קןרס GRE

[ayulli]

שתי דוגמאות מהביוגרפיה האישית שלי: היעדר כמעט מוחלט של גנרטיביזם וסוציולינגוויסטיקה מהמחלקה לבלשנות בעברית, והפרדה ברמת החוג בין מדה"מ ויחב"ל (גם כן בעברית). אבל אפשר לראות דברים כאלה בכל אוניברסיטה שיצא לי לעבור בה, ובמגוון רחב מאוד של חוגים.

 

[tulkin]

מה באשר אליו?

קודם כל, טענתי המרכזית היא לא שהחוקרים יישארו מאוזנים, אלא שאין בעייתיות בכך שיש חוקרים לא מאוזנים. חוקרים מאוזנים, וחוקרים לא מאוזנים ייצרו מחקרים שונים, ונראה לי שזה דווקא טוב לשמירה ויצירה של מגוון נקודות מבט. אני לא שותף לטענה המובלעת בדאגה שלך שלפחות לכאורה, מחקר שנוצר על ידי חוקר לא מאוזן הוא פחות טוב או נחות באיזשהו אופן ממחקר על אותו נושא שנעשה על ידע חוקר מאוזן. באשר לדוגמא, הבנת אותי לא נכון. ברור לי לגמרי שיש מחלקות שבהן לא מיוצגים תתי-תחומים חשובים. אבל שום מחלקה לא יכולה להציע את כל המגוון (כלומר, אם תתאמץ רק קצת, בכל מחלקה תמצא את תת-התחום שאינו מיוצג). רמזתי לזה כשהזכרתי את המגוון ביחס לגודל. זה שבאוניברסיטת ת"א לא מלמדים בלשנות היסטורית לא מוסיף ולא מוריד לדוגמא שביקשתי, כי ברור שהם לא יכולים לייצג הכל. השאלה היא אם יש שם ייצוג יתר, יחסית לגודל של תתי תחומים מסויימים ביחס לאחרים. כלומר אם במחלקה של 20 אנשים יש רק שני תתי תחומים עיקריים מיוצגים, זה נשמע לא טוב. אבל אם זה קורה במחלקה של 5 אנשי סגל קבועים זה סביר לגמרי. מה היחס הראוי, אני לא יודע. היוריסטיקת העוגן: לחלוקה ראשית ומקובלת של תתי-תחומים 5-6 מרצים לכל תת-תחום נשמע סביר. לחלוקה משנית של תתי תחומים, 2-3 לכל תת-תחום נשמע לי סביר. לגבי הערתך האחרונה - אני מכיר המון חוקרים שהשתנו מקצה לקצה, וגם הרבה חוקרים ששמרו על קו אחד מהתואר הראשון ועד הפרישה שלהם. אני לא חושב שיש איזושהי מגבלה או "תקופה קריטית" שבה מתקבעות תפיסות. כלומר, ברור שהדעות שלך התקבעו מתישהו, ולכל אחד יש את הזמן שבו התעצבו תפיסותיו. ייתכן אפילו שהזמנים של אנשים חופפים זה את זה (למשל: בשנה השניה של התואר הראשון, או בגיל 25) - אם כי אני חושב שתמצא כאן שונות גדולה. אבל גם אם יש דומות בזמנים האלה, אני לא חושב שהיא נובעת מאיזשהו הכרח לוגי/קוגניטיבי/חינוכי/אחר. אלא פשוט סוג של נוחות. למעשה, ממש אתמול נחשפתי לספר (אם מישהו חוזר מארה"ב אשמח לעותק) שבוחן את תאוריית ה"תקופות הקריטיות" ללמידה בתחום אחר - פיתוח כשרון מוסיקלי, ומעלה טענה חזקה שאין כזה דבר, ואפשר לפתח כשרון ומיומנויות מוסיקליים בכל גיל ובכל תקופה בחיים - רק עניין של מוטיבציה והשקעה. תמיד טענתי כך ושמחתי לגלות שאני לא לבד. הספר, כנראה טוען גם להכללה - שלמידה, ובאופן כללי כל שינוי קוגניטיבי/פסיכולוגי/התנהגותי, אפשריים בכל שלב בחיים.

