קיטורים!!!!
- פותח הנושא LetGoYouSonOfABitcH
- פורסם בתאריך
Fragile rose
New member
תודה בייב ../images/Emo13.gif
Small talk
New member
../images/Emo10.gif
מה שיקרה עכשיו יהיה אחד מ-3 מצבים. א. או שאף אחד מהאנשים שנוח לי ללכת איתם לא ילך. ב. או שיהיה מישהו שילך אבל לא יהיה לו מקום בשבילי. ג. יהיה לי לי מקום אבל אני אלך ויהיה מעפן ואני אמצא את עצמי ביער בלי דרך לחזור הבייתה. ד. אני אשאר בבית ואז ידיד טוב שלא ראיתי הרבה זמן יתקשר ויגיד שהוא במסיבה, איפה אני?. אוך ואני רוצה ללכת. למה תמיד לכולם מסתדר הכל ולי לא.
מה שיקרה עכשיו יהיה אחד מ-3 מצבים. א. או שאף אחד מהאנשים שנוח לי ללכת איתם לא ילך. ב. או שיהיה מישהו שילך אבל לא יהיה לו מקום בשבילי. ג. יהיה לי לי מקום אבל אני אלך ויהיה מעפן ואני אמצא את עצמי ביער בלי דרך לחזור הבייתה. ד. אני אשאר בבית ואז ידיד טוב שלא ראיתי הרבה זמן יתקשר ויגיד שהוא במסיבה, איפה אני?. אוך ואני רוצה ללכת. למה תמיד לכולם מסתדר הכל ולי לא.
Small talk
New member
מסיבה ביישוב,
אפילו במרחק הליכה, אבל זה בתוך יער וחשוך שם ולבד אני אלך לאיבוד כי אין לי מושג איך מגיעים לשם. ולכל אחד יש את החבר עם הרשיון שלוקח אותו וכמובן שנתקעתי לבד. אני כל כך רואה את עצמי יושבת בבית ושומעת את המוזיקה מהמסיבה.
אפילו במרחק הליכה, אבל זה בתוך יער וחשוך שם ולבד אני אלך לאיבוד כי אין לי מושג איך מגיעים לשם. ולכל אחד יש את החבר עם הרשיון שלוקח אותו וכמובן שנתקעתי לבד. אני כל כך רואה את עצמי יושבת בבית ושומעת את המוזיקה מהמסיבה.
Olly New York
New member
ארג.
אני אפילו לא יכולה לכתוב את זה למקרה שמישהו שאני מכירה קורא פה , XDD. נו , לאנורא , XDD
אני אפילו לא יכולה לכתוב את זה למקרה שמישהו שאני מכירה קורא פה , XDD. נו , לאנורא , XDD
אמא'לה איזו שביזות.
שונאת שאני מוותרת על האגואיסטיות שלי בשביל להקשיב לאחרים, בזמן שהכי בא לי לפרוק ולהיות מסכנה. בכלל, כל השלושה ימים האלה התפרקתי.. מנטלית. לא היה לי זין לאף אחד ולכלום. בכל זאת דחסתי שלושה ימי עבודה, ת"א, שמירה על ילדים (שצרך ממני המון איפוק וסבלנות, מן הסתם), כל לילה התקשרו והתעניינו בי ואני אמרתי שאין לי כוח. השיא הגיע שידיד שלי, הכי אדיש בארץ ומבריזן, אמר לי שהוא פשוט יפסיק להתקשר אלי ונמאס לו להרגיש מעיק. ופשוט קיבלתי שוק. מה, אני עד כדי כך נוראית?.. עד כדי כך מניאקית בלי לשים לב? אוף. זה משגע אותי. אני מתנהגת כמו חראית ועדיין מצפה שהכל ישאר אותו דבר. והנה מגיע הסופ"ש ואני אמורה לפגוש את כולם ואין לי זין. למה דווקא היום, למה דווקא מחר.. למה הצבא הזה בא בזמן הכי לא טוב. ואני לא מבינה למה אני עדיין עושה שטויות בעבודה, אוף, זה כבר לא אמור להיות ככה. והכי מבאס זה לחזור הביתה ולנסות להתפרק לאנשים ולשמוע את כל הקיטורים שלהם.. ובאמת שאני רוצה לשמוע, אבל זה רק גורם לי להרגיש עוד יותר בודדה ומסכנה ובא לי להגיד להם שלי יותר רע, אפילו שאני יודעת שלכולם רע באותו זמן, אבל אני רוצה צומי רק בשבילי. אין לי כוח.
