פרוייקט בלגיה - 2013

[Gרר]

פרוייקט בלגיה - 2013

את חופשת הקיץ השנה בילינו בבלגיה מתוך ניסיון לחזור על ההצלחה של הולנד משנה שעברה. גם השנה בחרנו בכפר הנופש של סנטר פרקס כמוקד שממנו יצאנו לטיולים. פלוס קצת ברוז' וקצת בריסל.

היה מהנה מאד. סנטר פרקס מספקים את הסחורה בגדול: כפרי הנופש שלהם מאד מוצלחים כבסיס לטיולי כוכב משפחתיים עם אופציה להעביר ימי גשם שלמים ב"אקווה מונדו" שלהם ולא מעט אטרקציות לילדים בכל הגילאים.

באשר לבלגיה - מצאנו שהיא מספקת לא מעט אתרים שמתאימים גם לילדים וכך יצא שהנוסחה עבדה היטב גם השנה.

כמובן שגם אכלנו ולכן... אין מנוס מלחזור ולדווח. מקווה שיהיה לעזר למי שמתעתד לבקר שם ולחומר קריאה מהנה לכל היתר.

 

[Gרר]

על קצה המזלג

לפני הדיווח על המסעדות כמה הערות כלליות לטובת מי שיזדמן לו לאכול משהו בבלגיה.

סבלנות. הבלגים בכללי הם אנשים מאד מאד סבלניים. אני כבר לא מדבר על זה ששבוע שלם לא יצא לי לשמוע שם ציפצוף אחד על הכביש. אני מדבר על מצבים שבהם חסמתי מדרכה שלמה בזמן שהסתבכתי עם העגלה של הקטנה ואם מישהי באותו זמן רצתה לעבור שם עם האופניים שלה אז גם אם זה ייקח לי שבוע - היא פשוט...תחכה שם. היא לא תנסה להדחף. היא לא תנסה לתמרן. לאלתר. להגיד "סליחה אדוני" או להבדיל "כוס אומו אתה שם לב שאתה חוסם חצי מדרכה?!?!". היא פשוט תעמוד שם כמו פסל ותחכה. צריך לקחת את זה בחשבון גם מהצד השני - כשאתה אוכל במסעדה הקצב שם הוא אירופאי. איטי. ואתה אמור לשבת ולהנות לך בסבלנות גם אם אתה ממש ממש ממהר כי מה לעשות - סבלנות היא לא מילה זרה שם.

אנגלית? אם אתה רוצה לאכול במסעדות של בלגים ולא של תיירים אתה צריך לקחת בחשבון שהתפריטים יחהיו בצרפתית ו/או בפלמית ועל השאלה "יש לכם תפריט באנגלית?" תקבל או "לא" מנומס או נחירת בוז קלה. בדרך כלל יימצא מי שיתרגם לך לאנגלית די בסבלנות (עיין ערך) לפחות חלק מהתפריט אבל אין ספק שזו בעיה שם ולא פעם מצאנו את עצמנו מהמרים או מוותרים על מנות לא ברורות. לצערי גם הדיווחים יסבלו מכך, כיוון שגם כשמנסים להסביר לך מה יש במנה חצי משפט יוצא משובש בגלל האנגלית של המלצר והחצי השני בגלל הסאונד. בקיצור - תצטרכו לסלוח לי הפעם על לא מעט גימגומים בכל הקשור למנות.

אפרופו אנגלית, הזמנת מקום במסעדה היא בכלל טקס שחוזר על עצמו שבה מעבירים אותך מאיש צוות אחד לשני מתוך תקווה שמישהו שם במסעדה יצליח להתמודד עם המפלצת המפחידה שקוראים לה "השפה האנגלית". בדרך כלל אחרי שלושה אנשים אתה מגיע למישהו שמצליח לתמרן איתך איכשהו את לקיחת ההזמנה. חוויה משעשעת אבל קצת מלחיצה בקטע של "לך תדע אם הבינו שהתכוונתי ליום שני ולא שלישי".

