קיטורים

baril

New member
../images/Emo119.gif../images/Emo125.gifאוי..

את יכולה להגיד להם שהוא ממש חשוב לך, שהם יפגעו בך נורא אם הם יעשו את זה ושממש נקשרת אליו את יכולה להגיד להם לבוא איתך ואיתו לוטרינר, ולראות שהוא באמת לא מזיק. אני מקווה שתתעודדי קצת. הא ו.. תרגישי טוב
 
../images/Emo10.gif

הייתי מתה אם היו לוקחים לי את החתולה שלי לא יודעת מה לומר לך תנסי להסביר עד כמה שהוא חשוב לך ואת אוהבת אותו. 3 שנים זו תקופה ארוכה...קשה להפרד מחיה
 
טלטול, תראי.

לאחרונה החלטתי שאני הופכת לאופטימית. כןכן, ממש אופטימית. אני. אז בזכות ילדה נחמדה, הבנתי שחייבים למצוא צדדים חיוביים בכל דבר פסימי. אני אכתוב את זה מהר, לפני שהאופטימיות תעבור לי
תקשיבי מותק. לפחות היית עם שלג כמעט 3 שנים, יכול היה להיות גרוע יותר, יכול היה להיות שהוא לא היה איתך בכלל. אני יודעת שאת דואגת יותר לו מאשר לעובדה שאת תתגעגעי, יותר ל... איך הוא יסתגל למשפחה החדשה. אז טלטול, תחשבי שהיו לו 3 שנים של אושר, תחשבי שבזמן הזה הוא היה יכול להיות אצל משפחה אחרת שהייתה מטפלת בו גרוע. מה עדיף? את נתת לו 3 שנים של אושר, והוא בתמורה החזיר לך את אותו הדבר. תשמחי על הזמן שכן הייתם ביחד. מאמי, לפחות את נפרדת ממנו כי הוא נמסר, ולא כי הוא חס וחלילה מת. תוכלי לבקר אותו, אני בטוחה שתוכלי מתי שתרצי. אני בטוחה שהם יטפלו בו טוב. מקווה לטוב אצל הוטרינר, בובה.
 
תודה לכולכן..../images/Emo39.gif../images/Emo204.gif

יש לי 39.4 חום... כואב לי עוד יותר לעזוב אותו, הם לא מוכנים לשמוע, ואני מוכנה להשבע שהשכנועים שלי היו טובים ובאמת באמת שהיתה לי הרגשה כזאת "זהו אין להם מה לומר" ואז הם אמרו, תממיד יש להם מה לומר! הם אמרו שזה משהו פסיכולוגיי. שאני מקבלת כל בשורה רעה בהלםף לא לדבר ולזוז 3 4 שעות. וזכה לא טוב עכישו זה ארנב מחר זה חברה אח"כ צפרידה וכל זה.. טוב להם עכשיו?!?!!
 

THE ronch

New member
לא

בא לי לעבוד כאילו, אם יש משהו שאין לי חשק/כוח/מצברוח לעשות עכשיו זה לעבוד. :<
 

THE ronch

New member
זה אמנם לאופטימיות, אבל זה בהמשך להודעה---

חחחחח שחררו אותי מהמשמרת עוד לפני שהיא התחילה
 

Harpush

New member
אלוהים ישמור../images/Emo71.gif

אני משתנה מהר מדי הצילו.
 
אני חושבת שאני בדכאון.

