קשה, קשה...

Fede2

New member
אני לא אומר שזאת פסגת העולם לכולם,

אני אומר שזאת פסגת העולם בשבילי. אני לא רואה שהרצון הזה מושפע מהחברה... אני באמת רוצה מסגרת משפחתית כזאת. זה הדבר הכי כיף בעולם. אם תשאל אותי - הסיבה שאנחנו חיים. זה הדבר הכי חשוב שאני יכול לבקש... אז בסדר.. חלקית, אני יכול לעשות את זה ולחיות עם מישהו. אבל ילדים... אני לא יודע. אולי אם זה יהיה מצב של אימוץ וכמובן שיהיה לו יותר טוב בבית מאשר בחברה רעה - אז כן
 
שלום שלום../images/Emo70.gif וברוך הבא לפורום../images/Emo26.gif

טוב אז אני לא מרבה לענות להודעות כאלו, ובמיוחד לא לחפור כל כך, אבל איתך אני ממש ממש מזדהה... גם אני מסיים השנה תיכון ובגדול מרגיש את אותה ההרגשה שלך שהיא רגש - הה-ח-מ-צ-ה =((( גם אני מרגיש כמוך שלא עברתי את כל החוויות כמו השאר! מרגיש מפוספס!!! יענו לא לעשות הכל בחופשיות מול כולם וכשלמשל אתה רואה בן יפה ואתה מת לצעוק "איזה כוסון" אתה פשוט שותק וכשאומרים משו רע על הומואים אתה נמנע מלדבר... גם לי קרה ויותר מדי....מה גם שאני הייתי כל התקופה מאוהב וזה הכניס אותי לדיכי אז בכלל מנע ממני הרבה דברים... אתה אומר שאתה בארון והציקו לך, אצלי זה היה אפילו עוד יותר נורא מאחר ומנעתי מעצמי אפילו מלהתחבר עם הבנות ובמקומן רק עם כמה בנים...הרי ברור שבן שמסתובב רק עם בנות ואין לו קשר רגשי או מגע עם אף אחת מהן-סביר להניח שהוא -הומו ! זה היה ממש טיפשי למנוע מעצמי את זה =(. אז מקסימום הייתי סופג כמה הערות. אם הייתי חוזר עכשיו לכיתה ט' הייתי מדבר איתן חופשי, ופשוט לא אומר רשמית מה אני. אני מכיר ילד כיתה מתחתי שהוא הולך רקקקק עם בנות והוא כנראה ממש בארון וצועקים לו כמובן הומו. אני רואה כמה הוא סובל אבל אני מעדיף לא להתערב בזה מסיבה מסוימת. אבל מה שטוב זה שהוא לא שם זין. ...שנינו בניגוד אליו עושים הכל בניגוד לרצונות האמיתיים שלנו. ובסוף אוכלים אותה. כל הזבלים שמציקים בבית הספר מתישהו גם ככה נעלמים, ורק אנחנו נשארים עם ההחמצות שלנו. אף פעם לא חשבתי שאלו החיים שלי וכדאי לעשות מה שטוב לי אפילו אם זה פחות טוב לאחרים, והעיקר היה להיראות נורמל בעיני ההורים החברה והמשפחה. גם היום אני עדיין במצב כזה פחות או יותר לצערי כי יש רק כמה ידידים שיודעים עלי... אבל לכיתה ט' לא נחזור,ואת חיי הנזירות שלנו(ממש לא רק במובן המיני) מהעולם בזמן התיכון לא ניתן לשנות, אבל לפחות תסתכל על חצי הכוס המלאה - אולי התקופה הזו הייתה הכרחית לגיבוש הדעה וההתבגרות הפנימית שלך. אולי עדיף להיות כזה מאשר אחד מוצהר מגיל 14 שהולך כבר לפלרטט כל היום עם בנים? רוב הבנים האלו מקבלים טראומות בחיים שלהם. אתה כבר בן אדם בוגר והסבירות שתעשה ת'טעויות שהיית עושה בגיל יותר קטן הן פשוט כמעט ולא קיימות. להיות גיי זה לא פשוט וכל אחד עובר את התהליך, ואחריו אפשר לחיות אפילו בכיף באושר, ובמיוחד גם כי היום יותר מקבלים. אם היינו נולדים 20 שנה לפני אז היה אפשר לומר שהמצב באמת מאוד קשה... שמע, להגיד לך לצאת מהארון מול כולם כי זאת תהיה הדרך הקצרה ביותר אל האושר בטח שאני לא אגיד. הייתי ממליץ לך להמשיך לקרוא ולהגיב כאן בפורום, ואולי גם יום אחד ללכת למפגש באיגי, הקבוצות מחולקות שם לפי אזורים ממה שהבנתי. (לא הייתי שם). מאיפה אתה בארץ אגב? שם לא יהיה לך ממה לחשוש כי כולם באותו המצב שלך, ואתה חייב להתגבר על הפחד מלהיפגש איתם. אמרת שאף פעם לא הרגשת חופשי עם אנשים ולא בכית והכל ישר מן הלב לידם - אז תדע שעם אנשים משם תוכל לעשות את זה. שווה לא ? ובטח תוכל סוף סוף להרגיש באמת באמת מ-י-ו-ח-ד =) ! בקשר לצבא שזה די נושא בעייתי, אתה לא חייב כמובן לשתף אף אחד בכלום. תנסה פשוט לדבר על זה בינתיים מחוץ למסגרת הצבא, ומי יודע אולי שתקבל את עצמך פעם עוד בתקופת הצבא אולי אפילו לא יהיה לך איכפת אפילו לשתף אותם. ואין מצב שיעשו לך בעיות כן? מקסימום כמה הערות וגם זה נדיר כי מי שיעשה את זה יחשב להומופוב אידיוט וילדותי. לפי ההודעה הארוכה שלך (שלא לדבר על שלי=), עושה רושם שיש לך הרבה מאוד מה להגיד והרבה מאוד במה לשתף, אז תעשה את זה כצעד ראשון, תיזום! כדאי לך! אחרת אתה לא תצא מהמצב בקלות, אפילו בקושי. זה מצחיק שאני אומר לך את זה כי אני אפילו עוד יותר בארון, אבל גם אני אעשה את זה בקרוב. אחרת לא נחייה חיים כמו שצריך אף פעם. אם אתה רוצה לדבר איתי אני אשמח לדבר ולעזור לך! והיייי גם אני באותו מצב אז אולי נעזר אחד בשני..נחליף דברים יו נואו=)... מסן אם בא לך תבקש בפרטי) בהצלחה
 