אם בהולנד המכה העיקרית של המסעדות זה שהרבה מהן לא פתוחות בצהרים, כאן דווקא הרבה מסעדות פתוחות בצהרים אבל לכל אחת יש איזה יום או יומיים שבהן היא פתוחה רק בערב וגם זה קצת מקשה על החיים למי שמתכנן טיול בארץ שבה מזג האויר די הפכפך וקשה לדעת באיזה יום תהיה איפה. מאד מומלץ להכין מראש טבלה עם הימים שבה כל מסעדה פתוחה. לנו זה מאד עזר, אם כי למזלנו מזג האויר היה נוח ולא נאלצנו כמעט לשנות את הימים של התכנית המקורית.

טיפים כלולים בחשבון ברוב המסעדות.ואני חייב להגיד שהגעתי למסקנה שבכיף הייתי מאמץ את השיטה גם לארץ. בהתחלה זה מרגיש מוזר לקום בלי להשאיר טיפ אבל מהר מאד אתה מגלה כמה שזה נוח לשלם את החשבון בלי להתחיל לחשוב אז כמה לתת 10? 12? 15? היא היתה נחמדה? לא נחמדה? מגיע לה יותר? גם אני פעם חשבתי שזה נורא נחמד שיש לך את היכולת כסועד לתגמל על שירות טוב או ל"העניש" על שירות מעאפן אבל עם יד על הלב? מוותר על זה לטובת הנוחות של לשלם וללכת בלי לפתוח הנהלת חשבונות בסוף הארוחה.

יין. לידיעת הקורא פיקס: אין כמעט מסעדה שלא תאפשר לך לללוות ארוחה בכוס יין סביר ביותר באיזור ה-6 יורו (30 שקל) והמפתיע הוא שהיינות האלה לחלוטין לא מרגישים "זולים" אלא ממש סבבה. ככלל, אני לא יודע להסביר את זה מבחינה חשבונאית אבל ברוב הארוחות שם ה"אקסטרות" של הארוחה (שתיה יין וכו') הן באמת שולי החשבון. בארץ לא פעם אתה מקבל חשבון של 500 שקל שמתוכו 200 שקל זה האקסטרות. על אחת כמה וכמה אם בא לך לשתות יין סביר בארוחה עיסקית. בבלגיה ברוב המקרים האקסטרות לא יעברו את ה-20% מהחשבון וזה מרגיש הרבה יותר כיף והרבה יותר מזמין לשתות יין ולדעת שזה לא ינפח לך את החשבון ב-30, 40 ואפילו 50 אחוז יותר כמו בארץ.

צ'יפס. הצ'יפס בבלגיה, כצפוי, היה טוב ומעלה מזה גם במסעדות הפחות נחשבות ועדיין זה נראה לנו די מגוחך שהם דוחפים לך צ'יפס כתוספת כמעט יחידה גם אם היא לחלוטין לא קשורה למנה. יסלחו לי הבלגים אבל אפילו במנה הקלאסית של מול פריט - אולי המנה המזוהה ביותר עם בלגיה - לא מצאתי שום קשר בין סיר מולים ברוטב יין לבן וחמאה לבין צ'יפס, עד כדי כך שלא מעט מקרים אכלתי את הצ'יפס לא כתוספת אלא כמנה נפרדת. קיבעון בלגי שכזה או סתם גאוות יתר בסמל הלאומי שלהם? לא ברור.

ממה שהתרשמנו, הבלגים מאד אוהבים את הקטע הויזואלי מבחינת כלי הגשה מיוחדים, ריהוט מושקע והן מבחינת העיצוב של המנות. זה מאד מוסיף לאוירה של המסעדות שם.

שוקולד בבלגיה זה כמעט דת. יחד עם זאת אני חייב לציין שלא מעט חנויות שוקולד שנראו "בוטיקיות" למדי התגלו כמאכזבות ביותר, במיוחד באיזורים שקרובים לגרנד פלאס בבריסל. סורי על דברי הכפירה אבל איכשהו דווקא ברשתות הכי שגרתיות שם בין אם זה לאונידס (ה"עלית" המקומי?) או נויהאוס היקר יותר הצלחתי ליפול של שוקולדים מהנים יותר. כנראה שצריך טוב טוב לדעת לא רק למי להכנס אלא מה לבחור אצל כל אחד. אולי כדאי שהבלגופילים של הפורום ירימו את הכפפה ויפתחו אשכול מיוחד בנושא כי זה באמת לא כל כך פשוט לגלות את פניני השוקולד המקומיים בשיטוט מקרי.

