לעזאזל
אני מרגישה כאילו החיים שלי נסגרים בתוך קופסה שקטנה וקטנה עם הזמן... כמעט לא נשארו לי חברים , היה לי את אלו מהכיתה , אבל נגמר ביצפר, נגמרה הכיתה , ופשוט אין לי חיים! יש לי אותו, והוא כל החיים שלי . אני והוא בתוך קופסה קטנה . אין יציאות בערב ,אין פאבים , והחברה הכי טובה שלי הולכת והולכת לאיבוד . אפילו עבודה , שתרחיב לי קצת את הקופסה , אני לא מצליחה למצוא . אוף