לא צמה, אף פעם לא צמתי
מלבד כיפור ות"ב, לא צמתי מעבר לזה מעולם. כך חינוכוני, נשים אין להם כוח, שיאכלו... אתמול שאלתי את אימי האם היא צמה, ואמרה בגאווה: אבא אמר שעלי לצום, אבי הזדעק, לא אמרתי לך דבר כזה, שאת חייבת, אני פשוט יודע כמה את נהנית מזה לכן אמרתי לך....אמרתי לשניהם: אני לא יודעת מה בקשר אליכם, אני אוהבת לאכול... אז אני אוכל. אתמול קראתי באחד מעלוני השבת, בעצם זה היה עיתון ילדים שהתגלגל לידי, סיפור על אשה שסבלה באחד הצומות על חורבן הבית ולא הרגישה טוב, שאלה לרב והוא פסק שעליה להמשיך בצום, מתה האשה (נפטרה, אם להצמד למקור) וכשבא הרב לבי"ד של מעלה, יצא מזה, בכך שאמר שאינו אשם, אלא נהג לפי השו"ע, תבעו את בעל השו"ע, אמר כך פסקו אנכה"ג, באו אנכה"ג, שאלו אותם, ראו הדורות התחלשו, איך לא מצאתם פתח להתיר את המקרים האלו, אמרו אנכה"ג (כנראה פה אחד בלב אחד) שהם לא חשבו שהגלות תימשך כל כך הרבה זמן, ולכן לא חשבו שהשאלה תעלה ביום מן הימים. הם אשכרה היו בטוחים שהמשיח יגיע לפני שיחלשו הדורות. כמובן שהסיפור עורר את השתאותי ושבתי אל צור מחצבתי וכעת אני צמה, (בהפסקות, שתיתי קפה עם פיסת עוגה, אני ממשיכה עד ארוחת הצהרים)