שונאת שאני מוותרת על האגואיסטיות שלי בשביל להקשיב לאחרים, בזמן שהכי בא לי לפרוק ולהיות מסכנה. בכלל, כל השלושה ימים האלה התפרקתי.. מנטלית. לא היה לי זין לאף אחד ולכלום. בכל זאת דחסתי שלושה ימי עבודה, ת"א, שמירה על ילדים (שצרך ממני המון איפוק וסבלנות, מן הסתם), כל לילה התקשרו והתעניינו בי ואני אמרתי שאין לי כוח. השיא הגיע שידיד שלי, הכי אדיש בארץ ומבריזן, אמר לי שהוא פשוט יפסיק להתקשר אלי ונמאס לו להרגיש מעיק. ופשוט קיבלתי שוק. מה, אני עד כדי כך נוראית?.. עד כדי כך מניאקית בלי לשים לב? אוף. זה משגע אותי. אני מתנהגת כמו חראית ועדיין מצפה שהכל ישאר אותו דבר. והנה מגיע הסופ"ש ואני אמורה לפגוש את כולם ואין לי זין. למה דווקא היום, למה דווקא מחר.. למה הצבא הזה בא בזמן הכי לא טוב. ואני לא מבינה למה אני עדיין עושה שטויות בעבודה, אוף, זה כבר לא אמור להיות ככה. והכי מבאס זה לחזור הביתה ולנסות להתפרק לאנשים ולשמוע את כל הקיטורים שלהם.. ובאמת שאני רוצה לשמוע, אבל זה רק גורם לי להרגיש עוד יותר בודדה ומסכנה ובא לי להגיד להם שלי יותר רע, אפילו שאני יודעת שלכולם רע באותו זמן, אבל אני רוצה צומי רק בשבילי. אין לי כוח.
Summer moved on
New member
אוף כזה.
מצב רוח של דיכי. מחזור. געגוע. שיעמום. ספר מדכא. עייפות. אוף.
מצב רוח של דיכי. מחזור. געגוע. שיעמום. ספר מדכא. עייפות. אוף.
../images/Emo90.gifתפוס לי הגב
קמתי הבוקר, יום חמים ונעימים, עם גב תפוס
כנראה אתמול בקלאסי או מודרני עשיתי תנועה לא נכונה או לא יודעת מה. ועכשו כ"כ תפוס לי, בקושי לקום ולשבת על כיסא, לעמוד, להתוכף, לעבור למצב שכיבה.. מה לעזאזל עושים? שמים 2 טון רדיאן B? כריות אורז חמות? כנראה ככה זה אחרי שבוע שקורעים בו ת'תחת בערך 11 שעות [אינטנסיביות].
קמתי הבוקר, יום חמים ונעימים, עם גב תפוס
../images/Emo90.gifאלוהים
יש עכשו בערוץ 22 בחדשות כתבה על חולה ALS, שזאת מחלה שאין לה תרופות, היא קטלנית, עוד לא גילו תרופה או מה הגורם והיא גורמת לשיתוק בכל חלקי הגוף, והדבר היחידי שניתן לעשות זה "לחכות למוות". האיש שעשו עליו את הכתבה הוא מכר טוב שלנו, [אמא של אשתו היא שכנה שלי, והיא הסבתא השלישית שלי..הם גרים בישוב שלנו, ועשיתי על הבת התינוקת כמה פעמים בייביסטר] משפחה מדהימה!!!.. עם ארבעה ילדים קטנים [הגדול ביותר ביסודי].. 2 הורים צעירים , שכבר בקרוב מאוד, אחד ילך.. למה? כי ככה החליט הגורל, לא ידוע מה הגורם, אין תרופות וכל מה שיש לעשות.. לחכות למוות. בשביל האמא, הוא עוד "תינוק". כבר גוף משותק, לא מסוגל לעשות כלום לבד, רק המוח והיכולת לדבר פעולת, לפני שבועיים הפסיקו גם האצבעות ביידים לעבוד ועכשו מתחילה ההידרדרות האחרונה..
