פעם... וכיום.

[nuske]

ממה שאני מכיר

רוב החברים שלי הם בערך כמוני, הם לא השקיעו בכלל בתיכון, הגיעו לא כל כך הרבה, אבל למדו איזה שבועיים לפני בגרויות את החומר של כל השנה והצליחו, וגם באוניברסיטה הם די מצליחים. מה שאני מנסה להגיד זה: צריך לדעת מתי להתאמץ, אתה לא חייב לחרוש תמיד בשביל להצליח, אתה צריך לדעת מתי לחרוש בשביל להצליח, לפעמים באוניברסיטה (האכניון מבחינתי) זה אומר כל הזמן, למרות שעד כה לא יצא לי לחרוש גם בטכניון, אבל זה כי זה סמסטר ראשון(מדעי המחשב)

 

[nuske]

טכניון*

 

[lollapalooza]

הא,

אני הייתי תלמידה מאוד- מאוד לא חרשנית. הייתי מבריזה באופן די קבוע מהשיעורים, ולא ממש לומדת. לא ממש הכרתי את המושג "שיעורי בית". בכל זאת, הייתי מוציאה ציונים טובים, לא ברור איך. השיעורים היחידים שהייתי נכנסת אליהם היו בתקשורת וקולנוע. כל שאר המקצועות היו נראים לי כמו ניוון מוח, משהו שלא צריך להפעיל מחשבה בשבילו אלא סתם לשנן כמו מפגרת, ולא עניין אותי. ובגלל זה אני מבינה את העניין הזה ש"החרשנית של הכיתה" הולכת לאיזו מכללה מעפנה. כי החרשנית של הכיתה היא בד"כ לא זו שלומדת מתוך עניין או שהיא אינטליגנטית במיוחד (לפחות ככה זה היה אצלי בכיתה), אלא זו שיש לה מספיק סבלנות לשבת ולשנן דברים. דווקא זו (או זה, נו) שלא מפעילה את המוח ושואלת שאלות, אלא פשוט מקבלת דברים מאליהם ולומדת בעל פה כמו רובוט, היא זו שתצליח בבית הספר, אבל יהיה לה מאוד קשה בהשכלה גבוהה, במיוחד באוניברסיטה או מכללה שבה כולם מאוד דעתנים. אני גם רואה את זה באנשים שהכרתי בזמן התיכון. היו כאלה שניסו ללכת למקומות נחשבים יותר, והיו להם הציונים הדרושים, אבל התקפלו אחרי שנה והלכו למקצוע שדורש פחות או למקום שדורש פחות, כי החשיבה העצמאית שלהם דפוקה והם צריכים מקום שיהיה כמו בית הספר, שבו יכניסו להם הכל לתוך הראש והם לא יצטרכו לחשוב בעצמם.

 

[EdisonGirl]

../images/Emo45.gif

 

[unholy]

אהה

לא יודע, אולי אני לא מכיר מספיק מקצועות אבל באיזה מקצוע בדיוק מאכילים אותך ומכניסים לך הכל לראש רק תשנן? אני מתכוון מקצוע אקדמי...גם במכללות הכי זולות שיש אף אחד לא עושה בשבילך את עבודת הלימוד...הרמה יותר נמוכה הדרישה יותר נמוכה...אבל ממש האכלה? זה קיים?

 

[lollapalooza]

בטח.

אני כבר שמעתי על מקומות שבהם המרצים "מתרגמים לנו את כל המאמרים", "מסכמים לנו את כל החומר" וכל מיני כאלה שיטות ואחרות. בעקרון, ככל שמשלמים יותר כסף, ככה יותר קל ללמוד...

 

[iknow]

נו באמת,

זה קיים אפילו (אולי האפילו לא צריך להיות פה, אני לא יודע) בטכניון. אני הייתי בטוח שכשאגיע לאקדמיה, אני אצטרך ללמוד מספרים ואצטרך לבלות חלק נרחב מזמני בסיפריות למיניהן כי חשבתי שההרצאות יהיו רק מבוא ואת הלימוד האמיתי כל אחד יצטרך לעשות לבד וכד'. בת'כלס, ההרצאות מקיפות את כל חומר הלימוד, שיעורי הבית מכריחים אותך לתרגל את מה שהמרצה רוצה, בזמן שהמרצה רוצה וסך הכל המסגרת מאוד דומה לבית הספר רק ברמה הרבה יותר גבוהה.

 

[EdisonGirl]

"יש לה פוטנציאל..."

כה, אני הייתי כזו. מאלה שיודעים שאם הם יתאמצו- ישיגו ציונים ממש טובים, אבל אני הסתפקתי ב- 70-80 ומעלה (לרוב, וגם כמה 100יות) בלי ללמוד בכלל (או כמעט. בטח שלא לשבת בבית וללמוד), כשאת שיעורי הבית הכנתי בכיתה (רק כדי שיסמנו

על "ש.ב") ולא טרחתי לקחת שום דבר הביתה. בשיעורים בד"כ נכחתי, אבל לא תמיד עסקתי בנושא השיעור. ובכל זאת, תמיד כינו אותי "גאון", "אטלס מהלך", "אנציקלופדיה מהלכת" וכאלה.. כנראה בגלל מה שעשיתי בבית (=העשרה, צבירת ידע בנושאים שעניינו אותי) בזמן שהאחרים עסקו בדברים שקשורים לביצפר. רציתי לדעת ללמוד, אבל לא טרחתי לבקש עזרה, ובהחלט קינאתי קצת ב"חרשנים", למרות שהם בטח קינאו בי. והיום... אני סובלת מזה..

