טוב, באתי הביתה
אין לי כח לבסיס בכל מקרה, אני כבר לא חובשת עברתי קורס חובשים כלליים. ההבדל היחיד בינו לבין הקורס של חובשים קרביים הוא שלחובשים קרביים יש עוד שיעורים מעבר בנושא ספציפי - תאגד(תחנת איסוף גדודית), ולהפך - אנחנו לומדים יותר פרמקולוגיה(תורת התרופות). מעבר לזה, כל התכנים זהים ומבחינת תפקוד אין כל-כך הבדל... הקורס עצמו מתקיים בבה"ד 10, הבהד של חיל הרפואה במשך כ-3-4 חודשים. טירונות אפשר לעבור בכל בטר, לרב עוברים בבהד 10. לאחר סיום הקורס, החניכים מתפצלים לשני חלקים: חניכים שנשארים להדרכה וחובשים. בבה"ד 10, באופן כללי, יש המון מגמות של הדרכה: 1. הכש"י - הכשרת יסוד. מתעסקים בהכשרת חובשים. הם המפקדים האישיים. 2. הדר"מ - עושים את חלק מהכשרת החובשים. מדריכים בנושאי בריאות הצבא(כל מיני מחלות מדבקות, מזיקים, בע"ח ארסיים) ובריאות הנפש(חרדה, הפרעות אכילה וכו'). לא מדריכים רק חובשים. 3. מדור טראומה - מתעסק בכל מה שקשור בפגיעות טראומה וסכמת טיפול בפצוע. יש להם חדרי סימולציה שבהם יש בובות חצי חכמות וחכמות שמטפלים בהם. הם קשורים לכל הצוותים הרפואיים - החל מחניכים בקורס חובשים, חובשים סדירים, פארמדיקים ורופאים. בנוסף, הם עושים כנסים לרופאים, בוחנים אותם וכו', ולפעמים יש גם ניתוחים בבע"ח. :X 4. מגמת מפקדים - בעיקר עוסקת בהכשרת פארמדיקים ורופאים צבאיים. המדריכים שם הם בעלי ידע עצום. 5. חוליה ארצית - חוליה של מס' מצומצם של אנשים, שעוברים בין בסיסים שונים בארץ ומדריכים תאג"דים של מילואימניקים. אחת ההכשרות הארוכות - ארבעה חודשים וחצי. 6. חו"פ, חוליה פיקודית - המדריכים שלהם שייכים לפיקדים השונים(דרום, מרכז וצפון), למז"י(מפקדת זרוע היבשה, הבסיס הקודם שלי) ולבאליש(הבסיס הנוכחי, רק מילואימניקים). חוץ מבאליש, כל המדריכים עוברים ברחבי הארץ ומדריכים מע"רים, מגישי עזרה ראשונה(ללוחמים) או צוותים סדירים של חובשים(מגיעים למרפאה, מרעננים...). בבאליש מעבירים למילואימניקים ששוהים במקום. אבלללל אם לא עברת את המיונים, או בכלל החלטת שחלומך הגדול להיות חובשת... ברכותיי. רב החובשים שיוצאים מקורס של חובשים כלליים הם חובשים שיעשו יומיות. קשה נורא להגיע למקומות שנחשבים נבחרים... בכל אופן, את יכולה להיות בכל מקום - קריה, לשכת גיוס, חיל האוויר, בטרים, חובשת ימית(שזה דורש קורס נוסף, ותנאי ל72), חובשת בחר"פים שונים, לגדודים של לוחמים(מה שנחשב הרבה! יותר איכותי וכיפי, גם יורדים איתם לשטח וכאלה לפעמים), חטמרים(כן, גם שם יש. P
ואפילו תאגדים. בקיצור, באמת אפשר להיות בכל מקום, אבל לרב זה לא קורה... רב הקורס שלי שובץ לחרא של מקומות, ואני לא מקנאת באף אחד מהם מבחינת השיבוצים. אבל! המקום הוא מה שאתה עושה ממנו, משמע אם תבואי עם חיוך על הפנים, יהיה לך בסדר, ואני מבטיחה לך את זה. מה שמיוחד במרפאה זה שתמיד יש את ההווי שלה... הרי כולם ישנים במרפאה, כולם נמצאים אחד עם השני כל היום בסביבת הטיפולים, כולם מוקפצים לאירועים... ואם הגעת למרפאה מגובשת פשוט הרווחת. יש מרפאות שאני מכירה שכמעט לא ישנות בלילה כי אנשי הצוות כל הזמן ביחד. אם באמת תהיי חובשת, אל תתני למטופלים לשבור אותך ולהוציא ממך את הרוח. נכון שיש כאלה שמנסים להוציא גימלים, נכון שיש בכיינים, אבל סה"כ לכל אחד יש את הסיבות שלו, והמון פעמים זו פשוט מצוקה של חייל או כל דבר אחר. אחרי הכל, רב האנשים בקורס שלי למדו ליהנות מהיתרונות שיש לחובשים, ויש יתרונות. נכון שבשגרה הסמכויות שלנו מוגבלות, נכון שתכלס מעבר לאקמול ועוד מס' מצומצם של תרופות אנחנו לא יכולים לעשות כלום, אבל הרבה פעמים זה מספיק וכשזה לא, פשוט מפנים לרופא ומנסים לתת תשומת לב למקרים החשובים. כמובן שבשטח, במצבי אמת, יש מה לעשות... אבל תמיד יש את השביזות של עצם זה שאנחנו לא סמכות רפואית גבוהה במיוחד, אבל אני מבטיחה לך שזה אחד התפקידים היותר נורמליים שיש בצבא... ווהו, חפרתי. בהצלחה בכל מקרה.
