קןרס GRE

cast no shadow

New member
קןרס GRE

אהלן! אני רוצה לעשות את מבחן ה-GRE בקיץ הקרוב, ורציתי לקבל המלצות (או להפך) בנוגע לאיזה קורס כדאי לעשות. תודה רבה!
 

אריאדנה

New member
אני ממליצה מאוד לא לעשות קורס

לחלק הכמותי יש ספרים מעולים (לי היה את קפלן, בארונ'ס ופרינסטון ריוויו, שלושתם מצויינים), ולחלק המילולי צריך בעיקר לשנן, מה ששום קורס לא יכול לעזור לך לעשות (ההמלצה הכי טובה שקיבלתי היתה ללמוד מוספיות ושורשים, עזר מאוד לשפר את הציון בין הפעם הראשונה והשנייה שעשיתי את המבחן). החלק היחידי שבו אולי אפשר להיעזר במישהו הוא ללמוד איך כותבים חיבור באמריקאית, אבל את זה אפשר לפתור בפגישה או שתיים עם מורה פרטי, או לחפש מדריכים באינטרנט, יש המון. הקורסים עולים המון כסף, וחבל עליו. יש לי מחברות משני קורסים ואני יכולה להגיד לך שאחד היה גרוע ממש, והשני בינוני.
 

אור302

New member
רגע, את בלשנית, לא?

אז איך זה שאת צריכה שיעורים והמלצות במוספיות ושורשים?
 

אריאדנה

New member
כי יש לך מיסקונספציה של "בלשן"

אין שום קורס בחוג שלי שקשור אפילו בעקיפין למוספיות ושורשים (בכל שפה שהיא). אולי מי שמתעסק במורפולוגיה של לטינית מבין בזה, אבל אני לא חושבת שיש אנשים בתחום שלי שמתעסקים בדברים האלו (אנשים בתחום שלי באופן כללי מתעסקים עם שפות חיות).
 

ayulli

New member
רגע, למה?

תחביר ודקדוק עושים גם אנשים שעובדים על טורקית, איימרה או פיטייטייטיירה. באיזה בלשנות את?
 

אריאדנה

New member
טורקית היא לא שפה חיה?

את שתי השפות האחרות אני לא מכירה. נכון שיש תחבירנים שעובדים על שפות מתות, אבל בתחום שלי מקפידים לקרוא להם "בלשנים היסטוריים" (בעניין הזה אין כמעט הבדל בין פורמליסטיים לפונקציונליסטיים, לפי מה שראיתי).
 

ayulli

New member
זו השאלה שלי

ממה שכתבת הבנתי שאצלכם חוקרים שמתעסקים בזה עובדים רק על שפות מתות. אולי הבנתי לא נכון? חוץ מזה, את מאת"א במקרה?
 

d a p h n a

New member
לא, היא התכוונה שאין לה...

ניסיון מוספיות ושורשים לטיניים (שזה הדבר העיקרי שעוזר ב-GRE), בגלל שבתחום שלה אנשים בדרך כלל עובדים עם שפות חיות, בעוד שלטינית אינה שפה חיה.
 

ayulli

New member
זו בדיוק התמיהה שלי

חשבתי שאריאדנה התכוונה שמוספיות ושורשים באופן כללי, ולא רק בלטינית/יוונית, הם משהו שאצלה בחוג מתקשר רק לשפות מתות. גם העניין של אין קורס שמתעסק בזה בחוג אפילו בעקיפין (מבוא לבלשנות כללית?) נראה לי תומך בהשערה הזו.
 

d a p h n a

New member
האמת שלא זכור לי...

שבמבוא לבלשנות כללית (הקורס היחיד בבלשנות שאי פעם לקחתי בחיי) דיברנו על מוספיות ושורשים בכלל. מצד שני, אני לא במיוחד זוכרת משהו מהקורס הזה, אז אולי אני טועה.
 

ayulli

New member
בכלל לא במקרה

בחיפה ובבאר שבע היית מקבלת מבוא שונה למדי, שלא לדבר על זה הירושלמי.
 