Fede2

New member
איזה תגובה ארוכה ומעניינת :]

תודה עליה. אחי, אתה נשמע לי במצב באמת יותר מוקצן. הגיע הזמן שתדאג לעצמך ! אני אמנם לא יצאתי מהארון, אבל אני מצד שני גם מעולם לא זרקתי יותר מידי לכיוון החברה שעויינת. אני ידעתי שאנשים שלא מקבלים אותי כמו שאני הם אנשים שבכלל אין לי צורך להיות איתם בקשר. אני יודע שזה שאני הומו, עוזר לי להתחבר עם אנשים טובים.. הוא חוסך לי להכיר את האנשים הצבועים שאחר"כ יסתברו כחרא אנשים. שצחקו עלי ביסודי שאני יוצא עם בנות, המשכתי לעשות את זה על אפם ועל חרונם. זה הפריע לי, כן, אבל עשיתי מה שרציתי. אני כבר בשלב שב-כ-ל-ל לא אכפת לי ממה שאנשים שלא מקורבים אלי אומרים לי, באמת. אכפת לי מעצמי לפני כולם ! ובגלל זה אני רוצה לצאת מהארון, כדי שלי יהיה טוב יותר. רוב האנשים בחייך יחלפו, מלבד המשפחה שלך - וזה לטוב או לרע. אתה תשאר עם עצמך. תרצה את עצמך קודם. אני מעדיף לרצות את עצמי מאשר את המשפחה שלי אפילו. כי כל הזמן דאגתי לאחרים, עד שראיתי באיזה מצב אני. תכל'ס, תן לעצמך קצת קרדיט - כי המשפט, "אם לא אני לי, מי לי" הוא אחד מהמשפטים הנכונים והחזקים ביותר שקיימים. אם אתה לא תאמין שאתה שווה יותר מכולם, מי יאמין בזה? ומותר לך להאמין בזה ולהיות כביכול "אגואטיסט" - אתה לעצמך קודם כל ! דווקא בקשר לצבא, אני רוצה להתחיל את החיים שלי שם כהומו. אם לא בפני החיילים, אז לפחות העצמאות שתינתן לי תאפשר לי קצת לצאת למקומות של גייז ולהתנסות קצת. אני אשלח לך הודעה פרטית תיכף...
 

