קיטורים חדש.
- פותח הנושא Oo The Gush Oo
- פורסם בתאריך
הטיפות סיNנו תקוות
New member
..
האמת שזה קרה גם לשלוש חברות שלי, שקצת לפני הגיוס פתאום גילו אצלן משהו.. ושלושתן מתנדבות.. אחת אפילו התחילה את ההתנדבות שלה די ממזמן ככה שזה אפילו לא היה באיחור יחסית לשכבה.. וגם התנדבות זה טוב, אמנם לא תהיי בקרקל אבל יש כל כך הרבה תפקידים אחרים שיוכלו לעניין אותך (אני גם חלמתי על קרקל והתקלתי לחיל הרפואה בסוף, והתברר לי שהכל לטובה, כי אולי בכ"ז טחינת שבתות בגבולות שלום זה לא בשבילי..)
האמת שזה קרה גם לשלוש חברות שלי, שקצת לפני הגיוס פתאום גילו אצלן משהו.. ושלושתן מתנדבות.. אחת אפילו התחילה את ההתנדבות שלה די ממזמן ככה שזה אפילו לא היה באיחור יחסית לשכבה.. וגם התנדבות זה טוב, אמנם לא תהיי בקרקל אבל יש כל כך הרבה תפקידים אחרים שיוכלו לעניין אותך (אני גם חלמתי על קרקל והתקלתי לחיל הרפואה בסוף, והתברר לי שהכל לטובה, כי אולי בכ"ז טחינת שבתות בגבולות שלום זה לא בשבילי..)
אני פשוט. רוצה להתגייס עם הגרעין שלי
בהתחלה הייית יומיים מבואסת רצח מהעניין של קרקל. מה, אני לא אהיה קרבית? מה, יהיה לי סנדלים ומדים כאלו ו..לא יודעת, הרגשתי שזה לוזרי כזה אחרי מה שציפיתי. ואז הרופא אתמול אמר שלפי דעתו בכלל לא יגייסו אותי. אז אם לא ב20 לספטמבר אז מה? אני אשתגע. אוף זה מעצבן!
בהתחלה הייית יומיים מבואסת רצח מהעניין של קרקל. מה, אני לא אהיה קרבית? מה, יהיה לי סנדלים ומדים כאלו ו..לא יודעת, הרגשתי שזה לוזרי כזה אחרי מה שציפיתי. ואז הרופא אתמול אמר שלפי דעתו בכלל לא יגייסו אותי. אז אם לא ב20 לספטמבר אז מה? אני אשתגע. אוף זה מעצבן!
L a t e b l o o m
New member
מקווה באמת שזו רק דלקת,
ושהגיוס רק ידחה. ואם לא, מקווה שזה יהיה טוב לפחות, שזה יפעל לטובתך.. הדחיה או מה שלא יוחלט בסוף.
ושהגיוס רק ידחה. ואם לא, מקווה שזה יהיה טוב לפחות, שזה יפעל לטובתך.. הדחיה או מה שלא יוחלט בסוף.
OriginalMe
New member
../images/Emo80.gif../images/Emo201.gif
אין לי ממש מה להגיד יותר מזה. /:
אין לי ממש מה להגיד יותר מזה. /:
little shorty
New member
בבקשה תנחמו אותי.
ותגידו לי ששיעור נהיגה ראשון הולך זוועה לכולם וכולם בטוחים שהם יעברו טסט שביעי במזל וכולם חושבים שהם יהיו נהגים גרועים. בבקשה. אעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע לא רוצה רישיון.
ותגידו לי ששיעור נהיגה ראשון הולך זוועה לכולם וכולם בטוחים שהם יעברו טסט שביעי במזל וכולם חושבים שהם יהיו נהגים גרועים. בבקשה. אעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע לא רוצה רישיון.
SomebodyElse
New member
מה, ברור../images/Emo13.gif
אל תדאגי, שיעורים ראשונים זה תמיד זוועה אבל אחרי זה מתרגלים לאוטו ולהגה ולדוושות ולמראות ולכל המכוניות מסביב. יהיה בסדר... בהצלחה!
אל תדאגי, שיעורים ראשונים זה תמיד זוועה אבל אחרי זה מתרגלים לאוטו ולהגה ולדוושות ולמראות ולכל המכוניות מסביב. יהיה בסדר... בהצלחה!
אין לי כוח לשום דבר ולאף אחד.