אור302

New member
אכן לא מקרה

בזמנה של טניה ריינהרט המבוא היה מוקדש ברובו לתחום שלה - תחביר. היו גם סיבוכים אחרים כמו זה שהוא ניתן בכלל במחלקה לספרות כללית ובסימסטר ב' במקום ב-א'. היו גם בעיות אחרות, אבל מפאת כבוד המנוחה לא אפרט אותן. אחד הדברים שתמיד הצחיקו אותי אצל בלשנים הוא האגו-התת-תחומי שלהם. תמיד הם יוצרים אצלי את התחושה שהם חושבים שהענף הבלשני שבו הם מתמחים הוא החשוב ביותר מכל הענפים והם מלמדים בהתאם.
 

אריאדנה

New member
אם יש לך משהו רע להגיד על הקורס הזה

שלא ניערו ממנו את האבק מאז שטניה נפטרה, אני מסכימה אתך. אין ספק שיש הטייה בעייתית כלפי תחביר בכל השנה הראשונה של בלשנות באת"א. ולגבי "הבעיה של בלשנים" שאתה מדבר עליה, איכשהו נדמה לי שזאת בעיה של אנשי אקדמיה באופן כללי (או אולי רק במדעי הרוח). נתקלתי בה הרבה מאוד אצל פילוסופים.
 

tulkin

New member
אני כנראה יוצא דופן וחושב שזו בכלל לא בעיה

לא של בלשנים ולא של אחרים. סביר לגמרי שאדם חושב שתת-תחומו הוא חשוב ומרכזי, ואפילו סביר שהוא שם עליו דגש בקורסים בו הוא מלמד. בין השאר בגלל זה מחלקות מחזיקות חוקרים מתתי-תחומים שונים שמלמדים קורסים שונים במהלך התואר. ובין השאר בגלל זה נוצרות "אסכולות" של חוקרים בתחום של ארגונים בהחלט יש "אסכולת סטנפורד", "אסכולת קרנגי", "אסכולת שיקגו". ומי שילמד באוניברסיטאות האלה קורסים בתאוריה ארגונית יקבל קורסים שונים מאד זה מזה. הדוגמא שיש לי בעניין, אמנם כבר בקורס לדוקטורט, היא מרצה שהצהיר בסילבוס שהוא מלמד את הסמינר בניהול אסטרטגי תוך "התייחסות דיספרופורציונית" (ציטוט מדוייק) לגישה מסויימת. זה עצבן אותי א-פריורית (כי ציפיתי למבוא כללי יותר ומאוזן יותר), אבל בדיעבד, אני מודה לו על כך מאד. בקיצור, נשמע לי סביר שבלשנות בתל אביב, בלשנות בירושלים ובלשנות בבאר שבע אלה תחומים שונים עם חפיפה מועטה. ואני לא רואה בזה בעיה.
 

אור302

New member
זה נעשה בעיה כאשר המצב אינו

"מחלקות מחזיקות חוקרים מתתי-תחומים שונים שמלמדים קורסים שונים " אלא שמחלקה לא מלמדת תת-תחומים מסוימים או דוחקת אותם לשוליים. זה מייצר חוקרים נהדרים בתחום צר שמתפתחים על רקע בורות בתחומים אחרים. לכן לדעתי לא רק שלא מספיק שמחלקה תלמד קורסים בתחומים שונים, אלא שתחייב סטודנטים לקחת קורסים מכל הזוויות.
 

tulkin

New member
אני לא כל כך שותף לדאגתך...

