צריכה עזרה בגמרא

פנדיאני

New member
לי גם אירגנו מפגש ע"ד הנ"ל

עם ר' יואל כהן. זה היה תקופה קצרה אחרי שהוא עבר ניתוח, ומכיון שהפגישה נערכה בביתו עקב חלישותו, השיחה היתה קצרה יחסית. משהו כמו שעה וחצי-שעתיים. לא זכור לי שהיה איזה פאנץ' שהפלתי אותו לרצפה (להיפך, אודה שהוא הצליח להביך אותי עם הניסים של הרבי), אבל מה שכן שמתי לב זה, שאין לו חשיבה חופשית בכלל בכלל. ייתכן והוא אינטלקטואל גדול, ובעל כישורים של זכרון, וניתוח, והסברה וכו' וכו'. בשורה התחתונה, כאשר הוא בא לתת את דעתו על נושא מסוים, הוא מחליט מראש מהי המסקנה אליה הוא רוצה להגיע ואז הוא ממציא את הטענה שתוביל אותו למסקנה בקלות מירבית. פועל יוצא: ייתכן והוא משתמש בטענות הפוכות כאשר המדובר הוא בשתי מסקנות שונות. ייתכן ואם הרבי היה יוצא במסקנה אחרת, הוא היה מפריך מכל וכל את הטענה שהרגע הוא השתמש בה כדי להוכיח משהו. אין לי דוגמאות מדוייקות ואף לא דוגמאות כלליות, אבל זו היתה הרוח הנושבת בין הדברים. בקשר למה שהזכרת עם הטעות של הרבי בדברי הרמב"ם. אציין שתי אפיזודות שערערו אצלי כליל את בטחוני/הערכתי כלפי הרבי. א) היה זה בתשרי תשס"ג. הייתי במהלך קריאה בספריו של ישעיהו לייבוביץ'. נורא תפסה אותי האמת שבו. אותה אמת שהיתה הבסיס לדוגרי הכל כך מעצבן שלו, אבל אמת היתה לו. לדעתי עכ"פ. באחד המאמרים שלו הוא מפרשן את התייחסותו של הרמב"ם לביאת המשיח. זו היתה התייחסות כל כך שונה מהתייחסותו של הרבי. בכלל, ישעיהו לייבוביץ' היה אדם שנורא לא האמין במיסטיקה וכו', וכך גם הוא התייחס לרמב"ם. לא בדקתי, אבל לטענתו בכל ספריו של הרמב"ם לא מוזכרת הנשמה אפילו פעם אחת(!). הוא גם לא קיבל את כל תיאורי הניסים של ביאת המשיח, ומדבריו כלל לא היה משמע התיאוריה הידועה של הרבי בדבר "ב' תקופות". החבדניקים יודעים על מה אני מדבר. שמתי נפשי בכפי ויצאתי לחקור את הנושא. פתחתי בעצמי את דברי הרמב"ם בעצמו כדי לקרוא את כל הקונטקסט ולא רק את הציטוטים שנבחרים בהשמט ראש וזנב. קראתי קודם כל את הרמב"ם, ורק לאחר מכן ניגשתי לקרוא את שיחותיו של הרבי. לאחר מעשה, הייתי בשוק מוחלט. כי הרבי ממש לא קרא ופירשן כפי שעשה [או התיימר לעשות] פרופ' לייבוביץ', אלא עשה בדברי הרמב"ם ככל העולה על רוחו. זכורני במיוחד ציטוט של הרמב"ם שממש לא נתן אפשרות