היומיים האחרונים בעבודה גמרו אותי לגמריי. ביום רביעי הייתי אמורה לעבוד מאחת עשרה בבוקר עד תשע בערב. התקשרו אליי בתשע וביקשו שאני אבוא כמה שיותר מהר כי העובד השני שהיה אמור להיות איתי הבריז ובינתיים אין במשחקייה אף פיקולו. בלב כבד הערתי את הזיו שלי שעה לפניי הזמן ( מה לב כבד.. כאפות כבדות. הם לא לוקחים בחשבון שלהעיר את ההסעה היקרה שלי שעה לפניי הזמן כרוך בסיכון נפשות, בחיי. הבן אדם ישן כמו פגר.) הייתי בעבודה ב10 והזמן דווקא עבר לא רע עד אחת-שתיים. הופתעתי שהצלחתי לא לצנוח על הרצפה אחריי שעתיםם שינה בלחץ, וביקשתי הפסקה ראשונה לסיגריה ורד בול (8 דקות P: ) בשתיים וחצי. קצת עיצבן אותי שלא קראו בינתיים לעוד פיקולו, כי אני לא אמורה להיות בחוץ לבד, אבל נו מילא, לחץ עדיין לא היה. אחריי שרציתי להרוג כמה מהילדי קייטנה ( האמת שבעיקר את המדריכה שלהם, שאמורה לדאוג שהם לא יעשו צרות ובמקום זה יושבת ומדברת בטלפון כאילו אין מחר), ועשיתי כמה עבודות שאני לא אמורה בקפיטריה- שאלתי מתי יגיע עוד מישהו לעזור לי.. אה-אה, לא יגיע. מהרגע שנודעה לי הבדיחה הגרועה הזו ועד חמש דקות אחריי זה הגיע גל אנשים מטורף שלא נראה כדוגמתו ופתאום הצוציכייף נהיה פופלרי משהו. כוסעמק. שלוש וחצי כבר לא ידעתי איפה לקבור את עצמי ולא היה את מי להקפיץ למשמרת לעזור. שעה חמש היו שתי מסיבות גן. 65 וחמישה ילדים = 130 הורים, פלוס עוד אנשים שלא קשורים לגנים.. בחיים שלי לא ראיתי את המקום כזה מפוצץ, והייתי הפיקולו היחידה. הייתי על סף התמוטטות עצבים ועל סף קריסה באופן כללי, מה גם שאסור לי לשבת ולהסתכל שהכל בסדר.. 11 שעות שאני אמורה להיות על הרגליים ולעשות מה שצריך. סעמק סעמק סעמק. איכשהו הזמן עבר, והגיעו עוד שני עובדים, שמסיבה לא ברורה נכנסו לקפיטריה במקום לראות שאני מאבדת את העשתונות ולצאת לעזור. בשעה 19:00 הודעתי לכולם יפה- יפה שאני לא עומדת יותר על הרגליים, ואם אני לא יוצאת לסיגריה בחצי שעה הקרובה לא יהיה מי שיסגור את המקום, ושינסו להקפיץ מישהו שזו לא המשמרת שלו או מה איכפת לי. שיבוא מישהו. שבע וחצי סטפני הייתה מותק ובאה לעזור לסגור ואני יצאתי למות. תשע וחצי היינו אחריי סגירה, הייתי אמורה להגיע לבית של סבתא ליד רכבת מרכז ברגל, אבל סביב עשר נחתתי בגן הרכבת בלי יכולת לזוז ממש. עליתי הביתה ולאמבטיה ולאכול ולישון וזהו. למחרת העירו אותי מהצוציכייף וביקשו שאני אבוא למשמרת בוקר והחליף מישהו. טוב. משמרת בוקר, הרגליים שלי בהליכי שיקום מאתמול אבל משמרת בוקר זה לא כזה נורא. לפעמים. אז דווקא אתמול היו שם 80 איש, השד יודע למה, ומלא עבודה, ומלא קייטנה, וכוסעממממקקקק למה אין שוב אף אחד בחוץ!!111 סוף המשמרת שלי הם עוד ביקשו ממני להשאר שלם, כי אין אף אחד אחר שיעשה את זה ופשוט הסתכלתי עליהם, ועל החולצה שלי, צחקתי, אמרתי ביי לכולם ועפתי משם. נסעתי לסבתא לתת אוכל לחתולה ליומיים וחצי, משם הלכתי לרכבת לתפוס רכבת לכפ"ס, נרדמתי ברכבת ופספסתי את התחנה