ציקצוק יומי

dharmax

New member
ציקצוק יומי ../images/Emo13.gif

Having killed anger you sleep in ease. Having killed anger you do not grieve. The noble ones praise the slaying of anger -- with its honeyed crest & poison root -- for having killed it you do not grieve. Samyutta Nikaya II, 70
 

arcidea

New member
greif

is the source of greif- anger? only? hmm.. this is a touchy subject of mine i would appriciate if u would add a few original words of ur own to this qoute preferably of personal experience and not acts of prevention, preservation
 

dharmax

New member
אוקי

אז התשובה שלי, היא לא - כעס הוא בהחלט לא המקור היחידי של צער. אם תרשי לי לתרגם את המילה GRIEF לצער, אז מדובר על צער שנובע מאובדן. זה אחד מסוגי הסבל. ומקור הסבל, כפי שאת בודאי יודעת, הוא השתוקקות על פניה השונים, או הצמדות, אם את מעדיפה לחדור לשכבת הסיבתיות הבאה. אז איפה האמת במה שנאמר? לדעתי, האמת היא בכך, שכאשר מסלקים את *הגורם* לכעס, אזי מסלקים גם את הגורם לצער, מחד, ומאידך כעס (ותסכול, ועוד רגשות בלתי נעימים דומים) נובע מסוג מאוד מסוים של הצמדות, שכאשר אנו מלבים את התגלמותו (כלומר את הכעס), במקום להניח לו להסתלק, אנו מחזקים את שורשיו. לעומת זאת, כאשר אנו כן מניחים לו, השורש, אזי ההתניה שעליה "חיה" ההצמדות הזו (ולהיפך - הצמדות והתניות מקיימות זו את זו) הולכת ונחלשת, הולכת ומתפרקת. ברכות אום
 

arcidea

New member
אבל

גם אני מקשרת greif לצער האובדן ובעיקר לתהליכי אבל בהם מקומם של הכעס, וההצמדות, בכבודם מונחים אבל האבל ממשיך אחרי הכעס, אחרי השחרור ואיני יודעת אם הוא אי פעם נגמר דמעות ניתן לזכך אבל האם ניתן - או רצוי- להפסיק לדמוע? זה יהיה הקץ לאהבה ולאמנות.
 
צער אובדן וכעס

כעס מתלווה לצער ואובדן כשיש האשמה, זה קרה כי.... משהוא אשם. צער, אובדן, כעס ושאר רגשות מבורכים בעניי (חסידה גדולה שלהם). הם משאירים אותנו אנושיים.
 

שששלום

New member
אנושיות זה נורמלי

לצערי לא תמיד תורם להתפתחות. כנראה בגלל זה אני תמיד אשם
 

dharmax

New member
אזי, הייתי מציע בזהירות...

לחשוב - האם הדרך הרוחנית היא בכלל מתאימה לך? כיוון שהתפתחות רוחנית היא בפירוש התעלות מעל לאנושי, ונסיון להגיע ליוגה (=איחוד) עם האלוהי. וזה כרוך בויתור. כדי להגיע לחירות מוחלטת, על הויתור להיות מוחלט. כמובן שויתור מוחלט זה דבר שצריך להיות קדוש כדי לעשותו. אבל לוותר על כעס, או לפחות לרצות לוותר על כעס - זה לדעתי האל"ף-בי"ת. מי שלא מוכן לוותר על אלה, מוטב ולא אטעה אותו- לעניות דעתי, הוא אינו בשל לדרך רוחנית. עצתי: תחשבי אז טוב, ותזרקי לרגע את הרעיונות שיש לך לגבי מה זה אנושי ומה לא - האם את באמת חושבת שזה מה ש*טוב* ו*רצוי*? (הכוונה לצער, אובדן, כעס, שנאה וכו´). תזכרי, שאת לא מחליטה בשביל האנושות, אלא בשביל עצמך (זו נקודה חשובה, שימי לב.) ברכות ואהבה אום
 
מעגלים

איזו דרך מתאימה לי? לא יודעת, לא החלטתי. עד אז, ומבלי להיכנס להגדרות, אני מרגישה!
 

arcidea

New member
עצתי לך

שתעשה הרבה סקס עם אהובת ליבך כדי שתיזכור היטב ובכל עת שניתן ואף *רצוי* לבני אדם להתחבר אל האלוהי שלא מתוך הדחקת אנושיותם. אם היתי הר- הייתי מתמזגת עם העולם באמצעות היציבה שלי ומתיקות חומריותי אבל אני בן אדם - ומאמינה שאני יכולה להתמזג עם העולם באמצעות המאפיינים האנושיים הטבעיים שלי- היכולת שלי לאהוב ולהתעצב- כלול בזה.
 