לפרשנות של הרבי. אך ציטוט זה "זכה" להיות בתוך הערת שוליים בקטע כמו "ומה שכתב הרמב"ם . . הרי אפשר לומר וכו'". כתבתי על כך הערה שלימה בקובץ "הערות וביאורים" היו"ל בניו יורק. הכתיבה היא נורא עצבנית, והעורכים טרחו רבות לתקן את הלשון כדי שיהיה מכובד. ייתכן והם כלל לא רצו להכניס את הדברים, אך הייתי די "מקושר" שם, גם משפחתית וגם עבדתי במערכת, כך שלא יכלו הם לסרב לי מפאת אי נעימות. ב) הנ"ל היה ה"בום" הראשון שלי ביחסי אל הרבי. ה"בום" הנוסף היה בסביבות חודש שבט תשס"ג. "למדתי" אז במכון הסמיכה לרבנות בכפ"ח. זו היתה מעין תקופת מעבר, שבה חיפשתי לפרוש כנפיים, להתחיל לעבוד, ולהתחיל את החיים. באותה תקופה הייתי עושה שבתות בבית אבא בירושלים, כי לא היה לי בעצם מקום אחר לעשות בו את השבתות. באחר השבתות אני מעלעל בעיתון "כפר חב"ד" ובו אני רואה מכתב של הרבי לפלוני בו מעורר הרבי את הנמען בחשיבות לימוד החסידות. במהלך הדברים הרבי מציין "עובדה פשוטה". בתקופת הקומוניזם בבריה"מ לשעבר [אז זה עדיין לא היה לשעבר], הבתים שלא היו מושתתים על אדני החסידות, התפרקו לגמרי מבחינה רוחנית; ובאורח מדהים, דווקא הבתים שכן היו מושתתים על אדני החסידות, כל המשפחה "על בניהם ובנותיהם" [הציטוט במקור] נשארו נאמנים לה' ולתורתו ולמשה עבדו. תפסתי את הגליון ופשוט השלכתי אותו בעצבים מלפני. הרי זה שקר גס!!! הרי זה ניצול חוסר ידיעתו של הקורא בדברי ימי החסידות!!! הרי זה עוול!!! מי מאיתנו שקצת מעורה בהיסטוריה החסידית, אינו יודע שבנים ובנות מבתי אנ"ש החסידיים ביותר, פרקו עול תומ"צ? ואפילו בבית הרב! אחיו של הרבי ר' ישראל אריה לייב שהרבי היה מכנה אותו בתיאורים מפליגים, היה אדם מקורב לחוגים הקומוניסטיים, וגם אם לא, הרי שאדם דתי וודאי לא היה. ביתו של הרבי הקודם שיינא הורנשטיין שלענ"ד לא היתה אישה דתית או חסידית; יש לרבי בנדוד בשם שניאורסון שנשא גויה. ישנם עוד ועוד דוגמאות, ואפילו הפסוק בספר שמות על מכת בכורות "אין בית אשר אין שם מת" רווח היה על השפתותיים בחוגי אנ"ש. זה היה ה"בום" השני. אפשר לומר ששני המקרים הנ"ל היו הקשים ששברו את גב הגמל בכל מה שקשור לאמונתי הכה עיוורת, והערצתי הכה מושרשת שהיתה לי כלפי הרבי. הוא היה אדם גאון; היה אדם כרזימטי; היה אדם בעל יכולות בלתי רגילות; אך אדם של אמת לא היה.
 