שלי, הלכתי את כל כפ"ס בשביל לתקן את הטעות, הגעתי איכשהו לאוטובוס לכוכב יאיר בזמן, נרדמתי גם בו ושוב פספסתי את התחנה שלי ( חלאאאסססס הייתי מותשת לגמריי) כשהגעתי לבית של אימא הודעתי לקוקה נחרצות שרק הוא היה מסוגל לגרום לי לעשו תאת המסלול הזה אחריי היומיים האלו, וסביב עשר כבר הייתי במיטה עם סלולארי סגור ועוד 5 קילו של עצבים. ועכשיו אין לי כוח לכלום. אני רוצה להיות לבד ולהזכיר לעצמי איכשהו שהעולם יפה. לצייר, לצלם, לקרוא, נערף. לא רוצה לצאת מהבית ביומיים האלו, ואם אפשר שאף אחד לא ייכנס מה טוב. אבל מאחר והבטחתי לזיו שנלך בשישי בערב לארוחה אצל אימא שלו, אני חושבת שאין מנוס ואני אצטרך לבקש פשוט שיקפיץ אותי בחזרה הנה וזהו. באמת שאין לי כוח, אני רוצה לבד, אני רוצה להתאפס על עצמי. טיים אאוט מהתנהלות העולם יכול להיות נחמד. ויש עוד מליון דברים שנתקעו לי בגרון ובריאות, ואני צריכה לתת משמרות לשבוע הבא אבל מאיזו סיבה לא ברורה פשוט לא בא לי. איפה החופש שלי. ג'יז. אם מישהי באמת קראה אני אוהבת אותה.
היומיים האחרונים בעבודה גמרו אותי לגמריי. ביום רביעי הייתי אמורה לעבוד מאחת עשרה בבוקר עד תשע בערב. התקשרו אליי בתשע וביקשו שאני אבוא כמה שיותר מהר כי העובד השני שהיה אמור להיות איתי הבריז ובינתיים אין במשחקייה אף פיקולו. בלב כבד הערתי את הזיו שלי שעה לפניי הזמן ( מה לב כבד.. כאפות כבדות. הם לא לוקחים בחשבון שלהעיר את ההסעה היקרה שלי שעה לפניי הזמן כרוך בסיכון נפשות, בחיי. הבן אדם ישן כמו פגר.) הייתי בעבודה ב10 והזמן דווקא עבר לא רע עד אחת-שתיים. הופתעתי שהצלחתי לא לצנוח על הרצפה אחריי שעתיםם שינה בלחץ, וביקשתי הפסקה ראשונה לסיגריה ורד בול (8 דקות P: ) בשתיים וחצי. קצת עיצבן אותי שלא קראו בינתיים לעוד פיקולו, כי אני לא אמורה להיות בחוץ לבד, אבל נו מילא, לחץ עדיין לא היה. אחריי שרציתי להרוג כמה מהילדי קייטנה ( האמת שבעיקר את המדריכה שלהם, שאמורה לדאוג שהם לא יעשו צרות ובמקום זה יושבת ומדברת בטלפון כאילו אין מחר), ועשיתי כמה עבודות שאני לא אמורה בקפיטריה- שאלתי מתי יגיע עוד מישהו לעזור לי.. אה-אה, לא יגיע. מהרגע שנודעה לי הבדיחה הגרועה הזו ועד חמש דקות אחריי זה הגיע גל אנשים מטורף שלא נראה כדוגמתו ופתאום הצוציכייף נהיה פופלרי משהו. כוסעמק. שלוש וחצי כבר לא ידעתי איפה לקבור את עצמי ולא היה את מי להקפיץ למשמרת לעזור. שעה חמש היו שתי מסיבות גן. 65 וחמישה ילדים = 130 הורים, פלוס עוד אנשים שלא קשורים לגנים.. בחיים שלי לא ראיתי את המקום כזה מפוצץ, והייתי הפיקולו היחידה. הייתי על סף התמוטטות עצבים ועל סף קריסה באופן כללי, מה גם שאסור לי לשבת ולהסתכל שהכל בסדר.. 11 שעות שאני אמורה להיות על הרגליים ולעשות מה שצריך. סעמק סעמק סעמק. איכשהו הזמן עבר, והגיעו עוד שני עובדים, שמסיבה לא ברורה נכנסו לקפיטריה במקום לראות שאני מאבדת את העשתונות ולצאת לעזור. בשעה 19:00 הודעתי לכולם יפה- יפה שאני לא עומדת יותר על הרגליים, ואם