יש עכשו בערוץ 22 בחדשות כתבה על חולה ALS, שזאת מחלה שאין לה תרופות, היא קטלנית, עוד לא גילו תרופה או מה הגורם והיא גורמת לשיתוק בכל חלקי הגוף, והדבר היחידי שניתן לעשות זה "לחכות למוות". האיש שעשו עליו את הכתבה הוא מכר טוב שלנו, [אמא של אשתו היא שכנה שלי, והיא הסבתא השלישית שלי..הם גרים בישוב שלנו, ועשיתי על הבת התינוקת כמה פעמים בייביסטר] משפחה מדהימה!!!.. עם ארבעה ילדים קטנים [הגדול ביותר ביסודי].. 2 הורים צעירים , שכבר בקרוב מאוד, אחד ילך.. למה? כי ככה החליט הגורל, לא ידוע מה הגורם, אין תרופות וכל מה שיש לעשות.. לחכות למוות. בשביל האמא, הוא עוד "תינוק". כבר גוף משותק, לא מסוגל לעשות כלום לבד, רק המוח והיכולת לדבר פעולת, לפני שבועיים הפסיקו גם האצבעות ביידים לעבוד ועכשו מתחילה ההידרדרות האחרונה..
אני לא מבינה מה לא בסדר בפנים שלי
אני מסתכלת על עצמי בתמונות, גם כאלו שאמורות להיות יפות, ומנסה להבין- מה יהיה הדבר המדויק שאם אני אשנה אותו זה לא כלכך יצרום לי. לא שזה משנה אם אני אדע את זה או לא, אבל זה מציק לי ממש העניין הזה, כנראה גם הצורך האובססיבי הזה לדעת מה בדיוק לא בסדר בי. וחבל שזה קורה, חבל שיש נכון ולא נכון בצורת פנים, ואני לא יכולה להסתכל על עצמי כמו שאני במראה ולראות אותי: שיניים גדולות ושפה עליונה דקה, לחיים תפוחות בלי קשר לפנים, בנטר בולט, האף המוזר שלי ועוד כל מיני איברים עכברים שמשום מה יש רק לי, ולראות את כל האיברים האלו חפים מתיאורים ביקורתיים אלא כפי שהם (גם אם זה אף גדול, גדול זה לא טוב או רע, הקונטציה של השילוב האלו היא כביכול לא טובה. כי חזה גדול זה כביכול טוב ואף גדול זה רע. מבינים?). קיצר להסתכל במראה ולחשוב פשוט- אה, הנה אני. לחשוב על זה בצורה שלווה ולא מבקרת. כמו שחוזרים הביתה וחושבים- אה, הנה הבית, ולא- אה, הנה הבית, איזה שער מוזר ולא פרופורציונלי יש לי! כי זה הבית שלי וזה לא משנה איך הוא יראה, הוא עדיין בית. אולי הדוגמא לא כלכך טובה. אולי דוגמא יותר טובה זה שאתה רואה חבר שלך, שאתה מכיר אותו ואת הפנים שלו, ואתה לא מסתכל עליו וחושב- יאללה, איזה אף מוזר יש לו, זה פשוט האף שלו, שאתה רגיל אליו, ואם היה לו אף אחר זה לא היה הוא. ואתה לא רואה אותו כמכוער או יפה (או שזו רק אני?) אתה רואה אותו כהוא, ואתה אוהב אותו כמו שהוא. למה לא על עצמנו ככה? על עצמי ככה בכל אופן? ולמה לא יכולתי להיות כמו כל אדם נורמלי עם תווי פנים רגילים כאלו, ואז לא הייתי צריכה להתעסק בשאלות כאלו? ואני יודעת שכולם מתעסקים בשאלות האלו אבל רק לי יש אף כמו שלי (וזה נכון, הוא פשוט לא קונבנציונלי), ורק אצלי יש את כל השילוב של האיברים העכבריים האלו ביחד: האף, הלחיים, הרווח בין האף לפה, שיניים גדולות, שפתיים מוזרות, וכשאני מחייכת אז הכל בא לידי ביטוי וזה פשוט לא יפה. ואני חושבת- סעמק, אם האף שלי היה אולי קצת אחרת, או השפה העליונה היתה קצת יותר תפוחה או אולי זה הלחיים, אם היו לי לחיים אחרות, אז אולי הייתי יפה, זה כנראה מה שמפריד ביני לבין החן הזה שאין לי.. ואני יודעת שזו התעסקות אובססיבית אבל אוף, זה פשוט לא מרפה ולא מפסיק מלהטריד, במיוחד שמפתחים תמונות ואני תמיד מבועסת שגם בתמונות הכי טובות אז אני זו אני ולא אחרת. וזה מחרפן.