דברים בנאליים כמו איך בכלל לומדים(?) מסובכים בשבילי. הקטע של לשבת וממש לקרוא ת'חומר, לשנן ולהטמיע אותו.. הכל כ"כ זר לי ומסורבל. סיימתי עם ממוצע בגרות נחמד, אבל לא כזה שמכניס אותי אוטומטית למה שרציתי, אז הלכתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה. כן, בהתחשב בהתנהלות שלי בתיכון, מצאתי לי איפה..

אבל לאחרונה דווקא עליתי על הגל. יש לי תמיכה מהחבר (

), וזה מאוד עוזר לי להתמיד. חוצמיזה, אני מתעקשת להצליח, ודווקא באוניברסיטה הפתוחה, כי אני מאוד רוצה שהתמדה ואחריות יהיו חלק ממני (וזה המקום לרכוש אותם), ואני מאוד טיפוס של למידה עצמית, בלי מסגרת מחייבת מידיי על הראש. הספרים נראים לי יותר מושכים ממרצים, מאז ומתמיד..

אז אין שום סיכוי שאני לא אצליח בסופו של דבר!

 

[lollapalooza]

אני מה זה מזדהה איתך ../images/Emo122.gif

אני הייתי מאלה שפותחים א הספר וקוראים את החומר לראשונה יום לפני המבחן, והיה לי סבבה עם זה, גם כי זה היה מספיק לציון נורמלי, וגם כי לא ממש היה לי אכפת ממאיות. באוניברסיטה זה פשוט הרבה יותר מסובך... גם הדרישה ליותר, הרמה הגבוהה הרבה יותר, וצריך אשכרה לשבת ולחרוש... זה היה לי ממש קשה בהתחלה (זה עדיין קשה לפעמים) ובאסה להתרגל

. אבל אני חושבת שהעניין הוא טמון הרבה גם בזה שבתיכון לומדים כל מיני מקצועות משעממים, ובאוניברסיטה תכלס לומדים חומר שמעניין אותנו ושבחרנו ללמוד, אז יש גם יותר רצון להשקיע.

 

[EdisonGirl]

נכון ../images/Emo13.gif

אני דווקא אהבתי את המקצועות בתיכון, אבל הספיק לי דפדוף קצר בחומר- ולא יותר מזה- כדי לספק ת'סקרנות שלי, ומבחנים לא מספיק עניינו אותי. לפעמים הייתי באה למבחנים כמו שאני באה לחומר חדש, בלי הכנה מוקדמת כמעט (או בכלל). זה היה מן משחק כזה של "מעניין מה יהיו השאלות במבחן מממ" והייתי עונה לפי ההגיון. מצחיק, אבל זה פעל לי אפילו בהיסטוריה. היו לי כל מיני כללים [כמו: אם אני צריכה למנות גורמים למשהו- כלכלה תהיה אחד מהם]... (שבאוניברסיטה כבר לא פועלים

)

 

[חציירח]

מה את לומדת?

 

[EdisonGirl]

פסיכולוגיה וביולוגיה

 

[דש(א)-בורד]

סיפור חיי

חוץ מהקטע עם שיעורי הבית, במסגרת שלי אף פעם לא נתנו לנו כאלו. אבל למרות שהחבר'ה שסביבי תמיד פרגנו לי בתור בחור אינטילגנט, הדבר שהיה לי הכי קשה בלימודים אקדמאים היה ללמד את עצמי איך ללמוד. הסמסטר הראשון שלי היה זוועה, ונגמר זוועה, אבל הוא הכין אותי לעולם האמיתי וסמסטר אחרי כבר נכנסתי בהילוך גבוה. הרגלי הלמידה שלי יעשו לכל מורה להוראה מתקנת שחור בעיניים, אבל הם עובדים, וזה מה שחשוב.

 

[EdisonGirl]

מהם הרגלי הלמידה שלך? שתף אותי..../images/Emo9.gif

 

[דש(א)-בורד]

ארר...

