פעם אחת ואחרונה...

[Dudidud]

לא אמרו לך אף פעם שאחים לא בוחרים?

 

[אליהההה 15]

../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif../images/Emo13.gif

 

[סלוניק]

לא אמרו לך אף פעם שזו סיסמא מטופשת?

היותו של אדם אזרח לאותה מדינה כמוני לא מחייבת אותי לגלות אמפתיה כלפיו כאשר האידיאולוגיה שלו מפסידה.

 

[Dudidud]

לא! לך אמרו?

אתה והוא בנים לאותו לאום ובני אותה הדת. לכן אתם "אחים". ולכן אתה צריך לגלות אמפתיה כלפיו בכל מצב. פחות מאח ביולוגי ויותר מבן נכר (ש"גם הוא בן אדם") אבל עדיין. את כל השאר אתה הוספת. ע"ע: "מי ש"האחים" שלו קוראים לו נאצי משליכים עליו חומצה ואח"כ ממהרים לבקש הבנה ואהבה, כדאי מאוד שיעשה בדק בית."

 

[סלוניק]

רגע,

אז ערבי ישראלי שהוא לא בן אותה לאום ובן אותה הדת כמוך לא אמור לזכות לאמפתיה?

 

[Dudidud]

כתבתי:

"פחות מאח ביולוגי ויותר מבן נכר". משמע יש מדרגות אתה צריך לגלות אמפתיה לכל אדם באשר הוא ויותר מזה לבן לאומל ועמך ויותר מזה לאחיך הביולוגי.. וכמובן שאפשר להכניס עוד אינסוף מדרגות...

 

[סלוניק]

אני לא אתפס לעניין הגזענות,

אני סתם אשאל: "למה"?

 

[Dudidud]

אין בזה גזענות.

מאותה סיבה שתעדיף את אחיך הביולוגי.

 

[סלוניק]

השוואה מגוחכת

תגדיר לי מי משתייך לעם היהודי בבקשה.

 

[Dudidud]

זה ממש לא רלונטי.

 

[סלוניק]

אתה טוען שהוא בן לאותו עם כמוני.

מה יותר רלוונטי מלשאול "מיהו יהודי"?

 

[Dudidud]

זה אינו רלונטי לטענה..

רק לאופן הביצוע שלה.. תניח שיש הגדרה שכולם מסכימים לה.

 

[רדיוהדית]

שטות.

מבחינתי למשל אנשים שלומדים ביולוגיה יכולים להחשב אחים שלי יותר מאשר אנשים שיש להם את אותה דת כמוני. אתה לא יכול להחליט לאחרים, שהדת היא מה שקובעת ומדרגת את מידת האמפתיה שלהם. אני מרגיש יותר ישראלית מיהודית, ולכן מבחינתי אין הבדל בין ערביי ישראל לבין שלמה כהן מרחוב הרצל בירושלים. (אם באמת יש רחוב כזה בירושלים. בטוח יש, לא?)

 

[Dudidud]

...

מבחינתי גם החתולים שלך (אם יש..) יכולים להחשב אחים שלך יותר מאחיך הביולוגים, אם ככה את חשה. לא ציינתי הכרח אלא את המקובל, ומבחינתי גם את הראוי. אם את מעדיפה חתולים הרגישי כרצונך... אך היי מודעת לכך שאיבדת לפחות חלק מזהותך המשפחתית. בכל מקרה גם אם את רואה בלומדי הבילוגיה אחיך, עדיין תעדיפי כאלה שהם בני לאומך על כאלו שאינם. לא? את הדת הכנסתי רק מכיון שהיא בלתי נפרדת מהלאום היהודי. איני חושב שלנוצרי יש זהות קיבוצית שמבוססת על הדת. יש רחוב הרצל בירושלים. והוא דיי מרכזי.

 

[וינסטון סמית]

את אחי הביולוגי אני מכיר

ולמעשה, אם מדובר באדם רע בעיני, אין סיבה שלא אעדיף אחרים גם על פניו. נטיית רובינו היא להעדיף את הקרובים אלינו ("ברירת קרובים" הוא המינוח המקצועי) גנטית מסיבות אבולוציונית. זה טבעי, אך טיפשי יהיה מצידך לבקר אנשים שלא פועלים כך (אלא אם מדובר ביחסי הורים-ילדים שם גם יש צד העלול להפגע מכך).

 

[Dudidud]

איני מדבר

על מקרה ספציפי כזה או אחר, אלא בכלל. ברור שאם אחי הוא רוצח המונים לא אעדיף אותו על אף אחד. או לפחות אשתדל. לא ביקרתי איש (אע"פ שאני חושב שכן צריך לבקר אדם שמעדיף לוותר על חלק מזהותו בגלל דבר כזה או אחר). רק ניסיתי להציג בפניו את מה שהוא לא רוצה לראות.

 

[iknow]

בלה בלה בלה...

מה זאת השטות הזאת? "אתה והוא בנים לאותו לאום ובני אותה הדת ולכן אתם "אחים"

אני לא חש אמפתיה ולא סימפתיה (שזה בעצם אותו דבר) לאנשים "בכל מצב" ובייחוד שלא במצב הזה של "הכאב בעת פינוי הישובים". כבר ציינתי בבמת הפורום הזה מספר פעמים ש"תחושת השייכות" הזאת לבני אותו לאום/דת היא שרירותית מכדי שאפשר יהיה להתייחס אליה ברצינות (ובמיוחד להשלכות שקובעות מדרג ברור בנוגע ל"איך להתייחס לבני אדם", הרי אדם בעל "תחושת השייכות" הזו, אם יוולד בשני מקומות שונים בעולם יכול לקבוע מדרג שונה לחלוטין בכל פעם. כאמור ללא הצדקה אובייקטיבית. לפיכך לא צריכה "תחושת השייכות" הזאת לקבוע מדרג שכזה.

 

[Dudidud]

זה שאתה

אינך חש אינו אומר דבר לגבי עצם הטענה. לא ציינתי כלל או הכרח אלא את המקובל והראוי בעיני.

 

[וינסטון סמית]

אתה משתמש בכמה מילים -

"הכרחי" , "ראוי" ו"מקובל". אתה בהחלט צודק בנוגע ל"מקובל", אך בעיני אין לדברים מקובלים כל רלוונטיות, בעיקר לאור העובדה שטיפשות היא דבר מאוד "מקובל" ו"טבעי". אך שים לב שאתה משתמש גם במילה "ראוי", כלומר, אתה מוסיף לכאן מימד של ערכיות, אתה אולי לא מכריח, אבל אתה מצקצק בלשונך. מבחינה מהותית זה אותו הדבר, ההבדל היחידי הוא כיצד היית מגיב (אם לדעתך יש לאסור את אותו האדם או לא, למשל).

 

[Dudidud]

מבחינתי

ה"מקובל" הוא אינדיקציה ל"ראוי". כשה"מקובל" אינו המצוי אלא מה שרוב האנשים רואים כנכון (לכן טיפשות אינה דבר מקובל אלא מצוי). אתה חולק על זה, מבחינתך המקובל אינו אינדיקציה לכלום. כשאני רואה בן אדם הלבוש באופן זוועתי בעיני אני "מצקצק בלשוני"- פועל אך ורק על עצמי. איני מכריח אותו ולא מבקר אותו- מנסה לפעול עליו בדרך כלשהי. לתפיסתי יש הבדל מהותי בין השניים. אותו דבר פה רק ברמה אחרת.