אני מסתכלת על עצמי בתמונות, גם כאלו שאמורות להיות יפות, ומנסה להבין- מה יהיה הדבר המדויק שאם אני אשנה אותו זה לא כלכך יצרום לי. לא שזה משנה אם אני אדע את זה או לא, אבל זה מציק לי ממש העניין הזה, כנראה גם הצורך האובססיבי הזה לדעת מה בדיוק לא בסדר בי. וחבל שזה קורה, חבל שיש נכון ולא נכון בצורת פנים, ואני לא יכולה להסתכל על עצמי כמו שאני במראה ולראות אותי: שיניים גדולות ושפה עליונה דקה, לחיים תפוחות בלי קשר לפנים, בנטר בולט, האף המוזר שלי ועוד כל מיני איברים עכברים שמשום מה יש רק לי, ולראות את כל האיברים האלו חפים מתיאורים ביקורתיים אלא כפי שהם (גם אם זה אף גדול, גדול זה לא טוב או רע, הקונטציה של השילוב האלו היא כביכול לא טובה. כי חזה גדול זה כביכול טוב ואף גדול זה רע. מבינים?). קיצר להסתכל במראה ולחשוב פשוט- אה, הנה אני. לחשוב על זה בצורה שלווה ולא מבקרת. כמו שחוזרים הביתה וחושבים- אה, הנה הבית, ולא- אה, הנה הבית, איזה שער מוזר ולא פרופורציונלי יש לי! כי זה הבית שלי וזה לא משנה איך הוא יראה, הוא עדיין בית. אולי הדוגמא לא כלכך טובה. אולי דוגמא יותר טובה זה שאתה רואה חבר שלך, שאתה מכיר אותו ואת הפנים שלו, ואתה לא מסתכל עליו וחושב- יאללה, איזה אף מוזר יש לו, זה פשוט האף שלו, שאתה רגיל אליו, ואם היה לו אף אחר זה לא היה הוא. ואתה לא רואה אותו כמכוער או יפה (או שזו רק אני?) אתה רואה אותו כהוא, ואתה אוהב אותו כמו שהוא. למה לא על עצמנו ככה? על עצמי ככה בכל אופן? ולמה לא יכולתי להיות כמו כל אדם נורמלי עם תווי פנים רגילים כאלו, ואז לא הייתי צריכה להתעסק בשאלות כאלו? ואני יודעת שכולם מתעסקים בשאלות האלו אבל רק לי יש אף כמו שלי (וזה נכון, הוא פשוט לא קונבנציונלי), ורק אצלי יש את כל השילוב של האיברים העכבריים האלו ביחד: האף, הלחיים, הרווח בין האף לפה, שיניים גדולות, שפתיים מוזרות, וכשאני מחייכת אז הכל בא לידי ביטוי וזה פשוט לא יפה. ואני חושבת- סעמק, אם האף שלי היה אולי קצת אחרת, או השפה העליונה היתה קצת יותר תפוחה או אולי זה הלחיים, אם היו לי לחיים אחרות, אז אולי הייתי יפה, זה כנראה מה שמפריד ביני לבין החן הזה שאין לי.. ואני יודעת שזו התעסקות אובססיבית אבל אוף, זה פשוט לא מרפה ולא מפסיק מלהטריד, במיוחד שמפתחים תמונות ואני תמיד מבועסת שגם בתמונות הכי טובות אז אני זו אני ולא אחרת. וזה מחרפן.
בא לי לברוח מפה...
