אז ...
אז בוא אני אספר לך ולשאר, איך אני רואה את זה. נתחיל באמת היסודית, האמת הבסיסית היא שבשורה התחתונה, האדם לא יודע מה הוא צריך ומה חסר לו. מה עליו לעשות ולמה? ולאן הוא אמור להגיע? !! (גם אם מדובר בחזרה אל עצמו) הוא לא יודע את זה ומהבחינה הזאת פניו מופנות אל הלא נודע. ועד שהוא לא הגיע, הוא לא יודע ולא ידע. זאת האמת הבסיסית , זאת המציאות של האדם . מציאות נוספת היא שיש וייתכן ואפשרי לו לאדם להתפתח. ונאמר שאיכשהו, הידע הזה היה נחלת קבוצות או יחידים מסויימים בהיסטוריה האנושית. אז הקבוצות האלו הבינו משהו, כל קבוצה הבינה ברמה מסויימת. עכשיו עמדה בפניהם משימה, בעצם מספר משימות, אחת מהן היא איך לכוון אדם שכל מה שמוביל אותו קדימה הוא "שיקרי", אל עבר האמת, אל עבר מציאות עצמו? וכאן, כל קבוצה על פי איכות הבנתה והנסיבות ברקע, פיתחה או קיבלה או גילתה תורה או שיטה מסויימת. רוב הדתות ה"טריק" שלהן עובד בעיקר במישור הריגשי, כך שמצד אחד מכריזים מלחמה באמוציות האנושיות ובמקביל יוצרים שילהוב רגשי , על בסיס של אמונה ורגשות דתיות. זו שיטה גסה יחסית והיא מבטיחה מעט מאוד ותופעות הלואי השליליות שלה הן רבות והרסניות. ברמה הכללית תופעות הלואי מתבטאות בכל סוגי הפנאטיזם שאנחנו מכירים וברמה האישית נוצר איזה רושם שיש איזו "עבודה" לעשות , שישנם אי אילו תכונות שצריך לדכא או להפתר מהן. מי שמבין באמת בנושא של התפתחות פנימית, יודע שכדי שיתרחש איזשהו תהליך צריך בערה פנימית מסוג מסויים, בלי האש הזאת לא יקרה כלום, הבעיה היא שהידע שבבסיסם של הדתות הכלליות הוא גס יחסית והן מכוונות אל המוני אנשים והדרך היחידה שלהם ליצור את הבערה הפנימית הזאת היא ע"י יצירת המאבק בתוך האדם בינו לבין התכונות ה"שליליות" שניתן להצביע עליהן בפניו. זה ככה עבור ההולכים בדרכי הדתות השונות. ולא מן הנמנע שעבור אלו, יש איזו תחושה שהמשימה שלהם ברורה, קרי , מה צריך לעשות ומהי העבודה. זו אשליה כמו כל האשליות , כי העבודה האמיתית מתרחשת הרחק הרחק מחוץ להישג ידה של ההכרה, המביכה, של האדם בדרך. ואין לו מושג קלוש עליה. כך יוצא, שלפני שאדם מגיע לאנשהו בכלל, הוא יכול להרגיש שיש ביכולתו לייעץ או להטיף או לדעת מה טוב ומה רע עבור עצמו ועבור אחרים. הוא יודע מהי הארה ומה מביא אליה. הוא יודע שצריך להגיש את הלחי השניה "במודע". רק שיש דברים "קטנים" שהוא נוטה לשכוח, כשיש לכך סיבה. דתות הן דבר חשוב ומלא חוכמה בינן לבין התפתחות רוחנית לא תמיד יש קשר. ומתופעות הלואי של המטודיקה והפרקטיקה הדתית לא כולם חייבים לסבול. כל אלו נכונים עבור ההולכים בדרך הדת או דומיה.