אני די עברתי הלאה.
אבל מה שמציק לי זה שתמיד אני אזכור אותו תמיד אני אצטמרר מלחשוב עליו, משהו בי יצבוט תמיד. אני לובשת חולצה של חברה שלי ונזכרת כמה זה כיף להתעטף בחולצה עם הריח שלו או לשמוע אותו אומר לי שהריח שלי נשאר על החולצה שלו, והוא מסניף אותו או להריח אותו מהכרית שלי וכמה זו הרגשה טובה וכמה רציתי שזה יהיה לי איתו. וכמה זה לא היה. וכמה הכל נגמר עוד לפני שהתחיל וכמה היה לי טוב, וכמה זה היה טוב מדי בשביל להיות אמיתי. וכל זה יעלם. ויהיה לי טוב. אני יודעת שיהיה לי טוב אני חזקה ואני יכולה הכל אבל עכשיו כל מה שאני חושבת זה מתי?