Fede2

New member
וואי אחי אני על הריצפה איזה מצחיק (וגבר!) אתה

 

Nadavigay

New member
וואוו סנופקין, אתה כותב ממש יפה ../images/Emo13.gif

ואני ממש מזדהה עם מה שאתה אומר [ואגב אותו כנ"ל גם לגביך Fede]. גם אני עכשיו מסיים תיכון והתחלתי עם כל הקטע הזה של לצאת מהארון רק השנה (ואני עדיין רק עם חצי רגל בחוץ). גם אני כמוכם הרגשתי תחושה חזקה מאוד של החמצה על כל השנים ה"מבוזבזות" הללו, אבל בדומה אליך, סנופקין, גם אני הגעתי למסקנה שיש לזה גם יתרונות ושזה מאוד עזר לי להתגבש כאדם בוגר יותר. ובכל מקרה אין טעם להסתכל על העבר ולבכות על חלב שנשפך, אני מסתכל קדימה וחושב איך להוציא את המקסימום מהחיים הארוכים שיש לפניי. וFede, מומלץ להסתכל על זה ככה: כמו שאתה אולי מתחרט שלא עשית את זה לפני שנתיים, ברור שזה לא יעזור לדחות את זה בעוד שנה כי אז בשנה הבאה אתה רק תתחרט שלא עשית את זה השנה. גם אני בפעם הראשונה שספרתי לחבר טוב שלי, צמד המילים "אני הומו" נשמע לי כל כך פתטי ובלתי ניתן להגייה. אבל הכרחתי את עצמי לומר את זה, ומאז בכל פעם זה נהייה רק יותר קל. והפחד שאחרים יגלו הולך ונמוג. אם היום אחד מהחברים שלי שעוד לא ספרתי להם יבוא ויגיד לי "אני יודע", זה כבר לא ממש יזיז לי. אני מאחל לך שגם אתה תמצא את האומץ לעשות את אותו צעד ראשון, בין אם זה לספר לידידה טובה או להצטרף לקבוצה באיגי [מה שמאוד מומלץ מניסיון, רק חבל שהקבוצות כרגע בפגרה]. וגם להמשיך להתכתב פה בפורום זה משהו... אם מתחשק לכם לדבר מעבר לזה, אתה יכולים לבקש יפה את המסנג'ר בהודעה פרטית.
 

Fede2

New member
מאיפה הגיע לך האומץ הראשוני להגיד את זה ?

ומה זה האיגי הזה ? כבר קראתי על זה מספר פעמים, יש מצב לקישור ?
 

idonkey

New member
ווואאוווווווווווווו חמודי../images/Emo24.gif

אתה כותב מפציץ! יפה, לעניין, מרגש מאוד. אני הכי מזדהה בארץ עם מה שכתבת. למרות שאני מחוץ לארון ...אני מכיר את ההרגשה הזאת. אני מכיר אותה טוב. אני חייב להגיד לך שאתה לא חי בסרט ושכל זמן שאתה לא עושה צעד קדימה עם ההומואיות, אתה מפסיד זמן יקר בחיים. ..כי זה לא סתם ארון, זה ארון מתים. וברגע שאתה יוצא ממנו אתה יוצא אל החיים! מנסיון. אני לא מדבר על לצאת בפומבי מול כל העולם. פשוט, צא, תכיר אנשים, לך למסיבות של הומואים וכל מני דברים כאלה. איגי אפילו. מהנסיון שלי: השנה יצאתי מהארון וזאת התקופה הכי אדירה בחיים שלי! וכל מי שיגיד שאני פלצן יכול לקפוץ לי. אני בדיוק כמוך מרגיש שהחיים לפני זה לא היו חיים, ושהפסדתי זמן יקר. כי רק כשאתה יכול להרשות לעצמך להפתח ולאהוב אתה יכול באמת להנות מהחיים האלה! אל תבזבז את זמנך בלהצטער על הפספוס, לבכות על שנים יקרות ולהתעצב על ההחמצה. תסתכל על העתיד. צא החוצה. יש בחוץ חיים מפוצצים! אם בא לך לדבר אתי, ולא להיות פחדן מנייק, אני אביא לך תמסן שלי. בהצלחה נסיך מצרים!
 

