבו אלי. כנראה כשסיפרתי להם הם הרגישו "חשובים", שאני משתף אותם בדבר מה חשוב. מוצב בפניך אתגר לא קל. אתה בקרוב תתגייס, כרגע זה לא משנה לאן. יהיו קצת שינויים, אתה עוד תראה, אך נסה לפעול גם במישור היציאה מהארון. ספר לידידה קרובה, למישהי שאתה בוטח בה. אל תפחד, הפחד רק מונע ממך להמשיך. אתה תראה שהשד לא נורא כל כך, שהתחלה יכולה להיות בחיים שלך. לאורך כל הודעתך הדגשת עד כמה אתה מרגיש רע עם עצמך, עם כל הפספוסים בתקופת התיכון. כאמור, אף פעם לא מאוחר מדי! צריך המון בטחון עצמי כדי להתחיל דבר שכזה. אתה צריך את הכוח להתחיל. ממליץ לך לפנות גם לפגישות קבוצתיות (היכן אתה גר?) בארגון נוער גאה (איגי). שנת הפעילות הסתיימה כרגע, אבל נסה להשתלב בינתיים בפורומים. שנת הפעילות הבאה מתחילה אי שעם בספטמבר. ממליץ שתקרא קצת. בהצלחה לך

 

[Fede2]

אולי המסקנה הכי חשובה שקיבלתי מהפורום הזה

היא שככל שאעשה את זה מוקדם - ככה ארוויח יותר. זה גם מאוד הגיוני. כמובן שזאת רק מסקנה וזה עוד לא עבר למעשה... כי תמיד קל לדחות ולהגיד "אני עוד אומר השנה".. קשה לקבוע רגע, כי זה מלחיץ, וקשה להגיד בספונטניות - כי זה עוד יותר מוזר. תודה על התגובה :] אני אנסה את הקטע של איגי. אחרי ששמעתי את השם שלו כ"כ הרבה פעמים, הגיע הזמן לראות במה מדובר

 

[JuSt YoSi]

תקרא..שווה לך

ואוו...זה נשמע בדיוק..אבל בדיוקקק..כמוני לפני שנה וחצי.. גרמת לי להזיל דמעה! (לא שזה לא קורה הרבה..=/) בכל מקרה..תקשיב.. הרגשתי בדיוק כמוך..חשבתי בדיוק ככה..עד כדי כך שמצאתי את עצמי שניה וחצי מקפיצה מ6 קומות.. אין שום פתרון..כי אפח'ד לא מבטיח לך שאם תצא מהארון החיים שלך ישתפרו.. אתה פשוט צריך להפתח יותר לאנשים..לגלות להם את הרגשות האמיתיים שלך..להוציא בפניהם את האישיון הנחבאת שלך..תעיז יותר..אל תפחד לנסות..בכל תחום בחיים.. אתה מכיר מישו חמוד באינטרנט..תפגש איתו (כמובן שתנקוט את כל האמצעי הזהירות הדרושים)..אתה אף פעם לא יודע לאן זה יוביל וכמה הבן אדם הזה יכול לתרום לך.. סתם לדוגמא..את הידידה הכי טובה שלי הכרתי בצאט של נענע..עזוב את זה שלמדנו באותו ביצפר והיא אקסית של חבר טוב שלי..פשוט מצאנו את עצמנו מדברים בחדר "גאים" בצאט של נענע..נפגשנו ו"ואייי איזה קטע..זאת אתתת אני לא מאמין" בלה בלה בלה..ואני אומר לך עכשיו..שאני לא רואה את החיים שלי בלעדיה.. בקיצר..העצה הכי טובה שלי בשבילך..ת=ש=ת=ח=ר=ר..!!! שמתי לב..שניחנת ביכולת כתיבה יפה..תשתמש בזה..תכתוב הכל..הכל מהכל..כל מה שאתה מרגיש..כל מה שאתה חושב..פשוט תכתוב את זה על דף..זה ממש עוזר ומשפר את ההרגשה...אם אתה לא יכול להוציא את זה בפני מישו אמיתי לפחות תוציא את זה בכתב.. גם הדברים שתכתוב ישמשו אותך בעתיד..למשל אני יצאתי מהארון בפני ידידה אחרת שלי בכך שהראתי לה שיר שכתבתי שיר שמתאר את היחסים שלי עם אבא שלי אחרי שהם גילו שאני הומו... בקיצוררר..אני מזיין הרבה ת'מוח..חחח..אם את צריך משו..לא משנה מה כמה ולמה..271524948..זה האיסי שלי..תרגיש חופשי להוסיף..באמת.. שיהיה בהצלוחס!

 

[Fede2]

מרגש :]

בן כמה אתה אם אפשר לשאול ? האמת שחשבתי לתת לידידה טובה שלי לקרוא את הנושא הזה פשוט. אתה מאוד צודק בקטע של להעז.. כל פעם שאני עושה משהו חדש זה נותן את אחת ההרגשות הכי טובות שקיימות. אני אקח את העיצה שלך, למרות שאני חושב שהיישום שלה הרבה יותר קל שאתה כבר מוצהר ואתה לא מתחבא מאף אחד. מחר אני אפתח מסנג'ר :] המון תודה.

 

[JuSt YoSi]

לאלאלאלא

תקשיב..אל תעשה כלום כלום כלום לפני שתשאל אותי...באמת בלי להתנשא או משו..פשוט אני מדבר מנסיון..החיים שלך זה בול החיים שלי לפני שנה וחצי ככה ואני בן 17 וחצי... ואין לי מסנג'ר..אז תפתח איסיקיו..ותוסיף אותי..271524948

 

[Fede2]

אחי בלי נדר אחרי הבגרות האחרונה שלי

אני פותח כל תוכנת מסרים מידיים ומצרף את כולם :] ואני אשאל אותך חחח

 

[מיכלוש כפרוש]

אתה תסיים את הבגרות הרגילה ללימודים

אבל תתחיל את הבגרות האמיתית לחיים. אל תדאג על זה פחות חורשים 3>>>>>>>>>>>>

 

[Crazy On Britney]

../images/Emo99.gif בריטני...

 

[מיכלוש כפרוש]

מאמייייייייייי אם כבר בגרות אז יש לי שאלה

בריטני עשתהההההההההה בגרות ? ובכלל, מה ההשכלה שלה ? וסליחה על הבורות פשוט בגרות לא תמיד בראש של כולם 3>>>>>>>

 

[Crazy On Britney]

הכרתי מישהי שלמדה בתיכון עם בריטני

והיא אמרה שבריטני היתה תלמידה מצטיינת...

 

[מיכלוש כפרוש]

טוב סבבה, אבל בגרות היא עשתה ?

לא יודעת...פשוט לא נראה לי...היא נראת קצת סטומה בעניין... למרות שהיא גאונה !!!