-הייתה לי סוגשל מערכת יחסית הזויה ותלושה מהמציאות, שהתבססה בעיקר על סמסים ופגישות חצי-שיכורות חצי-סוריאליסטיות על ספסלים ליד גלידריות, עם בחור שסירב למסור לי את שמו וגילו, אך הרבה ללמד אותי פילוסופיה, צרפתית ופורנו זול. זה לא עלה יפה. הבעיה היא שמרגע שסיימתי את הבזיון, הגעתי למסקנה שאולי הוא בעצם לא היה נורא כ"כ. אולי הספק-בחור ספק-קשיש הזה, הניהליסט המשונה שכלל לא נמשכתי אליו, והתנהג אליי בצורה מחפירה למדי רוב הזמן, וגרם לי להרגיש הכי קטנה ומטומטמת בעולם ושכל מה שטוב בי זה שאולי אני אשכב איתו בסוף, ושכל יחסינו התבססו על העובדה שאני צעירה וחמודה והוא ממש מזכיר את אבא שלי, אולי...אולי הוא בעצם לא כ"כ נורא. אולי אני בעצם די מחבבת אותו, רחמנא ליצלן. אפילו מתגעגעת. וקצת עצוב לי בגלל זה עכשיו. קצת. אולי אפילו קצת יותר. -והייתה לי בעיה. יש לי בעיה, בעצם. זה לא דבר שעובר. בעיה שדי העיבה על חיי בשנתיים האחרונות, בתקופות שונות, באה והולכת ומסרבת להרפות. וזה לא הטריד אותי יותר מדי עד לא מזמן, אולי כי היא הייתה בולטת פחות, אולי כי הייתי שמחה יותר. אבל בזמן האחרון זה נהיה אינטנסיבי, וקשה, ויום-יומי. והסבל מהבעיה הזו התחיל לגבור על היתרונות. ולייסר אותי, גאד דמיט, לייסר. ונכנסתי למצוקה די איומה. ובולטת. ומחשידה. והתחלתי לחלוק אותה עם יותר מדי אנשים. סתם, לא ברור למה בכלל, לא ברור למה זה טוב. ואז אמא גילתה. מה חשבתי לעצמי. ועכשיו חיי הם די גיהנום. -רע לי בצבא. רע לי מאוד. אני שונאת את התפקיד שלי, ושונאת את המשרד שלי, ושונאת את הבחורה שעובדת איתי, ושונאת את הקצינה. ושונאת את העובדה שכבר כ"כ נואשתי מלנסות להתחבב עליהן, שאני הופכת לאוטיסטית אפאתית שרק בוהה באוויר ומחכה שהזמן יעבור. ומשחקת סוליטר. זה כן. ואני שונאת להרגיש כמו ילדה בת 12 שכל המגניבות עושות עליה חרם ומשאירות אותה לבד בחדר ועובדות עליה בטלפון כדי שתילחץ. ואני שונאת שכל פעם שהן אומרות משהו כמו: "מאמי, זוזי שנייה", הלב הפתטי שלי קופץ מהתרגשות כי, וואלה, "הן קראו לי מאמי! אני אהובה"... ואני שונאת. אני כ"כ כ"כ כ"כ שונאת. ותכל'ס? אני באמת חושבת שאני אצא מהצבא. ואם לא, זה יהיה רק מעצלנות ופחד מהתמודדות עם החיים האמיתיים. כי פה ממש אין לי מה לחפש. -ועצוב לי. די. עצוב. אני מתנוונת, ושום דבר לא מרגש אותי יותר, וכל יום נראה כמו היום הקודם ולא משנה מה אני עושה שום דבר לא מזיז לי. אני יוצאת לברים, ולמסיבות, ומדברת עם אנשים, ומוצאת את עצמי בשיחות נפש עם בחורים בני 30 שאומרים לי שאני נורא יפה ואולי אני אבוא אליהם לדירה- ושום דבר לא עושה לי טוב. משעמם לי. ואין לי את התחושה הזו שהייתה לי פעם כ"כ הרבה, של פרפור קטן בלב של "וואלה טוב לי!", שאני מתגעגעת אליה כ"כ. וישבתי היום עם אחת השותפות בחוץ, אחרי שירדנו לגינה מתחת לבית והשפרצנו צבעים על גליון נייר ענקי כי התחשק לה להיות ג'קסון פולוק, ושתינו בירה ואכלנו קבוקים ואפילו לשניה אולי נשבה איזו רוח ולא היה כ"כ מחניק. וחשבתי...חשבתי שטוב לי. לא? מה יכול להיות רע? ואמרתי לה "אני לא חושבת שרע לנו", והיא ענתה "לא, אני חושבת שלא". וציפיתי להרגיש את התחושה הזו בבטן. או בלב. את הפרפור. ולא היה כלום. ריק. ושתינו שתקנו אח"כ, ולא דיברנו הרבה יותר. אני לא חושבת שרע לי. נדמה לי. לא צריך להיות. אבל למה כן?
 

THE ronch

New member
אם

תרצי לקפוץ מחר אחה"צ ככה אליי לאייסקפה במרפסת את יותר ממוזמנת you know where to find me אוהבת אותך
 

stink

New member
יש לפעמים תקופות כאלו..

זה בא ועובר , אם את מכירה את עצמך מספיק טוב את בטח יודעת שאת לא איש פח , ויש המון דברים קטנים שיכולים לחדור את מעטה האדישות הזה שלבשת על עצמך . זה דורש מאמץ , אבל תמצאי את הדברים הקטנים האלו שגורמים לך להרגיש טוב.
 

Lost Lullaby

New member
תגידו לי!!!

מה לא מובן ב'אני וX יוצאים אחרי המשמרת לחגוג את המשמרת האחרונה שלי' ?! למה שמישהו יחשוב שזו הזמנה להצטרף :[[[[[ אני כל כך שונאת שנדחפים בלי הזמנה :||
 
לא יודעת מה יש לי בזמן האחרון... ../images/Emo10.gif

אני כל הזמן עייפה אני בקושי מצליחה להירדם בלילה וכשאני נרדמת אני מתעוררת ממש מוקדם בבוקר :[ (בגלל אחיינית שלי אבל לא משנה) ואני בלחץ מטורף מהפסיכו' אני מתה שזה יגמר כבר, יאללה עוד 3 שבועות. ויש חתונה היום ויש לי חום ואני מרגישה ממש רע :[[ לפחות יש משו אופטימי- אני אראה את החברות המדהימות שלי מהצבא
 

EVE Lights

New member
בובי.

את לא נרדמת לדעתי בין היתר גם בגלל הלחץ.. היו לי ימים כאלה. זה משהו טבעי. תרגעי!
המצב שלך בחומר נהדר. יהיה בסדר. אל תהיי כ"כ לחוצה. זה בסך הכל פסיכומטרי. מבחן אחד. מהבגרויות לא נלחצנו ככה, אל תתני לזה לשבש לך את החיים... מיאו, תקחי אדוויל ותנמנמי קצת לפני החתונה ויהיה טוב.
(אני קופצת לאייסי לקצת אם את שם)
 

EVE Lights

New member
הבבבטטטןןןן. ../images/Emo10.gif

אההה. קיבלתי מחזור וזה מה זה לא במקום עכשיו וכואב לי. אווווף.
 

stink

New member
לא קיבלו אותי לעבודה :(

חלאות בני חלאות ואני כנראה לא נוסעת לכנרת =/ לעזאזל ,הכל דפוק
 
למעלה