עד כאן כמה הערות ותובנות, ומכאן - לאוכל

 

[Gרר]

אנגלית? הצחקתם אותנו

לא רק במסעדות גם בסיורים באתרים הכי פופולארים הבחירה היא בין צרפתית לפלמית. אנגלית? לא בבית סיפרנו.

 

[Gרר]

הפייבוריט של האישה

לעשות קניות בסופר בחו"ל ולהתבאס על המבחר הכל כך אפסי שיש בארץ. כאן זה אחרי ההצטיידות של היום הראשון בכפר. את ארוחות הבוקר שלנו העדפנו להכין לעצמנו.

 

[smaak]

יופי של דיווח!!

ואני שמחה לקרוא שכל כך נהניתם ,


פשושיק ואני כבר די מתייאשים מהמסעדות בסביבתנו, מוותרים ונוסעים מראש לצרפת השכנה.
אחד הדברים שאותי מבאסים באופן אישי, זו העובדה שאם אתה רוצה לאכול טוב, אבל פשוט, לא יקר, לא פלצני, רוב המקומיים מגישים מזון אחיד, חסר מעוף, תפריטים כמעט זהים אחד לשני, ואם הם קצת יוצאים מהמשבצת הם גם מוסיפים לזה מחירים שערורייתיים (מאה אירו למשל בשביל ארוחה שלא הייתי משלמת עליה אפילו חמישית מזה, וכבר יצא לנו יותר מפעם אחת). יש לנו מסעדות קבועות שאנחנו פוקדים רק בגלל שאנחנו בטוחים ששם נהיה מרוצים.

הערותיי:

לגבי השוקולד, היצרנים הידועים והתעשייתיים כמו ניאהוס ולאונידס מפיקים שוקולד סטנדרטי ומשעמם. הוא מתאים לתיירים בעיקר בגלל המחיר. שוקולטיירים שאני אהבתי לא ממש נמצאים במרכזים התיירותיים. יש את השוקולד ליין שהוא בהחלט הרבה יותר טוב מהרשתות. יש גם את מרקוליני בסבלון בבריסל, עם החנות המפוארת בעלת שתי קומות. השוקולד בהחלט מדהים, אבל המחיר גבוה מאוד מאוד. יש עוד כמה שלא נמצאים במקום נגיש בתחבורה ציבורית ולכן הייתי אומרת שלא צריך לנסוע אליהם במיוחד באמת, אלא אם אתה שוקוהוליק בנפשך.

לגבי הצ'יפס- כמו חביתות, גם צ'יפס צריך לדעת להכין, ויש כאלה שמכינים אותו מצויין. לי באופן אישי נמאס ממנו כבר מזמן, ואני גם לא מתה על האוכל המטוגן הזה. כאן יש לנו פריטוריה אחת קבועה שאנחנו פוקדים, והצ'יפס שלהם מעולה. אתה צודק שקשה להם למצוא תוספות אחרות, אבל צ'יפס בפרט ותפוחי אדמה בכלל הם מאוד מאוד (מאוד!) מרכזיים בתפריט השבועי, שלא לומר יומי, של הבלגים. אני כל הזמן מתעצבנת כשאני יכולה לקנות בסופרמרקט תפוחי אדמה במשקל של החל משלושה קילוגרמים ומעלה. אנחנו לא אוכלים כל כך הרבה תפוחי אדמה. אמרת יפה- קיבעון, וזה נכון לא רק לצ'יפס.

במסעדות הפשוטות יין יעלה גם קצת יותר מחצי ממה שציינת, נניח 3.5 אירו לכוס של יין הבית. בהחלט שווה. הקוקטיילים יכולים להגיע למחירים גבוהים מאוד.

על הסבלנות של הבלגים יש לי גם מה לומר, ואם אני תמיד אומרת שישראלים הם נהגים חוצפנים, הבלגים הם בעיקר נהגים מטומטמים. לא יצפרו לך, אבל יעקפו אותך באופן מסוכן, או יסעו בנתיב האמצעי של האוטוסטרדה על מאה קמ"ש למרות שהנתיב הימני פנוי. מה שכן, כאן לא יצפרו לך ברמזור כשהוא עוד לא התחלף מאדום לירוק, ואפילו יתנו לך כמה שניות לשים לב שהרמזור הפך לירוק לפני שיסתכלו עליך דרך המראה במבט ששואל מה קורה.
אבל אם למשל תנסה להשתלב בנתיבים, בהחלט יאפשרו לך ברוחב לב, ולא תצטרך להתפלל על נפשך כשאתה נוסע במחלף ומנסה להגיע מהימין לשמאל.