Fede2

New member
דייי קיוויתי כ"כ שאנשים יגידו לי חכה קצת אל

תצא... אבל זה היה שקוף לי שזה לא יהיה ככה. ושאני קורא כמה כולם פה אומרים לי "צא, צא!" אני רוצה להרוג את עצמי שאני לא מסוגל! החיים שלי לא חיים, באמת. והכי באסה זה לראות את עצמך מזדקן עם זה. אז אתה מציע להתחיל עם זה בלי לצאת מהארון ואחר"כ לצאת ? כמו שכתבתי בפרטי אין לי MSN. אבל אולי אני אפתח אחד לאור כלללל זה :]
 
תפתח! זה לא עולה כסף...

חחח=)... תוכל לדבר חופשי עם האנשים שם, ועדיין תוכל להיות אנונימי או מה שבא לך...
 

idonkey

New member
אני

פשוט אומר שאם אתה שלם עם זה אז זה הדבר הכי חשוב פחות חשוב דברים כמו שכל השכבה ידעו וכל זה... בשביל לצאת למקומות של אומואים אתה לא חייב להצהיר בפני הסביבה שלך שאתה הומו. הם לא צריכים לדעת על זה למרות שזה כרוך בסיכון החשיפה. יכול להיות שאחרי שתצא ותראה שיש עוד כל כך הרבההההה כמוך, תבין שאתה חי בבועה ושאתה ממש לא לבד, וזה יתן לך בטחון לצאת (מהארון( היציאה בפני המשפחה וזה זה פשוט הקלה . כי תמיד מחכים להפטר מזה. וזה מאוד חופר. אז כדאי שתפתח מסן_ (=
 

idonkey

New member
חוץ מזה

אם לא תקח סיכונים חייך לא יהיו חיים. אין כזה דבר חיים שווים בלי סיכונים! ואני חושב, שאחרי שלב הסבל, מגיעה הידיעה, ואתה כבר מודע לסבל שלך, וכשהסבל מגיע לשיא אתה חייב להגיע להבנה שתחולל בך שינוי, כלומר להתמודד עם זה ולהפסיק לסבול. והכל תלוי רק בך . זה לא כל כך קשה לצאת מהארון. זה בפירוש שווה את זה. אם אתה מרגיש שאין לך כח לסבול יותר פשוט תזרום על זה. אתה זה שגורם בעצמך לסבל כל עוד אתה לא יוצא החוצה אל האור. תחשוב מה יותר חשוב לך, החיים שלך או החיים שהסביבה היתה רוצה שיהיו לך. ברור שהחיים שלך. אז תלמד לשים זין על הסביבה
 

Fede2

New member
חשבתי על הרעיון הזה, תגידו לי מה דעתכם:

בגלל שקשה לי לדמיין את עצמי אומר את זה למישהו שאכפת לי ממנו בפנים (למישהו שאני לא מכיר אין לי בעיה), חשבתי פשוט לתת לידידה הכי טובה שלי לקרוא את ההודעה הזו...
 
היי../images/Emo140.gif

יצא לי קצת מעורבב, סליחה מראש. מה היה בשנה האחרונה של חטה"ב שהפך אותה לתקופה מאושרת? אולי כדאי לחזור לעשות את מה שעשית באותה שנה. בקשר ליציאה מהארון, למרות שהתפיסה של סבתא שלך בקשר להומואים לא ממש נכונה (אם היא חושבת שהם מסכנים), זה נראה דווקא שהיא לא בן אדם מקובע ושמרני, יכול להיות שהיא תוכל להתרגל לזה שאתה הומו אם תספר לה, אולי היא אפילו תשנה את הגישה ותבין שחד מיניים לא חייבים להיות מסכנים. אתה אומר שאין לך אומץ אבל עצם זה שאתה מסתכל על החיים שלך, מוכן להתמודד עם הקשיים בהם (ולא בורח/מכחיש/מדחיק), מודה בפני עצמך שאתה הומו ומתמודד עם זה, מדבר על זה בפורום, כל זה לא בכלל מובן מאליו. זה דורש הרבה אומץ. וזה אולי נראה לך כאילו אתה לא מתקדם אבל אני לא חושבת ככה. אתה בכל זאת עובר את התהליך של להשלים עם עצמך, זה תהליך חשוב וזה לא קל.. אל תסתכל על זה שקשה לך לצאת מהארון בתור כישלון, זה מובן למה קשה לך אחרי כל ההתקפות עליך ביסודי. ממה שהבנתי מה שמקשה עליך לצאת מהארון ולהיכנס לקשר עם בן זה שלא לגמרי קיבלת את זה שאתה הומו. תתחיל מלהפנים שאין בך שום פגם ושזאת לא סטיה. .
 