 

[Lady Ling]

במחלקה שלי ב-MIT

היה פעם מזמן קורס שנקרא בפי העם The Bad Guys שבו לימדו על זרמים שונים של בלשנות (ואפשר לנחש מה הייתה המסקנה). הקורס הזה התחלף בשנים האחרונות בקורס הרבה יותר מאוזן שהמוטו שלו הוא "אנשים חכמים רבים חושבים אחרת מאיתנו, בואו ננסה להבין למה ונלמד להבין את התיאוריות שלהם. יש לנו בוודאי מה גם ללמוד מהם". בתל אביב עושים קצת פחות מזה, אני מסכימה, וממה שאני שומעת מחברים שלמדו בירושלים המצב לא היה יותר טוב. עם זאת, מדובר בסך הכל על חוג קטן עם 10 חברי סגל קבועים פחות או יותר, ויש גבול לכמות הגיוון שניתן לדרוש ממנו. בארץ בלשנות הוא תחום שיושב במדעי הרוח ויש מחלוקת שלמה לגבי מיהו בלשן ומי צריך לשבת בחוג לבלשנות. אני רואה במה שאני עושה cognitive science לכל דבר ועניין, שמבוסס בין היתר על ניסויים ביהייביורליים ומיפוי מוח. אין לי שום מטרה להכחיד תחומים של בלשנות היסטורית, אבל אני חושבת שהם כל כך שונים ממה שאני עושה במחקר שלי שלבקש ממני להציג לסטודנט במבוא את המחקר שלי ואת המחקר הזה כשני דגמים מייצגים-במידה-זהה של בלשנות זה פשוט לא הוגן ולא נכון, באותה מידה שאני גם לא יודעת מספיק על, נניח, היסטוריה או פסיכולוגיה, ולא הייתי רוצה שיחייבו אותי ללמד את זה. כן, בהחלט, אפשר להעביר שיעור או שניים במבוא על "מה עושים בתחומים קרובים/משיקים לנו". אבל ממש לא נראה לי בעייתי שמחלקות מסוימות מעסיקות חוקרים בעלי תפיסות מחקריות מסוימות ולא אחרות, בעיקר כשמדובר בתפיסות כה שונות של אותו התחום.

 

[ayulli]

אבל למה לקרוא לחוג הירושלמי "בלשנות הסטורית"?

זו בלשנות כללית לכל דבר ועניין, לא בלשנות הסטורית. או "בלשנות טקסט", אם כבר. (אגב, שמחתי לשמוע את מה שאת כותבת על הקורס ההוא ב-MIT - כמעט באתי אליכם לדוקטורט).

 

[Lady Ling]

חשבתי שזה מה שאור קרא לו

מתנצלת על חוסר הדיוק.

 

[Lady Ling]

אם כי בקריאה חוזרת של מה שכתבתי

אני לא בטוחה שאני מבינה למה את חושבת שקראתי כך לחוג לירושלמי.

 

[ayulli]

כן, גם אני כבר לא לגמרי בטוחה...

 

[אור302]

על פי רשימת הקורסים בירושלים,

המחלקה הזו גנרטיבית לגמרי ואין בה שמץ של פילולוגיה מסורתית http://linguistics.huji.ac.il/Courses.html#25352 ההבנה שלי את התחום חלקית, אבל אני לא מצליח לראות שם איזו יסוד של בלשנות היסטורית ממש.

 

[ayulli]

זה כי לפני כמה שנים

איחדו את הסטורוקטורליסטים עם הגנרטיביסטים לאותה מחלקה (וזה עובד בערך באותה רמה שבה ירושלים היא עיר מאוחדת). הדף שאליו אתה מפנה הוא תכנית הלימודים של הגנרטיבים. הסטרוקטורליסטים יושבים כאן - http://ling.huji.ac.il/. תכנית הלימודים עצמה נמצאת רק בשנתון, אבל אם תעיף מבט בנושאי הסמינרים המחלקתיים תראה את ההבדל. ושוב: *לא* בלשנות הסטורית, לפחות לא במובן המקובל של המושג. במחלקה הזו יושבים סטרוקטורליסטים, זאת אומרת חוקרים שיוצאים מתוך העמדה של דה סוסיר שהבלשנות ההסטורית כבר אינה רלוונטית, לעומת הבלשנות הסינכרונית. באופן מדוייק יותר, יושבים שם סטורקטורליסטים שעובדים בתוך בלשנות כללית על בלשנות הטקסט, ו*לא* בלשנים הסטוריים.