 

[Gרר]

המון תודה גם על הטיפים שלפני וההערות שלאחרי

לגבי השוקולד - חבל באמת שלאורך המסלולים שתיירים פוקדים אותם קשה למצוא שוקולדים טובים. במקרים כאלה לשוקולד של הרשתות יש יתרון אחד גדול: you know what you get. מהחנויות האחרות שבהן ניסינו תוצרת לא מוכרת נחלנו אכזבה קשה ובסופו של דבר בשביל להביא למשפחה ולחברים מהעבודה העדפנו את הרשתות שגם התוצרת הסטנדרטית שלהם שווה פי כמה מהשוקולדים הרגילים שאנשים מביאים מהדיוטי פרי (שלא נדבר על אהמ אהמ טובלרון שמישום מה נדבק אצל חלק כמעין default סביר להביא מחו"ל ואותי הוא די מבחיל).

ממרקוליני אגב ניסינו דוקא את הפרלינים בתור חוויה מתקנת מפריז. חייב לציין שאכן הם היו יותר טובים מאלו שזכרנו בפריז, אולי בגלל שהפעם אנחנו בחרנו את הטעם ולא המלון בחר בשבילנו כמו שזה היה בפריז. עם זאת אני עדין בדיעה שזה משהו שהוא מאד מאד אוברייטד. משהו במרקם שלהם וביכולת המוגבלת שלהם להעביר את הטעמים של המילוי לא מאפשר לי להנות ממנו הנאה שלמה.

בעניין הצ'יפס אפשר להגיד שציטטת די במדוייק את האישה: אחרי שלוש ארוחות שבהן האופציה היחידה היתה צ'יפס זה כבר התחיל להוית באמת מאוס

 

[Gרר]

ארוחת בוקר שווה בבריסל

את הבוקר הראשון שלנו בבריסל, לפני הנסיעה בכפר, פתחנו בארוחת בוקר באחד הסניפים של הרשת Le Pain Quotidien שעל פי ההמלצות נחשבת לאחת המוצלחות ביותר לארוחות בוקר בעיר.

הסניף שאנחנו הגענו אליו ממוקם לא רחוק מהבורסה. המקום מתמקד, כמובן, במאפים אבל מגיש גם ארחות בוקר מלאות.

במרכז המסעדה שולחן מרכזי שעליו אינספור צנצנות ממרחים מתוקים, החל מריבות וכלה בממרחי שוקולד, אגוזים וכו'. מי שיושב על השולחן המרכזי יכול למרוח מכל מה שמונח שם וזה כיף גדול להתעסק עם הצנצנות האלה ולנשנש מהן על הקרואסון שלך. מי שיושב על השולחנות הצדדים, כמונו, יכול גם כן באופן חופשי לקחת משם ממרחים, רק שצריך לקום ולקחת. בעיקר מצא חן בעיננו ממרח שהזכיר קצת נוטלה אבל קצת אחרת. גם ריבת התותים שלהם היתה מעולה.

סלסלת המאפים כללה שתי פרוסות לחם שהיה החלק הפחות שווה של הסלסלה. מלבדו היו שם בגטון קטן וקרואסון - שניהם מעולים גם כסולו וגם כמצע לממרחים.

מהסלט והגבינות שמלווים כל ארוחת בוקר מסורתית בארץ אפשר לשכוח... ביצים דווקא יש ואנחנו בחרנו במקושקשת עם בייקון שהיתה ממש מוצלחת בעיקר בגלל המרקם המעט נוזלי של החביתה. קצת קשה להסביר אבל זה היה ממש מוצלח.

אפשר לרכוש במקום צנצנות עם הממרחים האהובים עליך... לטובת המשקל במזוודה ויתרתי על הפיתוי למרות קולות המחאה הרמים של האישה.

ארוחת בוקר רגילה תעלה שם באיזור ה-10 יורו. עם פה עוד שתיה ושם עוד קרואסון לקטנה שהתלהבה מהמאפה (פעם ראשונה שלה עם קרואסון אמיתי) זה כבר נשק ל-36 יורו שזה אכן לא זול לארוחת בוקר לזוג + ילדה אבל מצד שני - אם גם במלון שלכם רוצים 20 יורו לבנאדם עבור ארוחת בוקר קונטיננטלית, כמו שדרשו במלון שלנו, אז זו אופציה הרבה הרבה יותר ראויה וכיפית ואם לא - אז גם סתם לעצור שם למאפה טוב ובחינה מדוקדקת של הצנצנות שלהם - גם זה שווה.

