מה אני חושבת על מילים גסות
גם אני אוהבת מאוד מילים, וללשון העברית כתבתי כמה שירי אהבה מעומקא דליבא. אבל מילים אינן יצורים עצמאיים ואינן מטרות קדושות בפני עצמן, אלא הן כלי ביטוי לרגשות של בני האדם, ובלי צמידותן למטרה זו אין להן שום קיום תכליתי. וכאשר מדברים ברגשות, מדברים הן ברגשות של המדבר והן ברגשות של הנוכח והזולת, שהרי מילים תכליתן לבטא את האדם בפני זולתו, ולא לבטא את האדם במדבר סהרה הריקן מאדם. אי לכך, כשם שאין אפשרות לאדם להיות נוכח באופן הפוגע בזולתו (לא ייתכן שאעמוד בכל מקום שנוח לי, אם המקום שנוח לי דורך על רגלי זולתי ופוגע בו קשות!), כך לא ייתכן שיבטא רחשי ליבו באופן הפוגע ברגשות זולתו. ובכן, לידיעת הנוכחים: מילים גסות פוגעות ברגשות הזולת, משום שהרבה זולתים אינם סובלים צואה באוזניהם בדיוק כשם שאין הם סובלים אותה בפיהם ואפילו בידיהן הכותבות מילים. כשם שאיננו מוציאים את האגרסיות שלנו ע"י חבטה בפני הזולת להנאתנו, בנימוק של צורך פנימי, אלא מוצאים פורקנים אחרים לצורך הפנימי הזה (שק איגרוף ביתי? מכון כושר?), כך איננו רשאים להוציא את הלכלוך הפנימי שלנו בפניו של זולתנו, ולהכריח את אוזניו לשמוע מה שלא נעים להן בעליל, והוא ממש לא הסכים לכך. אני (ורבים כמוני) לא מסכימים לשמוע מילים גסות בכל צורה. אין היתר לשום סוג של מילה, הגם שיש מילים קשות יותר מאחרות. מקובל חברתית שרוב האנשים לא מסכימים לכך, והאנשים שרוצים בכך צריכים ליצור להם פורומים נפרדים למטרה זו. ואגב, יש הרבה מילים עסיסיות שאינן גסות. וכן יש נסיבות שבהן יותר סביר לשלוף מילה יותר עסיסית, ונסיבות בהן פחות סביר. פורום פתוח לציבור, בו איננו מכירים את האנשים ואת רגשותיהם, הוא המקום הבלתי מתאים לחלוטין לשום מילה גסה ולהרבה מילים עסיסיות. כאשר אנו מכירים יותר את האנשים, שם המקום להתרווח ולשלוף את המילים שנוחות לנו, שאנו יודעים שלא יפגעו ברגשותיהם.