ההורים שלי עוד לא חזרו מחו"ל ואני על סף טירוף. אני לא מדברת עם אחותי,אני לא יכולה אפילו להסתכל עליה. הייתי אמורה לנסוע לאחותי השניה ובסוף אמרתי שאני אסע עם חברה לת"א ואז אשן אצל מאמי אבל הוא עושה עליי פוזות. נשבר לי מהכל. הלכתי לישון אתמול ב5 בבוקר כמו ילדה מטומטמת כי כשאת לבד בבית פתאום הכל מפחיד אותך. כל הזמן שמעתי כאילו רעשים ופחדתי ממש כל הבית היה אור וכל הטלוויזיות השארתי פתוחות ופשוט לא נרדמתי עד 5,נאצלי לראות פריז הילטון בקולג'
חחח סתם אני ממש רוצה שההורים שלי יחזרו כבר. זה לא בית ריק כיפי. שנה שעברה כשהם טסו לחודש,הייתי בבית עם 2 האחיות שלי עם האחיינית ועם הגיס שלי,ככה שהיה פה תמיד אנשים והיה כיף. ועכשיו,אני ואחותי ואנחנו בכלל לא מדברות והרוב או שאני סגורה בחדר או שהיא... נשבר לי כבר מהכל פשוט נשבר לי. נמאס לי להיות חיילת!!! אני רוצה להשתחרר כבר כ"כ...אני מחכה לאזרחות הזאת כמו מטורפת. התכנון שלי בספטמבר כבר לעוף מכאן!!! לעוף לארה"ב לקרוע ת'תחת בעגלות כמה חודשים טובים ולעבור דירה או משהו... אלוהים אני משתגעת כבר!!!!!!!!!!!!!!
איזה דיכאון אוף. ובנוסף להכל הבנק מאיים עליי... מאיפה אני מביאה עכשיו 2500 ש"ח?
ההורים שלי עוד לא חזרו מחו"ל ואני על סף טירוף. אני לא מדברת עם אחותי,אני לא יכולה אפילו להסתכל עליה. הייתי אמורה לנסוע לאחותי השניה ובסוף אמרתי שאני אסע עם חברה לת"א ואז אשן אצל מאמי אבל הוא עושה עליי פוזות. נשבר לי מהכל. הלכתי לישון אתמול ב5 בבוקר כמו ילדה מטומטמת כי כשאת לבד בבית פתאום הכל מפחיד אותך. כל הזמן שמעתי כאילו רעשים ופחדתי ממש כל הבית היה אור וכל הטלוויזיות השארתי פתוחות ופשוט לא נרדמתי עד 5,נאצלי לראות פריז הילטון בקולג'
חולה על רונוש
New member
והפעם זה משהו רציניייייי..אעאהאעאה
יש לי כנראה כבייה בוושט, ככה שהלכתי לרופאה ואני לא יכולה לאכול דברים קשים (למרות שלא ממש שמתי על זה היום והגיע הזמן שאני לא אוכל דברים כאלה) כי כל פעם שאני אוכלת ממש כואב לי לבלוע, גם מים! חוץ מזה, ביום חמישי היה את התחרות הארצית ולא זכינו, אנחנו לא טסים לשוויץ...חחחחחחחחחח ומה שזה היה מפגר. מאוד מפגר. אכלתי כ"כ הרבה בזמן התחרות טחנתי כ"כ הרבה כאילו אכלתי המבורגר ולמרות שלא יכלתי לסיים אותו בפעם הראשונה בערך וכ"כ כאב לי הוושט
ווו...היה נוראייי ואני במחזור, ופאקינג בגלל המחזור יצאו לי 4-6 חצ'קונים (כאילו זה אחד הסממנים לזה שאני עומדת לקבל) ולא רק טחנתי ברמות מטורפות בכמה ימים לפני זה =/ ואיכסססס החצ'קונים כ"כ מכועריםםם ואני צריכה לעשות גבותתת ושפםם (אולי היום..יאייי) ולהסתפר ואני צריכה לעשות כ"כ הרבה דברים ואין לי כחח 3>
יש לי כנראה כבייה בוושט, ככה שהלכתי לרופאה ואני לא יכולה לאכול דברים קשים (למרות שלא ממש שמתי על זה היום והגיע הזמן שאני לא אוכל דברים כאלה) כי כל פעם שאני אוכלת ממש כואב לי לבלוע, גם מים! חוץ מזה, ביום חמישי היה את התחרות הארצית ולא זכינו, אנחנו לא טסים לשוויץ...חחחחחחחחחח ומה שזה היה מפגר. מאוד מפגר. אכלתי כ"כ הרבה בזמן התחרות טחנתי כ"כ הרבה כאילו אכלתי המבורגר ולמרות שלא יכלתי לסיים אותו בפעם הראשונה בערך וכ"כ כאב לי הוושט
כזה פתאט ג'יזס!@#?!$?