arcidea

New member
+ האשמה מיותרת ולא מאפיין טבעי מולד

אלא נרכש מה שאפשר לרקום אפשר לפרום
 

dharmax

New member
נשמה... ../images/Emo23.gif

חלילה לנו מלהדחיק את "אנושיותנו" או להדחיק בכלל... צר לי אם זה המסר שנתקבל. אני אמרתי לזרוק את ה*רעיונות* לגבי מה זה אנושי לרגע. אולי זה מה שפרשת כהדחקה. אבל כמובן שזה איננו הינו הך. הדבר החשוב ביותר, עבור השואף הרוחני, לפי דעתי, בעצם זה שהוא אדם, בן-אנוש, הוא האפשרות להגיע לאלוהי, ולהתעלות מעבר למגבלות האנוש, הקארמה ואפילו הדהרמה (ובטח מעבר לדהרמאקס). מה שאני אומר הוא, שזו צרות מוחין לחשוב שאם אנו בני אדם, אז זה לא טוב להתעלות מעבר למגבלותינו. מה שאמרת, הוא נכון, בדרכו, אבל בצורה מוגבלת מאוד. ומדוע רק בצורה מוגבלת? שימי לב: אם היית כוללת עוד דברים אנושיים, האם זה היה לך נשמע עדיין נכון? למשל: היכולת האנושית להיות כה אכזר, כה תאוותן, כה טיפש בשביל לנסות להשמיד עמים שלמים שלא עשו רע, או לאנוס את טבע, לרצוח ילדים קטנים ולבצע לינץ´ ולהתגאות בזה. זה גם אנושי. אבל... נראה לך שזה מוביל לאלוהי? לכן שאולי צדק במשפטו הקצר והקולע. אגב, שנקרהאצ´ריה היה זה שאמר, ב"ויוקה קונדמיני" המופתי שיש שלוש דברים שהשואף הרוחני צריך להיות אסיר תודה עליהם: על זה שזכה ללידת אדם (נדיר מאוד); על זה שיש בו כיסופים לחירות (אוי... כמה שזה נדיר...); ועל זה שיש לו מורה אמת (עוד מעט אני בוכה מרוב שזה נדיר). ברכות ואהבה (לא אנושית
) אום
 

arcidea

New member
../images/Emo23.gif

אנחנו מסכימים לגבי התעלות מעבר למגבלות אולי לא לגבי ה core האנושי אומנם תאווה, טיפשות, אכזריות כולם מאפיינים אנושיים מאוד, אבל נראה לי שאני מנסה לברור את היסוד יסוד, ממש הגרעין הנקי של האנושיות. כבר נשמעו פה קולות בזכות האלימות הנקייה-החייתית- ואני יכולה להבין את זה- כי זה שכבה בבצל שקרוב לאמצע- כשזה נחשף זה אומר שאתה באמת בדרך לאמצע. אז באמצע באמצע יש את הריק הגדול, כך אומרים, אבל מה יש בשכבה הראשונה? אני אולי מקשרת אותה ליכולת לאהוב ולהתעצב, אבל ייתכן מאוד שזה פשוט הגשם שעושה אותי סנטמינטלית.
 

arcidea

New member
ציטוט לילי

The more we suffer, intelligently, the deeper our life. Buddha said that life is suffering, and taught us how to avoid both. This was wrong. Deep suffering is deep life... Nirvana is often taken as a condition of supreme joy. But it is also that of supreme sadness. The point anyway is not the joy or sadness, but the supremeness. R.H.blyth
 

Panoramix

New member
אולי זה רק אני

אבל מהתגובות שלך שקראתי זה נראה שאת רוצה להפווך את הדרך הרוחנית למה שאת רוצה שהיא תהיה, זה לא יכול להיות ככה. לא להיות תקועה במה שאת כבר יודעת וחושבת, בדעות שלך זה מאד חשוב. חבל שתפספסי את הרכבת.
 

arcidea

New member
../images/Emo13.gifpuff puff chug chug

נראה שאת רוצה להפווך את הדרך הרוחנית למה שאת רוצה שהיא תהיה, זה לא יכול להיות ככה. tell that to the little engine that could, when i asked him he said: i think i can i think i can שיטת ארכידאה השיטה הככככככככככככככככככככיייייי הככככככיייייייייי גרועה, חוצמכל השיטות האחרות.
 

Panoramix

New member
את יודעת

over thinking, over analyzing separates the body from the mind. tool, אני לא זוכר מאיזה שיר שלהם. הקטר צריך להפסיק לחשוב לפני שהוא יגיע לאנשהו.
.
 

arcidea

New member
זה לא מדויק

אבל אני מבינה היטב את כוונתך ומזהה את הטוב שמניע אותה תודה צוו צוו פאףף פאףף
 

arcidea

New member
זה לא מדיוק כי

cuz thinking can b trancended just like anything else :)especialy when u think bout thinking to itself- its a skill with pros n cons and limits that needs balance just like anything else i maintain my view for now- its not what bout how but dont worry, my views change often :))))
 

Panoramix

New member
שירה זה לא הייעוד שלי.

כשאין חיפוש ואין רצונות ניתן לראות שהכל נמצא. את כל הרגשות האנושיים מחליפה החמלה. כל כך כואב לראות שכל החיים סובלים, כך שלחשוב על האחר בכל פעם לפני האני הופך לדבר טבעי. איך יכולה להיות חשיבות לעצמך בתוך עצמך? אולי אני שוטה, אבל זאת ההבנה שלי.
 
למעלה