ניסיתי לכתוב אתמול אבל ה לא נתן לי אז...
אממ.. מצוות החג: ישיבה בסוכה, נטילת 4 המינים, עוד כמה מצוות שלא רלוונטיות כל כך, ו-שמחה! יש ממש מצווה לשמוח- "ושמחת בחגך"
סוכה- צריך לגור בסוכה שבוע- "בסכות תשבו שבעת ימים". עקרונית צריך לאכול בסוכה [מידות של סוכה כשרה וממה היא צריכה להיות עשויה וכו' אני יכולה להגיד אם זה משנה], צריך גם לישון בסוכה אבל מקילים בזה אם חולים או קר מדי וכאלה, וזה טוב אם כשבאים חברים למשל- יושבים בסוכה ולא בבית.. אבל בעיקר לאכול בסוכה, יש כאלה שאפילו כוס מים לא שותים מחוץ לסוכה, ויש כאלה שרק את הארוחות אוכלים בסוכה.. כל המרבה הרי זה משובח :] בלילה הראשון, כלומר החג [לא חול המועד], חייבים לאכול בסוכה, אי אפשר לא לאכול. בשאר השבוע, אם אוכלים- צריך להיות בסוכה, ואם לא אז לא. [כמו שבפסח, בלילה הראשון חייבים לאכול מצה, ובשאר אפשר לא לאכול מצה אם לא רוצים] ומברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו ליישב בסוכה" "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". היום הראשון והאחרון של סוכות [יום רביעי בערב-חמישי בערב, השבוע וגם שבוע הבא] הם חג, כלומר- אסור לעשות מלאכה חוץ ממלאכת אוכל נפש שזה אומר לבשל. משאירים נר נשמה [שידלוק הרבה זמן...] כי אסור להבעיר אש אלא רק להעביר. מעבירים מהנר נשמה לגז ומבשלים [אם רוצים כמובן.. אפשר להכין אוכל מראש כמו בשבת חח]. אבל אסור לכבות את האש אז טובעזבוזהסיפורבפניעצמו. ביום רביעי בערב [גם השבוע וגם שבוע הבא] מדליקים נר, מכיוון שזה לא כמו שבת שאסור להעביר אש- מדליקים את הנר בלילה, אחרי התפילה ולפני הארוחה. כלומר אחרי השקיעה, ולא לפני השקיעה כמו בשבת. מברכים על הנרות שתי ברכות: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו להדליק נר של יום טוב", "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". אושפיזין=אורחים, בחג הסוכות באים אלינו אורחים מיוחדים- אברהם יצחק ויעקב, משה ואהרן, יוסף ודוד. מזמינים אותם בכל ערב לשבת איתנו בסוכה. כמו כן ראוי להזמין אורחים בשר ודם לסעודת חג! ארבעת המינים- לולב, אתרוג, הדס וערבה. בכל בוקר מחזיקים את ארבעת המינים [לולב אחד, אתרוג אחד, שתי ערבות ושלושה הדסים] ומברכים: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצוונו על נטילת לולב", וביום הראשון גם "ברוך.... שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ומנענעים אותם, למעלה, למטה, ימינה שמאלה אחורה קדימה. עקרונית צריך שלכל איש יהיה ארבעה מינים משלו כי כתוב "ולקחתם –לכם- ביום הראשון.." אבל גם אם לוקחים ממישהו אחר ארבעה מינים זה בסדר. לדעתי בטח יש סוכות במרכזי ערים של ארגונים כאלה שמחזירים בתשובה חח. חול המועד- הימים שבין חג ראשון לחג שני. אלו ימים שהם לא חג ממש, לא יום טוב כמו החג הראשון והשני [שנקרא "שמיני עצרת"], אבל גם לא ממש ימי חול; עקרונית מותר כמובן לעשות בהם כל דבר שמותר בחג- מותר לבשל וכו'. נוהגים מאוד לא לעבוד בימים האלה. מותר לעשות דברים שאם לא אעשה אותם עכשיו- אני לא אוכל לעשות אותם אחר כך ["דבר האבֵד"]. אסור לכבס, אסור להסתפר ולהתגלח, אסור לקנות [מותר לקנות אוכל.. אבל להשתדל לא לקנות בגדים נגיד, אלא אם כן זה דבר האבד כלומר- ייגמר הסוף עונה!!], אסור לכתוב בכתב יד.. בחול המועד צורת החשיבה צריכה להיות כמו בשבת, לא "האם זה אסור?" אלא "האם זה מותר?". לצאת מנקודת הנחה שהרוב אסור. בשבת חול המועד קוראים את מגילת "קהלת" בבית כנסת, מאוד חכם, שווה ללכת לשמוע [ואם לא אז לפתוח תנ"ך ולקרוא]. וואו ואחרי שמיני עצרת יש שמחתורה ואני עייפה מדי בשביל לדבר על זה :[ חג שמח! סליחה שחפרתי על דברים לא-רלוונטיים חח
חוץ מזה, הנה לינק ל
מאמרים באתר כיפה בנושא סוכות. חוץ מזה באתר אפשר למצוא המון דברים [זה אמנם אתר לדתיים, אבל אפשר גם ללמוד על הדת דרך זה שמסתכלים על דתייםP:] וגם לשאול שאלות אם יש ["שאל את הרב", למעלה. אפשר גם לא לשאול רבנים אלא את "חברים מקשיבים".. כאילו לרבנים זה בעיקר שאלות הלכתיות, ולחברים מקשיבים שאלות אמוניות, מחשבתיות. למרות שכל השאלות אפשר גם לרבנים וגם לחברים מקשיבים]