מומלץ בחום!

 

[Gרר]

ככה זה נראה בפנים

 

[Gרר]

הויטרינה של העוגות מבחוץ

היינו מלאים מדי בשביל לבדוק איך היא בפועל...

 

[innocence]

וואו!!

 

[עמית@]

באנטוורפן זה המקום האהוב עלי

הכל טעים, והכי טעים פלוט עם אגוזים וצימוקים...

 

[Gרר]

"דסק'" הצנצנות

השולחן המרכזי עם אוסף הצנצנות המרשים.

 

[Gרר]

סלסלת המאפים

 

[Gרר]

ארוחת הבוקר

ירקות אמנם אין אבל חביתה מעולה עם בייקון - יש ויש

 

[mereng]

אכלתי בסניף הפריזאי שלהם, ולא התלהבנו ככ....

אצלנו היו צנצנות קטנות של ריבה (2 סוגים) וצנצנת נוטלה. הביצה היתה נחמדה ותו לא, הלחם הוגש בקמצנות. יצאנו קצת רמאוכזבים ולא ממש שבעים.

בדיעבד היינו צריכים ללכת על קפה ומאפה, היינו נהנים יותר. מה שכן המקום מעוצב מאוד נעים לישיבה ארוכה, עיצוב בהיר וחמים והשירות מקסים.

 

[אשתו של Gרר]

במקרה שלנו

דווקא היו מלא צנצנות..
ממרח אגוזים
ממרח שוקולד לבן
ממרח אגוזים עם שוקולד (נוטלה)
ריבות- כמה סוגים- לפחות חמישה..
ממרח SPECULUS

הביצה הייתה מבחינתי אחת מהביצים המקושקשות היותר טעימות שאכלתי בשנים האחרונות- קרמית כזאת ומזמינה..
הבייקרון היה פריך וטעים..

גם אני רציתי לטעום עוד מהמאפים (אכלתי רק את הקראוסון חמאה המשובח שהיה בסלסלאה) אבל לצערי פשוט לא היה מקום..

אה כן- וכמובן שליווינו את הארוחה בשוקו בלגי משובח ביותר- גם הקטנה נהנתה ממנו מאוד..

אני מתגעגעת! רוצה שוב...

 

[Gרר]

מה זה רק שלוש צנצנות נותנים בפריז?

כל הכיף שם היה הצנצנות האלה!! מילא הריבות אבל שוקולד רק מהמדגם המקרי שאספנו היו שלושה סוגים: אחד עם שוקולד לבן, אחד מאד דומה לנוטלה שזה מה שאתם קיבלתם והשלישי גם דומה לנוטלה אבל אגוזי יותר שהיה הכי מוצלח, ואלה רק הסוגים שאנחנו אספנו "על הדרך". על השולחן המרכזי היו לפחות עוד חמישה סוגים.

חבל שבפריז מעקרים את המקום מאחת מההנאות הכי גדולות שלו. מצד שני נראה לי שבפריז יש כל כך הרבה אופציות שאני בספק אם היינו מבקרים ברשת הזו שם. בבריסל, לפחות בסניף הזה קיבלנו תמורה טובה לביקור.

 

[mereng]

זה אפילו יותר חמור- הבחור שאיתי בכלל לא אוהב

ריבות ! היתה שם ריבת תאנים שאני לא אוהבת וריבת תות מצויינת, ואת הנוטלה היינו צריכים לבקש מהשולחן ליד, שם ישבו 2 בחורות צעירות ובהירות שיער וקישקשו בנחת ....

טוב לשמוע שבבריסל יותר נדיבים.

 

[Gרר]

בריבות בקושי נגענו

הממרחים האחרים פשוט קרצו יותר.
היחידה שלקחה ריבה היתה הקטנה... מישום מה התחשק לה דווקא ריבה באותו בוקר.

 

[Clockwork Peach]

כשהייתי קטנה לא היינו חוזרים מניו יורק

בלי צנצנת של ממרח השוקולד-אגוזים המושחת שלהם.