אני לא יוצאת לסיגריה בחצי שעה הקרובה לא יהיה מי שיסגור את המקום, ושינסו להקפיץ מישהו שזו לא המשמרת שלו או מה איכפת לי. שיבוא מישהו. שבע וחצי סטפני הייתה מותק ובאה לעזור לסגור ואני יצאתי למות. תשע וחצי היינו אחריי סגירה, הייתי אמורה להגיע לבית של סבתא ליד רכבת מרכז ברגל, אבל סביב עשר נחתתי בגן הרכבת בלי יכולת לזוז ממש. עליתי הביתה ולאמבטיה ולאכול ולישון וזהו. למחרת העירו אותי מהצוציכייף וביקשו שאני אבוא למשמרת בוקר והחליף מישהו. טוב. משמרת בוקר, הרגליים שלי בהליכי שיקום מאתמול אבל משמרת בוקר זה לא כזה נורא. לפעמים. אז דווקא אתמול היו שם 80 איש, השד יודע למה, ומלא עבודה, ומלא קייטנה, וכוסעממממקקקק למה אין שוב אף אחד בחוץ!!111 סוף המשמרת שלי הם עוד ביקשו ממני להשאר שלם, כי אין אף אחד אחר שיעשה את זה ופשוט הסתכלתי עליהם, ועל החולצה שלי, צחקתי, אמרתי ביי לכולם ועפתי משם. נסעתי לסבתא לתת אוכל לחתולה ליומיים וחצי, משם הלכתי לרכבת לתפוס רכבת לכפ"ס, נרדמתי ברכבת ופספסתי את התחנה שלי, הלכתי את כל כפ"ס בשביל לתקן את הטעות, הגעתי איכשהו לאוטובוס לכוכב יאיר בזמן, נרדמתי גם בו ושוב פספסתי את התחנה שלי ( חלאאאסססס הייתי מותשת לגמריי) כשהגעתי לבית של אימא הודעתי לקוקה נחרצות שרק הוא היה מסוגל לגרום לי לעשו תאת המסלול הזה אחריי היומיים האלו, וסביב עשר כבר הייתי במיטה עם סלולארי סגור ועוד 5 קילו של עצבים. ועכשיו אין לי כוח לכלום. אני רוצה להיות לבד ולהזכיר לעצמי איכשהו שהעולם יפה. לצייר, לצלם, לקרוא, נערף. לא רוצה לצאת מהבית ביומיים האלו, ואם אפשר שאף אחד לא ייכנס מה טוב. אבל מאחר והבטחתי לזיו שנלך בשישי בערב לארוחה אצל אימא שלו, אני חושבת שאין מנוס ואני אצטרך לבקש פשוט שיקפיץ אותי בחזרה הנה וזהו. באמת שאין לי כוח, אני רוצה לבד, אני רוצה להתאפס על עצמי. טיים אאוט מהתנהלות העולם יכול להיות נחמד. ויש עוד מליון דברים שנתקעו לי בגרון ובריאות, ואני צריכה לתת משמרות לשבוע הבא אבל מאיזו סיבה לא ברורה פשוט לא בא לי. איפה החופש שלי. ג'יז. אם מישהי באמת קראה אני אוהבת אותה.
לנה הייתה פה
New member
וואי וואי...
דבר אחד מעודד-הכסף שתקבלי
ולמה באמת שלא תעשי לעצמך שבוע בלי עבודה או עם ממש קצת משמרות ושאר הימים פשוט תנוחי,תציירי,תצלמי נערף? P:
דבר אחד מעודד-הכסף שתקבלי
ולמה באמת שלא תעשי לעצמך שבוע בלי עבודה או עם ממש קצת משמרות ושאר הימים פשוט תנוחי,תציירי,תצלמי נערף? P:L a t e b l o o m
New member
קראתי, יקירתי.
קחי לך כמה שיותר חופש, מתוקה.. ויש לי הצעה מפתה בשבילך לכשתחזרי לעולם. אני לא אתקשר אלייך מסיבות ברורות, אז כשתחליטי שקצת נמאס לך- תרימי טלפון. אני אוהבת אותך המוןהמון.
קחי לך כמה שיותר חופש, מתוקה.. ויש לי הצעה מפתה בשבילך לכשתחזרי לעולם. אני לא אתקשר אלייך מסיבות ברורות, אז כשתחליטי שקצת נמאס לך- תרימי טלפון. אני אוהבת אותך המוןהמון.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.