Le Fay

New member
איך נשמעו התגובות לעיון שלך?

מרגע לרגע השרשור הזה נעשה יותר מעניין
 

סלסרו

New member
יש דוגמות לרוב לכך שהרבי עשה ברמב"ם

כאוות נפשו. מה שאהבתי בנוקאאוט שנתתי למינדל זה שאין שום אפשרות לוגית לומר שהרבי צדק. אין שום אפשרות לתרץ את הדברים בשום צורה שהיא. ההוכחה מתמטית ובלתי ניתנת לעירעור. השאלה שלך, למרות שהיא טובה מאד, וממה שנראה לי אתה צודק לגמרי - אתה יודע איך הדברים עובדים שם, תמיד ניתן למצוא תירוץ מתחת לאדמה להסביר גם את הקושיות החזקות ביותר. דוגמה נוספת לכך שהרבי עשה כאוות נפשו: במשך עשרות שנים הוא טען שתפיסת "אתחלתא דגאולה" של הציונות הדתית עומדת בניגוד לפסק הרמב"ם הקובע כי קיבוץ גלויות יהיה לאחר ביאת המשיח. זה היה אחד הדברים שעמדו בבסיס ההתנגדות שלו לציונות הדתית. לפני שנים רבות עברתי על ספרו של הרב מנחם כשר, "התקופה הגדולה", שבה הוא נתן הסבר פשוט לדברי הרמב"ם. לדבריו, הרמב"ם דייק באומרו שמשיח יקבץ "נדחי ישראל", כלומר שקיבוץ הגלויות המרכזי יהיה לפני ביאת המשיח, והמשיח יקבץ את הנידחים. אבל במשך עשורים הרבי לא קבל את הפירוש הזה. יום אחד, הרבי פתאום החליט שהעליה הרוסית נחשבת "קיבוץ גלויות". אייי, תשאלו, הלא משיח עדיין לא הגיע אז איך אפשר לומר שזה קיבוץ גלויות? מסביר הרבי שהרמב"ם דייק באומרו שהמשיח מקבץ "נדחי" ישראל, כלומר שקיבוץ הגלויות המרכזי יהיה לפני ביאת המשיח והוא יקבץ רק את הנידחים...
עכשיו מצאתי מכתב של הרבי לרב זווין, בו הוא כותב: "גם עתה לא הייתי כותב את כל הנ"ל באם לא ראיתי בזה – הכרזת "אתחלתא דגאולה" – ענין של סכנה. כי זהו הביאור היחידי ש(לע"ע) מצאתי על ענין הקרבנות והחללים באה"ק ת"ו וביניהם אפילו כאלו שניצולו מהשואה וראו נסים גלויים בזה, ובכל זה נפלו באה"ק ת"ו וג"כ באופן בלתי טבעי כנ"ל, הי"ד." אליבא דהרבי, הכרזת "אתחלתא דגאולה" גרמה לחללי מדינת ישראל. אבל כשהתחשק לו, לא הפריע לו להכריז שכבר נמצאים בשלב של אתחלתא דגאולה..
 
יואל כהן והניסים

גם בעימות שהיה לי עם יואל כהן, הוא ניסה להשתמש בעובדת היות הרבי מחולל ניסים ידוע כהוכחה למשהו. הוא התחיל לגמגם כשטענתי שאם עוברים ביום ראשון רגיל, כ 5000 אנשים, ולכולם הרבי אומר מלה או שתיים, על עסקים, בריאות או משפחה, אין שום סיכוי סטטיסטי שלא יהיו 2 או 3 שיוכלו לפרש את המשפט כאילו הרבי ידע משהו חשוב לגביהם. ובכל יום ראשן, היו לא יותר מ 2 או 3 "ניסים" וכשזה לא הספיק, הצעתי לו לעשות את הניסוי הבא: בבית חולים גדול, נקבע מזוזות בכל החדרים, אבל, חצי מהנרתיקים (הפלסטיק הזה שחילונים קוראים לו מזוזה) יהיו ריקים. נערבב אותם כך, שאף אחד לא ידע באיזה חדר המזוזה כשרה. במשך השנה נרשום את אחוזי ההחלמה בכל חדר ואת משך הזמן שזה לקח. אם יהיה איזה שהוא הבדל סטטיסטי לטובת החדרים עם המזוזה - אני חוזר בתשובה שלמה אפילו לא דרשתי ממנו לאכול פיצה עם פפרוני אם לא, רק שנפרסם יחד את תוצאות הניסוי. זה היה הנוק אאוט שסתם את פיו.
 

פנדיאני

New member
היה לי עוד איזשהו קטע בקשר לניסים

ישנו סיפור על אישה עקרה ואין לה בנים, שהרבי "שלנו" הבטיח לה שאם היא תעבור ממטפחת לפאה, תזכה לזחו"ק. וכך הווה. לאידך, קראתי באיזה ספרון של ש"ס/ספרדים סיפור מופת על הרב עובדיה. גם כן אישה עקרה, וגם לה הבטיח הרב זחו"ק, אבל... עליה להחליף את הפאה למטפחת. כך עשתה וחבקה בן. למי הפתרונים?
 

babylon_a1

New member
שנים אוחזין בביצה

העטלף העטלף מוזכר אחרון בין העופות הטמאים. לאמיתו של דבר, העטלף הוא יונק ולא עוף, הוא רק עף כמו ציפור [9] . ציפור מסוגלת גם ללכת ולנועה גם על גבי קרקע (מלבד הסנונית), העטלף חרף היותו יונק, אינו מסוגל לנוע על הקרקע, אלא לעוף בלבד. עטלף עף כ50- קל"מ בשעה וישנו סוג אחד המגיע ל100- קל"מ בשעה. העטלף חי כ30-20- שנה כמו ציפורי שיר, ולא כמו יונק בגודלו החי 3-2 שנים בלבד. לכן צורף כאחרון לרשימת העופות הטמאים. "כל המוליד מניק וכל המטיל ביצים מלקט חוץ מעטלף שאף על פי שמטיל ביצים מניק" (בכורות ז,ב). אחדים מבין כ800- מיני עטלפים בעולם, מטילים ביצים. בתרגום השומרוני ותרגום המכונה "יונתן" תירגם ערפדא ובפרשת ראה "אל טרפידא (טרפירא). הערפדים דומים לעטלפים בצורה חיצונית, אך אלה הם שני מינים שונים לחלוטין. רוב סוגי העטלפים אינם מטילים ביצים אלא מולידים. העטלף פעיל רק בלילה. רוב המינים אינם רואים, אלא באמצעות מעין ראדאר הם מרגישים דברים באותה מהירות ובאותו גודל כמו העין. למין "עטלף פרי" יש עיניים גדולות המותאמות לראיית לילה. כ800- מיני עטלפים קיימים בעולם. גם סביב יצור זה נוצרו אגדות מוזרות. אחדות אף חדרו לספרי חז"ל. "צבוע זכר לאחר שבע בנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד" (בבא קמא ט"ז,א). אגב, הערפד שדומה בצורה חיצונית לעטלף, שונה הוא, כאמור, במהותו ממנו. <נגזר מאיפשהו ברשת> חשוב לדעת אנשים שמתעסקים בויכוחים כאלה לא אומרים אמת כמו שהם לא משקרים הם פשוט אנשי מכירות איש מכירות ממש טוב, יכול למכור כלב נחיה לאילם , ומסרק לדידי הררי
 
``בבני ברק לא יפלו טילים``

זוכרים את האמירה הזו? ובכן לבסוף כן נפלו! הנה עוד השערה של ``בעל רוח הקוידש`` שהתבדתה... אגב ראיתי בפורום חרדי שאמרו שכשסיפרו לאותו בן אדם (חיים קנייבסקי) שנופל הדולר הוא ענה שבבני ברק זה לא יפול הוא חשב שדולר זה טיל...
 
הבטיחו גם פיגועים

אתה בטוח שנפל טיל בבני ברק? וקצת מוזר שרב לא יודע מזה דולרים..
 
הם בטח יאמרו

אפילו אם יפול הטיל ברבי עקיבא הם יאמרו שמכאן מוכח שזה לא בני ברק... כמו שרש``י כותב לגבי המילה בוטנים בתנך שהם נראים לו אפרסקים אז הם אומרים שמכאן מוכח שמה שאנו קוראים אפרסקים הוא בוטנים ובוטנים הם אפרסקים
 
כניראה הוא חולק

על הפסוק ``מה שנראה כמו חמור, יש לו זנב כמו לחמור, וצבע כמו של חמור. כניראה זה חמור.
 
הנה אחת:

ירושלמי: ברכות דף ג' עמוד א' רבי חנינא: סוף גלגל חמה לשקע ותחילת גלגל לבנה לעלות. ותני שמואל כן: אין הלבנה זורחת בשעה שהחמה שוקעת ולא שוקעת בשעה שהחמה זורחת. (הלבנה אינו עולה ולא שוקעת
 
למעלה