 

[אור302]

אני מתחיל לחשוב שחבל שאני לא גר בירושלים

בכל מקרה, אם הייתי רוצה לחקור גלגולי מילים ושורשים בין שפות ותרבויות, אין בירושלים מי שילמד איך לעשות את זה? אגב, אני נתקל שוב ושוב, גם באתר הזה של ירושלים, בבלשנים העוסקים בעברית בפאריס. מה פשר התעלומה?

 

[d a p h n a]

כן, אני מודעת להבדלים

למעשה, כשהתחלתי תואר ראשון, רציתי ללמוד היסטוריה ובלשנות, אבל רציתי בלשנות כמו בירושלים, לא כמו בתל אביב. כשקיבלתי את ההחלטה ללכת לתל אביב, נרשמתי להיסטוריה ולימודים קלאסיים בדיוק בגלל שלא רציתי ללמוד בלשנות בצורה התל אביבית. את הקורס לקחתי רק בגלל שהייתי צריכה השלמות של קורסים מתחומים אחרים.

 

[אריאדנה]

לא לא

מה שדפנה אמרה. בתחום שלי אנשים עובדים בדר"כ עם שפות חיות. חוץ מזה, באמת כמעט לא עושים מורפולוגיה בחוג שלי, ואיכשהו הנטייה להיות ידען גדול במוספיות ושורשים לא מתקשרת אצלי לסוג המורפולוגיה שכן עושים.

 

[חתחתחתולה]

צרפתית, רבותי, צרפתית

מי שיש לו יתרון במילים של ה-GRE הוא אנשים שיודעים צרפתית, ולא בלשנים וכו'... חברה שלי שעושה דוקטורט בספרות יהודית בצרפת ידעה כמעט את כל הרשימה בלי בעיה.

 

[d a p h n a]

למען האמת, צריך לדעת לטינית

אפילו השנתיים העלובות של לטינית שלמדתי באוניברסיטה עזרו לי מאוד עם ה-gre.

 

[אור302]

המחלקה ללימודים קלאסיים אצלנו

מציעה קורס בשם "יוונית ורומית בשימוש עכשווי" (או משהו דומה) שגדוש בתלמידים המתכוננים ל-SAT GRE וכאלה. משמש יופי של מקור למימון הדוקטורנטים האלה.

 

[אריאדנה]

 

[אור302]

אני לא בטוח

קודם מורפולוג של כל שפה מבין שורשים ומוספיות, גם אם השפה חה ובועטת, אבל לא צריך להיות מורפולוג. זה עניין יסודי כל כך בבלשנות ולבלשנים - למיטב הכרתי - יש הבנה יסודית של פעולת השפה, כך שגם אם זה לא תחום העיסוק או הלימוד שלהם, אין להם בעיה בתחום. זה כמו שמתמטיקאי מצליח היטב בחלק הכמותי ב-GRE גם אם תחום העיסוק שלו לא קרוב בכלל לסוג השאלות הזה. אבל אולי באמת היכרותי עם בלשנות ובלשנים מוגבלת (ודווקא אני מכיר כמה ולמדתי קצת בעצמי)

 

[אריאדנה]

אתה בעצם אומר

שהבנה יסודית של פעולת השפה כוללת היכרות עם שורשים ומוספיות. אני נאלצת לא להסכים עם זה. זה לא נכון בתחום שלי בכלל. דווקא היכרות עם מודלים מתמטיים ושפות פורמליות זה משהו שאנשים בתת-תחום שלי מבינים היטב והחלק הכמותי לא מהווה בעיה עבור רובם.

 

[ayulli]

כשחיפשתי מקום לדוקטורט

מצאתי תכניות דוקטורט בבלשנות שויתרו על התנאי המקדים של שפה זרה שנייה (אפילו לא שלישית!) אם למועמד יש היכרות עם שפות תכנות. אני מבינה את הרעיון שעומד מאחורי זה, אבל חולקת עליו לגמרי. הבדלי גישות לפילוסופיה של השפה, כנראה.

 

[John the Savage]

לי זה דווקא ניראה ברור מאליו

שג'אווה תחשב לשפה זרה שניה. ומי שגם דובר ocaml, אז בכלל ...