פרוייקט בלגיה - 2013

[מיתר44]

תודה על הדיווח המרתק

שנקרא כמו ספר לתייר העתידי.
מבריסל אני זוכר בעיקר את ריח הקקאו שנישא באוויר באזור המלון
בו שהיתי ומהגודל, בעצם מקוטנו של פיס המנקן.
שתי הערות: 1. אני דווקא אוהב צ׳יפס עם המולים ברוטב היין. ככה
אוכל בליאון דה בריסל בפריז.
2. ברשימת סן פלגרינו 2013 מצויות 2 מסעדות בלגיות. האחת במקום ה 25
והשנייה במקום ה 72. מעניין אם הן היו ברשימת היעדים שלך.

 

[Gרר]

תודה רבה מיתר

את המנקן פיס זכרתי מביקור קודם שלי בעיר לפני הרבה שנים ולכן גם העדפתי לסמן עליו וי כבר ביום הראשון של הביקור בעיר, אחרי ארוחתה הבוקר. את הקטנה זה די שיעשע כל הקטע של הילד שעושה פיפי ברחוב (זה בכל זאת נושא שקרוב לליבם של ילדים) ולכן מבחינה זו הוא עשה את העבודה אבל אין ספק שצריך לבוא אליו עם הרבה תיאום ציפיות.

באשר לרשימת המסעדות - גם אנחנו כמובן עוברים היטב על הרשימות האלה לפני כל נסיעה ואכן בדקנו את שתי האופציות בזמן התיכנון של הטיול. לא זכור לי למה ספציפית הן נפלו אבל באופן כללי שתי הקריטריונים העיקריים שהיו לנו זה
א) שלא יהיה רחוק מדי מהמקומות בהן ביקרנו, גם כדי לא להאריך מדי את הנסיעות שגם ככה היו די ארוכות וגם כדי להמנע ממצב שבו הקטנה כבר תהיה רעבה ולא יהיה לנו משהו טוב בסביבה
ב) שהמסעדה תתאים לביקור עם ילדה בת שלוש וחצי שאמנם מאד מורגלת במסעדות אבל בכל זאת כמו שכתבתי בדיווח יש לה פחות מודעות לעניין של עוצמות קול וגם דיבור רגיל שלה יכול לבלוט על רקע של מסעדה שהיא מאד שקטנה

אני מניח שהמסעדות נפלו על אחד או שנים מהקריטריונים האלה

 

[salo22]

נהדר, תודה רבה על ההשקעה הרבה !

לצערי אין תיכנון בקרוב לבלגיה היפה אבל בהחלט המידע פה מעניין ובתקווה גם רלוונטי בעתיד.

 

[החתולית]

טרם הספיקותי לעיין

אבל העליתי כבר לקישורי הפורום (בשביל זה יש לי זמן).

 

[Gרר]

תודה!

השאלה אוטוטו יהיה לך יותר זמן לקרוא בגלל החגים או פחות זמן לקרוא בגלל כל הבישולים של החג

 

[סבתא רותרות]

איזו השקעה! תודה לכם.

אין על המולים בבלגיה. שה לאון בפריז אינו מתקרב לרמת המקור בבלגיה. לפי התמונה אחת המנות באמת מוקרמת ברוטב אסקרגו, חמאה+שום+פטרוזיליה. זה נמכר מוכן בגלילים קפואים בכל סופרמרקט ואני תמיד מחדשת את המלאי בפריזר, בנסיעותי.מתאים להרבה מנות.
ואשר למערת הנטיפים - חבל מאד שבוטל השייט אבל התותח אינו במקום, הוא תמיד היה ביציאה מהמערה עם הסירה.

 

[אשתו של Gרר]

שתי המנות היו עם חמאת אסקרגו

לאחת רק הוסף גם רוטב עגבניות..

חבל שלא חשבתי לקנות את הרוטב הזה- הוא אכן הוסיף טעם ייחודי מאוד למנה...

עם מה את משלבת את זה?

 

[סבתא רותרות]

זה לא ממש רוטב, זו חמאה עם פטרוזילה ושום.