כאילו נפגשנו בפאקינג 7 לספטמבר [!!!] מאז לא בדיוק דיברתי איתך. ליתר דיוק-לא דיברתי איתך בכלל. קשה להבין את הרמז? למה אתה צריך להתקשר אליי באמצע ארוחת שבת. וואלה-לא יודעת למה עניתי. אולי סתם כי אני נחמדה. ואולי חשבתי שגם תהייה נחמד וסתם תשאל מה שלומי וכאלה. פחח. סבבה. היית נחמד. שאלת לשלומי. בהתחלה. אחכ אתה חייב להמשיך עם העקיצות המפגרות שאני שמנה. אז וואלה-אני שמנה. ואין מה לעשות. לא יאה לך? זבש"ך בלבד! אני מודעת למי ומה שאני ואני זו שצריכה להתמודד אחכ עם הצחוקים הדביליים שלך. אז וואלה יופי שאתה בקורס צניחה ועוד יותר יופי שאתה סוגר 21 מה אתה לא מבין את הרמז בזה שאני עונה "אה" "כן" "טוב". זה לא מספיק רמז לסיים את השיחה? וזה שחבר שלך שאיתך בחדר שואל אותך למה אתה מדבר אליי ככה-ואתה צוחק. זה נראה לך הגיוני? כאילו. ומה אתה בכלל מתקשר אליי? ברצינות? הרי זו כל הזמן אותה רוטינה. שמנה חזיר בלה בלה. לא נמאס לך? זה באמת עדין מצחיק אותך? אמן לא תסגור 21 אלא 42. ושלא יתנו לך להטעין את הפלאפון. ואז אני אשלח לך בחבילה את הישראכרט עם תמונה של אנה-פראנק שקיבלתי ביום הגיוס. בחיי שכלכך נמאס לי ממך. פאקינג המשכתי הלאה. כן. תתפלא. המשכתי ה-ל-א-ה. יש אנשים שיודעים להתייחס אליי בצורה שאולי מגיעה לי קצת יותר מאיך שאתה מתייחס אליי-ולא ברור למה. הרי לא עשיתי לך שום דבר. אתה זה פגע בי. את חוש ההומור החולני שלך ואת הבדיחות הממוחזרות תשמור לחברים שלך בחדר. תאוננו ביחד במקלחות או משו. אני המשכתי ה-ל-א-ה.
כאילו נפגשנו בפאקינג 7 לספטמבר [!!!] מאז לא בדיוק דיברתי איתך. ליתר דיוק-לא דיברתי איתך בכלל. קשה להבין את הרמז? למה אתה צריך להתקשר אליי באמצע ארוחת שבת. וואלה-לא יודעת למה עניתי. אולי סתם כי אני נחמדה. ואולי חשבתי שגם תהייה נחמד וסתם תשאל מה שלומי וכאלה. פחח. סבבה. היית נחמד. שאלת לשלומי. בהתחלה. אחכ אתה חייב להמשיך עם העקיצות המפגרות שאני שמנה. אז וואלה-אני שמנה. ואין מה לעשות. לא יאה לך? זבש"ך בלבד! אני מודעת למי ומה שאני ואני זו שצריכה להתמודד אחכ עם הצחוקים הדביליים שלך. אז וואלה יופי שאתה בקורס צניחה ועוד יותר יופי שאתה סוגר 21 מה אתה לא מבין את הרמז בזה שאני עונה "אה" "כן" "טוב". זה לא מספיק רמז לסיים את השיחה? וזה שחבר שלך שאיתך בחדר שואל אותך למה אתה מדבר אליי ככה-ואתה צוחק. זה נראה לך הגיוני? כאילו. ומה אתה בכלל מתקשר אליי? ברצינות? הרי זו כל הזמן אותה רוטינה. שמנה חזיר בלה בלה. לא נמאס לך? זה באמת עדין מצחיק אותך? אמן לא תסגור 21 אלא 42. ושלא יתנו לך להטעין את הפלאפון. ואז אני אשלח לך בחבילה את הישראכרט עם תמונה של אנה-פראנק שקיבלתי ביום הגיוס. בחיי שכלכך נמאס לי ממך. פאקינג המשכתי הלאה. כן. תתפלא. המשכתי ה-ל-א-ה. יש אנשים שיודעים להתייחס אליי בצורה שאולי מגיעה לי קצת יותר מאיך שאתה מתייחס אליי-ולא ברור למה. הרי לא עשיתי לך שום דבר. אתה זה פגע בי. את חוש ההומור החולני שלך ואת הבדיחות הממוחזרות תשמור לחברים שלך בחדר. תאוננו ביחד במקלחות או משו. אני המשכתי ה-ל-א-ה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.