אני אני המורה אני בבקשה
טוב נתחיל... אני חייב להגיד שזו קטגוריה מעולה בעיני, אין בעיני כמו האושר שמעניקות המילים, מילותיהם של דילן, סטיבנס וכהן מלווים אותי מאז ילדותי, ומידי פעם אני מוצא עצמי מצטט אותם כבדך אגב תוך כדי שיחה, שלא לדבר על ההשפעה העמוקה שהייתה לדילן למשל על עיצוב תפישת העולם שלי, אין כמו הכוח של המילים להסביר למה רוק ופולק רוק זה לא "סתם פופ" אלא צורת אומנות עמוקה הרבה יותר. כמו שאפשר להבין מהפיקא הראשונה שלי, אני אייחד את הבחירות ליוצרים אישיים שהמוסיקה שלהם, טובה ככל שתיהיה הייתה רק כלי שרת בידיי המילים המופלאות, אני חושב שזו הייתה הכוונה המקורית (מאחר והכוונה הייתה שלי אני די בטוח בזה) של הקטגוריה, בכל מקרה הנה הם באים: 1. Bob Dylan- The Freewheelin' Bob Dylan אלבומו השני של דילן, מדהים לחשוב שהרבה לפני הפיצוץ הגדול של שנות השישים עוד ב 1963 כתב דילן את המילים החרתניות של Masters of War ו Blowin' in the Wind מדהים עוד יותר לחשוב שהם הפכו להימנונים, בשביל להבין את גדולתו של דילן יש להבין שהוא היה חלק מהמחאה החברתית הוא ייסד אותה, Masters of War הימם את אמריקה (ואת העולם) במילים חודרות ונוקבות שאיש לא שמע כמותן קודם, הוא לקח את האמת הפשוטה שחילק שנים לפניו וודי גאטרי הענק, והעביר אותה רמה אחת למעלה, כזאת שיוצאת מהרמה של המחאה הפשוטה של האדם הפשוט ומעבירה אותה לזירה הפולטית. אם אתם מצפים מהאומנים שלכם להביע דעה פוליטית זה בגלל האלבום הזה, אם אתם חושבים שמעורבות חברתית זה דבר חשוב זה בגלל ההאלבום הזה, אם אתם מוכנים לקבל אומן שעומד חשוף עם האמת שלו, זה בגלל האלבום הזה ואם אתם מצפים מזמר שידבר על משהו חשוב יותר מ she love's you זם גם בגלל האלבום הזה, ואם אתם לא מאמנים לי תשאלו את ג'ון לנון. 2. Cat Stevens- Tea for the Tillerman הוא לא פוליטי כמו דילן, הוא גם לא מתוחכם או מתחכם, הוא פשוט הוא ישיר והוא עצוב, קת סטיבנס עם כל הפשטות שלו הוא אחת החידות הכי גדולות בעיני, האם הוא פליבוי שמצא דרך מתוחכמת להתחיל עם בחורות?, האם הוא המשורר העצוב מכולם?, האם יווני?, שוודי? בריטי? ואולי הוא המחפש הכי עצוב בדרך אל העושר (אותו הוא בסוף בזרועות אללה)? בכל מקרה התקליט ליווה אותי ברגעי העצבות הכי גדולים, והוא מלווה אותי גם בכל בוקר שאני מתעורר לצלילי Where Do the Children Play, Wild Worldו Into White אני לא יודע מה תחליטו לגבי האלבום הזה, אבל אני כמו סטיבנס On the Road to Find Out 3. Leonard Cohen – Songs of Leonard Cohen מריאן, סוזאן, אחיות הרחמים (האחיות הרחמניות?) וגברת החורף כולן חלק מהאושר שבעצבות שמציע לנו כהן, איש אחד, קול עמוק ומילים שחודרות לי עמוק עמוק לתוך הנשמה. 4. Paul Simon- Negotiations and Love Songs 1971-1986 קצת מוזר לי לבחור באוסף, אבל כל שיר של סיימון הוא סיפור, סיפור אהבה, סיפור אכזבה או סתם סיפור מעניין, לכן הוא אחד היחידים שיכול לצרף יחד אוסף שהוא טוב יותר מכל אלבום "רגיל" שלו בנפרד, והאוסף הזה עושה בדיוק את זה, זה צרוף של הסיפורים הכי טובים של של סיימון בקריירת הסולו שלו:Kodachrome, and Georgette Magritte With Their Dog, Slip Slidin' Away כולם סיפורים קצרים ומענגים שמשתלבים הייטב עם העיבודים הקטנים האופיינים שלו אפילו Diamonds on the Soles of Her Shoes ו You Can Call Me Al המעט תזמורתיים יותר (חלק מהאלבום הדרום אפריקאי של סיימון) משתלבים הייטב באלבום בגלל הנראטיב הספרותי שלו. 5. Randy Newman- Sail Away עם מוסיקה ובלעדיה, עם שירה ובעלדיה, רנדי ניומן הוא אחד המשוררים שאני הכי אוהב, כל אלבום שלו טוב לרשימת מאה הגדולים, הבחירה בזה היא קצת אקראית והקבה בגלל Sail Away הנוגה, Last Night I Had a Dream ו Simon Smith and the Amazing Dancing Bear, שאין לי מילה אחרת לתאר אותו מלבד חמוד, חוץ מזה אלבום שיש בו שיר של אלוהים (God's Song) לא יכול להשאר מחוץ לרשימה שלי. 6. George Harrison- All Things Must Pass למען הגילוי הנאות האלבום הזה לא היה חלק מהרשימה שלי כשחשבתי על הקטגוריה הזו, אבל אם הוא יכול להכנס כאן, שייכנס, עוד אחד מהאלבומים המופלאים הללו שעלולים ליפול בין הכיסאות בגלל הכורח להכניס דברים לקטגוריות. ג'ורג' הריסון כאן, מייד אחרי פרוק הביטלס משחרר את הניצרה ויורה לעולם את כל מה שהוא החזיק במגירה בזמן שהיה חלק מארבעת המופלאים, הריסון מתגלה לעולם כאן כגיטריסט ענק, תמלילן מוכשר ומוסיקאי מלחין גדול, אלבום כפול של אושר כפול. 7. מאיר אריאל- שירי חג מועד ונופל הנציג הישראלי הוא שלנו!, מאיר אריאל יכול בכמה מילים לתמצת את כל ההויה הישראלי, ובגלל זה אני אוהב אותו. שיר כאב עובר ושב איזה מזל אני-שר עכשיו שיר כאב כל פעם חוזר אז אני- שר עכשיו, אולי זה עוזר. 8. Lou Reed- Transformer האיש שהולך על הצד הפראי ביום מושלם של רוק ומילים נוקבות, אלבום חובה בכל קטגוריה שהיא, משורר גדול שידע גם לעשות מוסיקה איכותית להפליא. 9. J.J. Cale - Troubadour יכול להיות שאני היחיד שיזכיר את האיש הלא מוערך מספיק הזה, משורר ענק שכתב כמה מהשירים היותר אישיים והיותר יפים בסביבה (אם אתם לא מאמינים תשאלו את קלפטון ידידי) האלבום הזה הוא קצת שונה יחסית לשאר אלבומיו, העיבודים פה קצת פחות מינימלסטיים, אבל קייל לא יכול להתחמק מעצמו וגם כאן הוא מציג את עצמו ערום וערייה לפני העולם, בלי העמדות פנים ובלי התחכמויות, אישי וכואב. 10. Donovan- Mellow Yellow התשובה הבריטית לדילן, כך הוא כונה אי שם בשנות השישים וכך הוא גם היה, אלא שדונבן, כמו דילן עשור אחד לאחר מיכן לא הסתפק במילים החשופות הוא ידע גם לעטר אותם יפה במוסיקה משובבת נפש, באלבום הזה הוא מציג לנו את השילוב המופלא של השניים, רק בזכות השפעתו על המוסיקה הבריטית והעולמית הוא צריך להיות כאן, אם מתלווה להשפעה הזו גם מילים מדהימות ומוסיקה מופלאה, אז למה בעצם שלא יהיה במאה? זה הוא, אלה עשרת הראשונים שלי, ההמשך כרגיל יבוא בהמשך
אין רגע דל. אלבום מהורהר, שמשאיר צביטה בלב. 2. בוב דילן - THE FREEWHEELIN' אפשר למלא את כל הקטיגוריה בדילנים (ואני מתכוון לתרום את חלקי לכך...), הנה הראשון ברשימה שלי. למה? כי אם מרכיבים רשימת מאה ואין בה את השירים Blowin' In The Wind וכן את A Hard Rain's A-Gonna Fall, אין פשוט טעם ברשימות כאלה... 3. בוב דילן - HIGHWAY 61 REVISITED בהמשך להערתי מקודם, הפעם הנציגים הנבחרים: Like A Rolling Stone, It Takes A Lot To Laugh It Takes A Train To Cry וגם Just Like Tom Thumb's Blues 4. בוב דילן - BLONDE ON BLONDE אולי האלבום הכי טוב של הצימרמן. מילים שמצליחות להשכיח לפעמים את הקול המאנפף שלו... 5. בוב דילן - desire אני מבטיח זה האחרון ... (אני לא מאמין שאני מותיר בחוץ את John Wesley Harding ואת Blood On The Tracks , פשוט צריך קטיגוריה נפרדת בשביל המפעל הקטן שמייצר את הפסקול שלל אמריקה כבר 40 שנים...) למה זה? בגלל הוריקן, אבל בעיקר בגלל One More Cup Of Coffee. 6. ניל יאנג - harvest תנו כבוד לקנדי. שני רק לדילן. הרבה מבקרים היו ליאנג במשך השנים, אל תקשיבו לאף אחד מהם... כי מהאידיוטים הללו יכו לכתוב שירים כמו Heart Of Gold או old man??? 7. ניל יאנג - after the gold rush ומישהו מהמבקרים כתב פעם משהו דומה ל- Only Love Can Break Your Heart? 8. J. J. CALE - TROUBADOUR העולם מתקרב אל סופו, בלי ספק, אם בפורום הזה אנשים לא מכירים ומוקירים את JJ ('מיני דילן' בשבילכם