אוף):../images/Emo103.gif
עמרי היה אצלי עכשיו ופשוט לא הפסקתי לבכות והוא היה כזה מסכן ולא ידע מה לעשות איתי וסתם בכיתי. כי עמוס לי ואני לחוצה ואני לפני מחזור:| ולא הצלחתי לדבר ובכלל, כ"כ רע לי עם איך שאני מתנהגת. צופים לפני חבר?!:| אני בקושי רואה אותו וגם כשכן אני עייפה וממורמרת ולא מגיע לו שאני אהיה ככה. הוא הכי מקסים בעולם ומנסה להצחיק אותי ולגרום לי לחייך ומה שהוא מקבל זה כתפיים רועדות מבכי ומשיכות באף]: ואני פוחדת שעמרי נפגע מזה ולא אומר לי, כי תכלס למי לא אכפת שחברה שלו משקיעה בצופים הרבה יותר משהיא משקיעה בו? חשבתי שאני יודעת לחלק את הזמן שלי נכון, אבל אני פשוט קורסת הגוף שלי מתפרק הראש שלי מתפוצץ ועוד שנייה נגמר המחנה ואין חניכים, ואין צוות אני אמות]: