רק שלא תתבלבלי עם העובדות
ולמשל: הלוח העברי אינו מדוייק! אלא שעדיין לא עברו מספיק שנים כדי שהסטייה המצטברת תיצור בעיה הלכתית. המובא להלן הוא ציטוט מויקיפדיה: מחזור השמש הממוצע שעולה מחשבון הלוח העברי הוא 365.24682 ימים. מספר זה גדול במעט ממספר הימים ב"שנה טרופית", שעומד על 365.24219. פער זה מצטבר ליממה אחת בכל 216 שנים, אולם הוא אינו מורגש כיוון שמועדי הלוח העברי ממילא נעים בעונות השנה במידה מסוימת. מאז שפרסם הלל השני את כללי הלוח העברי הצטבר הפער הנ"ל לשבוע בערך. לפער זה יש משמעות הלכתית מסוימת לגבי מועד חג הפסח. פסח חל באמצע חודש ניסן, שמוגדר במקרא ובתלמוד כ"חודש האביב". משמעות המילה "אביב" היא שלב מסוים בהבשלת התבואה, ואמנם הקראים עדיין מעברים את השנים על פי הופעת ה"אביב" בארץ ישראל. שחייב לחול באביב, שמשמעו בתנ"ך זמן הבשלת התבואה. בתלמוד מובאים סימנים אחדים לזיהוי "חודש האביב", שמהן אפשר ללמוד כי פסח חייב לחול אחרי ה-20 במרץ, אולם לא נקבע מהו סוף עונת האביב. אם נפרש שצריך רק שהאביב יחל לפני חג הפסח, אין כיום בעיה כיוון שפסח (ט"ו בניסן) אינו חל בימינו לפני ה-27 במרץ. אולם אם נפרש שצריך גם שפסח יחול סמוך לתחילת התקופה, אנו נמצאים כבר היום בבעיה, כיוון שפסח עשוי לחול בימינו עד ה-25 באפריל (ועד בכלל). לפי הפירוש הראשון (המקל) הפער מתחיל להיות בעייתי כעבור 3000 שנים לערך מהמעבר לשיטת החישוב. הפער יצטבר לכדי חצי חודש (216*15=3240), ולא רק שפסח לא יהיה בסמוך לתחילת חודש האביב אלא יהיה בחודש שלאחריו לתוך הקיץ (כלומר לא בחודש האביב). והבעיה מחריפה עם הזמן כאשר כל 6500 שנה בערך (216*30=6480) פסח עובר לחודש הבא (החודש השמשי של עונות השנה). בעקבות הבעיה, טענו כמה רבנים שצריך לשנות את הלוח מעט, אך בינתיים רבים יותר המתנגדים לשינוי מטעמים שונים שבראשם החשש מפילוג שיווצר אם לא כל הקהילות היהודיות יקבלו את השינוי. בעיה דומה הייתה קיימת בלוח היוליאני. חג הפסחא הנוצרי (שמועדו: יום ראשון שאחרי הירח המלא שאחרי 20 במרץ) סטה מיום השיוויון האביבי. הבעיה תוקנה רק כשהצטבר הפער ל-10 ימים, על ידי קבלת הלוח הגרגוריאני. פתרון אפשרי לבעית הפערים המצטברים יוכל להיעזר בגלגל המזלות אשר תפקידו האסטרונומי הוא שיקןף מהלך סיבוב כדור הארץ סביב השמש ולכן, שיקוף עונת השנה והשלב בעונה בה אנו נמצאים. בימינו ליל הסדר יכול לחול בערך בגיזרה של 6° מזל טלה עד 6° מזל שור. יהיה זה הגיוני ובלתי סותר את עקרונות הלוח העברי (הדחיות בלוח השנה, למשל, הינן עקרון מנחה בלוח העברי, ואילו כללי העיבור הם רק פונקציה של עקרונות מנחים) אם יקבע, למשל, כי ליל הסדר לא יחרוג מהגיזרה של, נניח, 5° מזל טלה עד 7° מזל שור (הגיזרה המוצעת הינה ברוחב של קצת מעל 30° על מנת לאפשר את קיום העקרונות של "הדחיות בלוח השנה"). ע"פ הפתרון הנ"ל כאשר בשנה מעוברת מסוימת, לפי כל כללי הלוח מתקופת המשנה ואילך, ליל הסדר יחרוג מהגיזרה המוצעת, אזי שנה זו תיהפך ממעוברת לפשוטה והשנה שלאחריה תהיה מעוברת וכך יווצר כל פרק זמן מסוים סידור פנימי חדש לגבי השאלה מהן אותן 7 שנים מעוברות בתוך כל מחזור של 19 שנים, מבלי לפגוע בעקרונות המנחים של הלוח העברי. אולם, גם הצעה זו עלולה לעורר פילוגים והתנגדויות מסיבות שונות, ולשם הנהגתה יידרש, כנראה, אדם שתהיה כלפיו וכלפי דמותו הסכמה רחבה מאד, למיצער בנושא זה, ואשר יהיה מוכן לפעול למען יישום רעיון זה. לפי שעה (נובמבר 2006), ספק רב בשל סיבות רבות האם תקום בעתיד הנראה לעין דמות מסוג זה, שתוכל בתכונותיה השונות ודמותה הציבורית לאחד את העם היהודי סביב רעיון זה, מה גם שלוח השנה העברי הוא הנושא היחיד עליו מסכימים כל זרמי היהדות.
ולמשל: הלוח העברי אינו מדוייק! אלא שעדיין לא עברו מספיק שנים כדי שהסטייה המצטברת תיצור בעיה הלכתית. המובא להלן הוא ציטוט מויקיפדיה: מחזור השמש הממוצע שעולה מחשבון הלוח העברי הוא 365.24682 ימים. מספר זה גדול במעט ממספר הימים ב"שנה טרופית", שעומד על 365.24219. פער זה מצטבר ליממה אחת בכל 216 שנים, אולם הוא אינו מורגש כיוון שמועדי הלוח העברי ממילא נעים בעונות השנה במידה מסוימת. מאז שפרסם הלל השני את כללי הלוח העברי הצטבר הפער הנ"ל לשבוע בערך. לפער זה יש משמעות הלכתית מסוימת לגבי מועד חג הפסח. פסח חל באמצע חודש ניסן, שמוגדר במקרא ובתלמוד כ"חודש האביב". משמעות המילה "אביב" היא שלב מסוים בהבשלת התבואה, ואמנם הקראים עדיין מעברים את השנים על פי הופעת ה"אביב" בארץ ישראל. שחייב לחול באביב, שמשמעו בתנ"ך זמן הבשלת התבואה. בתלמוד מובאים סימנים אחדים לזיהוי "חודש האביב", שמהן אפשר ללמוד כי פסח חייב לחול אחרי ה-20 במרץ, אולם לא נקבע מהו סוף עונת האביב. אם נפרש שצריך רק שהאביב יחל לפני חג הפסח, אין כיום בעיה כיוון שפסח (ט"ו בניסן) אינו חל בימינו לפני ה-27 במרץ. אולם אם נפרש שצריך גם שפסח יחול סמוך לתחילת התקופה, אנו נמצאים כבר היום בבעיה, כיוון שפסח עשוי לחול בימינו עד ה-25 באפריל (ועד בכלל). לפי הפירוש הראשון (המקל) הפער מתחיל להיות בעייתי כעבור 3000 שנים לערך מהמעבר לשיטת החישוב. הפער יצטבר לכדי חצי חודש (216*15=3240), ולא רק שפסח לא יהיה בסמוך לתחילת חודש האביב אלא יהיה בחודש שלאחריו לתוך הקיץ (כלומר לא בחודש האביב). והבעיה מחריפה עם הזמן כאשר כל 6500 שנה בערך (216*30=6480) פסח עובר לחודש הבא (החודש השמשי של עונות השנה). בעקבות הבעיה, טענו כמה רבנים שצריך לשנות את הלוח מעט, אך בינתיים רבים יותר המתנגדים לשינוי מטעמים שונים שבראשם החשש מפילוג שיווצר אם לא כל הקהילות היהודיות יקבלו את השינוי. בעיה דומה הייתה קיימת בלוח היוליאני. חג הפסחא הנוצרי (שמועדו: יום ראשון שאחרי הירח המלא שאחרי 20 במרץ) סטה מיום השיוויון האביבי. הבעיה תוקנה רק כשהצטבר הפער ל-10 ימים, על ידי קבלת הלוח הגרגוריאני. פתרון אפשרי לבעית הפערים המצטברים יוכל להיעזר בגלגל המזלות אשר תפקידו האסטרונומי הוא שיקןף מהלך סיבוב כדור הארץ סביב השמש ולכן, שיקוף עונת השנה והשלב בעונה בה אנו נמצאים. בימינו ליל הסדר יכול לחול בערך בגיזרה של 6° מזל טלה עד 6° מזל שור. יהיה זה הגיוני ובלתי סותר את עקרונות הלוח העברי (הדחיות בלוח השנה, למשל, הינן עקרון מנחה בלוח העברי, ואילו כללי העיבור הם רק פונקציה של עקרונות מנחים) אם יקבע, למשל, כי ליל הסדר לא יחרוג מהגיזרה של, נניח, 5° מזל טלה עד 7° מזל שור (הגיזרה המוצעת הינה ברוחב של קצת מעל 30° על מנת לאפשר את קיום העקרונות של "הדחיות בלוח השנה"). ע"פ הפתרון הנ"ל כאשר בשנה מעוברת מסוימת, לפי כל כללי הלוח מתקופת המשנה ואילך, ליל הסדר יחרוג מהגיזרה המוצעת, אזי שנה זו תיהפך ממעוברת לפשוטה והשנה שלאחריה תהיה מעוברת וכך יווצר כל פרק זמן מסוים סידור פנימי חדש לגבי השאלה מהן אותן 7 שנים מעוברות בתוך כל מחזור של 19 שנים, מבלי לפגוע בעקרונות המנחים של הלוח העברי. אולם, גם הצעה זו עלולה לעורר פילוגים והתנגדויות מסיבות שונות, ולשם הנהגתה יידרש, כנראה, אדם שתהיה כלפיו וכלפי דמותו הסכמה רחבה מאד, למיצער בנושא זה, ואשר יהיה מוכן לפעול למען יישום רעיון זה. לפי שעה (נובמבר 2006), ספק רב בשל סיבות רבות האם תקום בעתיד הנראה לעין דמות מסוג זה, שתוכל בתכונותיה השונות ודמותה הציבורית לאחד את העם היהודי סביב רעיון זה, מה גם שלוח השנה העברי הוא הנושא היחיד עליו מסכימים כל זרמי היהדות.