אני משתמשת עם שרימפס, שמה על דג מטוגן וזה נמס פנימה [בעיקר דג סול], והכי מתאים - עם צפרדעים.

 

[אשתו של Gרר]

אז אין שום קשר לאסקרגו?

כלומר לשבלולים ?

 

[שקדייה]

זה מה שתוקעים לתוך האסקרגו

בטרם דוחפים אותו לקרמטוריום.
השילוב הוא מעדן.

 

[סבתא רותרות]

מזה זה התחיל ולכן נקרא חמאת אסקרגו.

כפי שכתבה שקדיה, ממלאים את קונכיית השבלול בחמאה הזו, מכניסים לתנור ואז החמאה נמסה והשבלול מתבשל בתוכה. כשזה מוגש החמאה כבר נוזלית ולנגב אותה בבגט טרי - הכי טעים.

 

[אשתו של Gרר]

תודה על ההסבר!

השילוב אכן מוצלח- לפחות במקרה של המולים...
שבלולים לא טעמתי- בעיקר בגלל מחסום פסיכולוגי...
אולי עוד יצא לי בעתיד (בביקורי הבא בפריז?)

 

[קאוואזורי]

ברוב המיקרים השבלול מבושל מראש ומגיע בניפרד

יותר יעיל.
לפני הגשה מחזירים לקונכיה סותמים בחמאה המטובלת ולתנור לחימום.
מוזר שצריך להרחיק לפריז עבור שבלולים.
הם ניתנים לגידול בכל חצר בהשקעה מינימאלית ובטירחה עוד יותר מינימאלית...

 

[סבתא רותרות]

מסכימה עם הרישא, לא עם הסיפא...

יש דרך די מורכבת להכין אותם למאכל בצורה שזה לא יהיה רעיל. כבר דנתי בזה פעם ואין לי כוח לחזור על כל הסיפור. רק מציינת זאת כדי שאנשים לא יתחילו לבשל ולאכול את השבלולים בחצר...

 

[קאוואזורי]

מדבר על פרוייקט מיסחרי.

לא על DIY.
גידול למיסעדות.
וזה באמת לא ממש מסובך.

 

[סבתא רותרות]

מניחה שמישהו היה עושה זאת לו היה ביקוש

מספיק. כמעט ולא מופיע יותר בתפריטי במסעדות בפריז.

 

[החתולית]

יהיה לי זמן לקרוא בגלל החגים

אני אחראית על קינוחים לארוחת החג, כך שלא אבשל יותר מדי

 

[bruno01]

נראה שהיה טיול מוצלח וכייפי.

נהנתי מאוד לקרוא.

כל הכבוד על ההשקעה, וכל הכבוד לקטנה על הסבלנות (!!) לכל המסעדות האלה.

 

[Gרר]

תודה

אכן היה כיף

 

[אין על מה]

תודה על דיווח מהנה ומעשיר

יפה לשמוע שהיה לכם כיף עם פעוטת הבית שלכם, המתוקה להפליא . אנחנו היינו בבלגיה באביב, לפני איזה 20 שנה, אצל חברים שגרו בבריסל. ואני חושבת שזו הארץ היחידה שהחלטנו החלטה משפחתית גורפת להשתדל לא לשוב אליה לעולם. ( למרות שאנחנו אוהבים ירוק ,גשם , ואת הפרלינים של ליאונידס ).

החוויה שלנו כללה תחושה כבדה שהבלגים לא סובלים ילדים - ושאפילו ביער ( ליד הבית שבו גרנו ) אסור היה להם לרוץ על הדשא. אתה מגדיר אותם סבלניים, אנחנו איך שהוא חשנו שהם קצת "פלגמטים".

והמסעדה היחידה שהייתה ממש וואו לנו הייתה מסעדה בשם מוזאר ( בתרגום עברי - מוצרט ) , בפרבר בריסלי כל שהוא, שהגישה, סטייקים מהממים ואם אני לא טועה גם פירות ים. ואני, בצמחונותי כי רבה התענגתי על אספרגוס מהזן העבה והטעים .

או שהבלגים השתפרו בעשרים שנה האחרונות, או שאתם הוצאתם מהם דברים טובים יותר...

תודה על דיווח מענין ומאיר עינים.