אני קם אחה"צ והולך לעבודה, ולומד תוך כדי המשמרת. כשאני מגיע הביתה אני חייב ללמוד עם מוסיקה חלשה, כי השקט "רועש" מדי ומפריע לי להתרכז [אני סובל\נהנה מADHD, אגב], עדיף מטאל כבד ממש או מוסיקה קלאסית. אם יש לי יום חופשי ואני לומד במהלך היום אני בד"כ אסע למקום הומה אדם ואלמד שם. קניונים למיניהם, בתי קפה, או חוף הים. לגבי הדרך שבה אני לומד? אני פשוט יושב וקורא, ומתרגל. אני דואג לא להשאיר קצוות פרומים. כלומר, אם לא הבנתי הוכחה מסויימת אני אשב ואכתוב אותה מחדש עד שאדע להוכיח אותי בעצמי [אפילו כשמדובר על מקצועות שבהם זה לא עד כדי כך קריטי, כמו אלגברה ליניארית]. יש לי דפדפת שאני קורא לה "ספר החוקים" והיא מרכזת את כל המשפטים מכל הקורסים שעשיתי עד עכשיו בשפה שהכי נוח לי לקרוא אותם [האו"פ אוהבים להכביר במילים, אני יותר איש של סימנים]. בגדול אין הרבה מה להגיד, כי תחום המתמטיקה הוא מובנה. לא צריך לעשות סיכומים, לא צריך להתמודד עם מאסות של חומר "נוזלי". הולכים לפי סדר מסויים שהוכתב על ידי רכז הקורס שכל נסיון לחרוג ממנו יכול להגמר ברע, או לפחות בבזבוז זמן. לא שאין מקום להתעמק, אבל זה על בסיס "בנוסף", לא על בסיס "במקום".

 

[EdisonGirl]

מגניב דרך תמוהה למדיי ../images/Emo3.gif

 

[מתן4ל]

גם אני ככה...

 

[עופר לובזנס]

בדיוק ככה היה לי

והפיתרון שלי להרגלים הרעים האלה הוא כפול: 1)ללמוד מה שמעניין אותי- כי ככה אני קורא את החומר "סתם" כי הוא באמת מעניין ולא "לומד" במובן המסורתי של המילה. 2)ללמוד בקבוצות- כי אז אני חייב לשמור על רמה ולעשות דברים לפי לו"ז(לו"זים הם הצד החלש שלי, יש לי נטייה לדחות דברים עד הדקה ה91)

 

[EdisonGirl]

וואו..

ללמוד בקבוצות זה רעיון טוב. גם אני נוטה להיות דחיינית לא קטנה... לרוב עד הדקה ה- 99, אם לא ה- 101..

הבעיה בפיתרון הזה עבורי, הוא שאני תלויה בזמנים של אחרים. וזה הרי עיקר מה שקשה לי במסגרת אוהבת להתנהל לפי הזמנים שלי (שלי הפרטיים במילא מבולבלים למדיי, אז להכניס למשוואה גם את של אחרים?

). וכן, אני יודעת שאני אצטרך להגיע מתישהו לאיזושהי פשרה שתחבר אותי עם העולם חחח

 

[unholy]

מממ...

העצלנות רודפת אותי בהיסטריה... עד כיתה י' הייתי תלמיד של ממוצע 90+ בי' זה ירד אבל מהסיבות הטבעיות...של חומר קצת יותר מחשבתי...וגם קצת התבגרתי והיו לי יותר חיי חברה... בי"א הפסקתי ללמוד לחלוטין...בגלל כל'מני עניינים אישיים...חשתבי על לדחות את הבגרויות למתישהו אחר...הייתי חזור הביתה יושב מול המחשב והולך לישון...ללמוד לא היה חלק מסדר היום שליP: למזלי היו לי מורים שהכירו אותי ואהבו אותי והתעקשו לתת לי ציונים הרבה יותר גבוהים ממה שהגיע לי (המורה שלי לדוברי אנגלית הייתה יוצאת דופן, כל השנה עמדתי על קרוב ל-70 בכל המבחנים...היו מבחנים שהייתי עובר ומרוצה מזה...נתנה לי בתעודה תמיד את ה-87 כדי שלא יעיפו אותי מדוברים...גם במגנים הלך לי בינוני עם 85 פלוס מינוס ובסוף קיבלתי 90+ בבגרות...גם המורה שלי לספרות התעקשה שאני אעבור את המגן ע"י הורדת נקודות מזערית במקומות שלא הגיעו לי נקודותP בכל אופן...הציונים שלי בבצפר בי"ב היו נמוכים להחריד...היה מבחן בפיסיקה שקיבלתי בו 13^^...וממוצע תעודה של 70-75...למזלי לאף אחד לא איכפת מתעודת בצפר אלא מהבגרות ובה יש לי ממוצע סבבה לחלוטין שאיפשר לי להכנס לאן שרציתי בערך. באוניברסיטה השתנתי...אני לומד הרבה יותר, סיימתי סמסטר ראשון עם 90 ולמרות שסמסטר שני הלך על הפנים...אני מאמין שאני אסיים שנה שניה עם ממוצע מעל 85 (שזו בעךר השאיפה)... הבעיה של הסמסטר השני הייתה שפשוט בלבלתי בשכל במבחנים בלי שום קשר לנושא המבחן. באחד המבחנים בהנדסה שאלו "מה מקדם האיכות של המעגל" ואני ברוב...מממ..."שנינותי" החלטתי שהתשובה "לא יודע, אבל סומך עליך שאיכותי לאללה" זו תשובה טובה=\ בכל אופן...התרצנתי טיפה אחרי הממוצע הנכשל שקיבלתי הסמסטרP: ועכשיו אני...חוזר ללמוד למועדי ב' שלי!