ראשית, אני אשמח לראות דוגמא (מאוניברסיטה בעלת מוניטין סביר, ומחלקה בעלת גודל סביר, כלומר כזה שיכול להכיל תתי-תחומים, ואשר לא מכיל מגוון מספק, ביחס לגודל, של תתי-תחומים). אני חושב שהמצב שאתה מתאר נדיר מאד. שנית, בימינו, רוב האנשים בין התואר הראשון לפוסט-דוקטורט עוברים כמעט תמיד בין אוניברסיטאות - לפחות 2. ואם הם באמת הופכים לחוקרים, כלומר הם מן הסתם הולכים לכנסים, קוראים כתבי עת מרכזיים בתחום ומפרסמים בהם, וכו'... אז הם לא יכולים להיות ממש בורים בתחומים אחרים (כלומר הם יכולים, אבל זה לא סביר שיקרה, והרבה יותר סביר שאלה שיצליחו בסופו של דבר, הם דווקא אלה שרכשו, בין אם בעצמם או בין אם תוך כדי לימוד פורמלי, בסיס רחב שכזה). וגם אם המסננת של שתי הנקודות הראשונות שהעליתי תותיר כמה חוקרים צרי אופקים במידה מדאיגה, אז לתחום כתחום, לא ייגרם נזק רב (שהרי יחד עם חוקר בתת-תחום X שעיוור לתת-תחום Y, יקום חוקר אחר של תת-תחום Y שעיוור לתת-תחום X. ההסתברות תעשה את שלה, הידע לא ייפגע. אם תת-תחום "ייכחד" זה לא בגלל האפקט הזה.
 

אור302

New member
אבל מה באשר לאיזון בתוך החוקר היחיד?

כמה אנשי ימין שאתה מכיר עברו לשמאל ולהפך? מעט. אבל מדוע? אם זה למשל פרופסור וזה למשל דוקטור והם אינטלקטואלים, וכולם חושבים באופן אנליטי על אותה מציאות, איך זה שיש ביניהם חילקי דעות קיצוניים כל כך? ומדוע הם ממעטים כל כך להשתכנע? לדעתי זה עניין של איך גדלת והחשיבה שלך, מדעית ככל שתהיה, מקבלת את החותמת של כר הגידול שלך. גדלת עיוור לתחום אחד, גם כשתלמד אותו יותר מאוחר, לא תהיה לו אותה השפעה מאוזנת עליך כפי שתהיה אם תלמד אותו בראשית דרכך. כלומר, בסוף אתה תגיע לשם, אבל זה יהיה גילוי מאוחר ותרומתו תהיה קטנה יותר. זה לא משנה במיוחד לתחום כולו, ודאי לא בקנה מידה גלובלי או אפילו ארצי, אבל אם המטרה היא לגדל חוקרים משובחים בדרך הטובה ביותר, אז נראה לי שחשיפה מאוזנת, או לפחות מנומקת, בראשית הדרך היא הטובה ביותר. באשר לדוגמה, היות שהעלו פה כבר את המחלקה לבלשנות בתל אביב, היא דוגמה מצוינת לאיך תחומים מסורתיים, כמו בלשנות היסטורית, נמחקו או עומדים להימחק. אני יכול לומר לך שבלימודי הספרות, ענפי ביקורת שלמים, בעיקר מן המחצית הראשונה של המאה ה-20, פשוט כבר לא נמצאים במערכת, נמחקו לטובת אופנות חדשות יותר. הכי מצחיק - או עצוב - שבמחלקות לאנגלית בארה"ב התחום שהכי נמחק הוא ביקורת ספרות אמריקאית של ספרות אמריקאית. בארץ לכל הפחות, דבר כזה לא יכול לקרות. אחד היתרונות של ספרות מבודדת, אני מניח. אין מה שימחק אותה. אבל מדבריך משתמע שאולי מדובר בתחום. לפחות מהיכרותי עם מדעי הרוח, אין מדובר רק בלהכיר או לקרוא על תחום. אנחנו מדברים פה על התעצבות צורת החשיבה בכיוון מסוים, על פי אתגרים וטקסטים מעצבים מסוימים, ואת זה עושים לאורך שנים בתקופת "הילדות האקדמית.." מצד שני, אני רק 14 שנים באקדמיה. אולי אני עדיין בתקופת הילדות שלי. היו חוקרים שהשתנו, מקצה אל קצה.
 
למעלה