Fede2

New member
כולכם אמרתם לי את זה, אבל אני ממש לא רואה את

זה. אני מאוד קיבלתי את זה שאני הומו. אני וואחד הומו, ואין לי ספק בזה. אולי אתם רואים משהו שאני לא רואה ? בשנה האחרונה של חטה"ב הגעתי לתובנה שאני צריך למקם את עצמי מעל כולם בשאלה "לאיזה אינטרס אני פועל?". רק אז, הבנתי את הערך שלי, הבנתי שאני מיוחד בתור מי שאני ושאני לא צריך ליישר קו עם אחרים בשביל לרצות אותם. ואני לא מדבר בכלל על הקטע של ההעדפות המיניות, אלא בכלל בחיים. הבנתי, ש"אם אין אני לי מי לי". והכי חשוב, לקחתי את החיים קצת יותר בקלות ובזרימה... ועד היום אני שומר לעצמי את התובנות האלו ואני חושב שהן הקלו לי מאוד מאוד את החיים. באמת, לאין שיעור. אבל כנראה שההתבגרות שלי גרמה לי לא להסתפק בזה, ולהתחיל לרצות גם מעבר לזה... מה שבעצם הרבה אנשים חושבים שזה טבעי, אהבה... לא רק אהבה רומנטית, אלא אהבה, הדדיות...
 
dear fede2../images/Emo140.gif

זה הולך להיות ארוך.. האם אנחנו רואים משהו שאתה לא רואה..? טוב, יש לך ידידה טובה שאוהבת הומואים, יש לך סבתא שתומכת בהומואים, יש לך עוד הרבה ידידות לפי מה שהבנתי, יש לך סיבות טובות להאמין שהם יהיו תומכים אם תצא מהארון, ובכל זאת לא נוח לך לצאת מהארון מול אף אחד מהם. היית עושה כל טיפול בשביל להיות סטרייט, אתה שומר על אנונימיות, ואם מישהו ידבר איתך ויציע לך להיפגש אתה לא תסכים. יש סיבה שאתה כ"כ עמוק בתוך הארון ולא מספר לאף אחד, אתה איפהשהו מאמין שיש משהו לא בסדר בך ושאם הם יידעו עליו הם מייד יתרחקו. בכל מקרה, זאת רק הפרשנות שלי.. אתה לא חייב לחכות עד שיהיה לך נוח כדי לצאת מהארון, יכול להיות שזה אף פעם לא ייראה נוח...מספיק שתדע באופן אינטואיטיבי מה נכון בשבילך לעשות ולמי נכון בשבילך לספר, ואז לעשות את זה גם אם זה מרגיש לא נוח. כתבת גם על זה שאתה לא רוצה לאמץ ילד כי אתה מרחם על ילד שיצטרך לחיות עם 2 אבות הומואים..כן, אתה יכול לאנשים שיסתכלו עליכם מוזר (אם באמת עד אז אנשים עוד לא יכירו בזה שיש משח\פחות חד מיניות..ואני בספק..), והילד כן יהיה שונה, אבל הוא יתמודד עם זה כמו שכל ילד עם שונות אחרת מתמודד עם זה (כמו שכל אפרו-אמריקאי בחברה של לבנים או יהודי בחברה של נוצרים מצליחים להתמודד עם השונות שלהם. הם עושים את זה למרות הכל), אנשים שונים אחד מהשני בכ"כ הרבה דרכים..זה לא קל, אבל אני חושבת ש"כי הילד יהיה שונה" זאת לא סיבה מספיק טובה לא לאמץ ילד. גם אם הוא יהיה שונה יש לכם כ"כ הרבה מה להציע לו, זאת אפשרות הרבה יותר טובה מלגדול בבית יתומים. אחרי הכל, מה שהכי חשוב בשבילו זה משפחה שאוהבת אותו והורים שיש ביניהם זוגיות טובה שיהיו מודל לחיקוי, 2 אבות יכולים לספק לו את מה שהוא צריך כמו הורים שהם גבר ואישה (אם זה מעניין אותך תיכנס לפורום גאווה וזוגיות גאה..תקרא קצת מחקרים ותראה שמשפחות חד מיניות מתפקדות לא פחות טוב ממשפחות "רגילות")
 
למעלה