פסייח, לפעמים זה ממש רע!

[melancholy man]

פסייח, לפעמים זה ממש רע!

כמו בכל ז'אנר מוסיקלי/תרבותי, גם בפסיכליה יש לא מעט דוגמאות לחומר פשוט רע, אז הנה לכם שרשור של הפסיכדליה הכי גרוע ששמעתם בחייכם (ולא אבא Yud והחברה המוזרים שלו לא נחשבים, כבר דיברנו עליהם). הבחירה שלי אגב היא white noise, מין אסופה משונה של רעשי מין בליווי גיטרה שנועד ליצור את הרושם של פריצת דרך וחדשנות, אבל בעצם זה סתם זיונים עם גיטרה. דיי מביך רוב הזמן. מה הפסייח הגרוע שלכם?

 

[modulo1000]

amon duul Psychedelic Underground

אגב בALL MUSIC GUIDE תמצאו שתי ביקורות אחת 2.5 כוכבים ואחת 4 כוכבים פשוט אלבום אחד נקרא AMON DULL והשני PSYCHEDELIC UNDERGOUND כאשר זהו אותו אלבום....הוכחה שאין כלום בביקורות של אתר זה לדעתי יש להתייחס אליו כמאגר מידע ...ובשום אופן לא לקבל את מה שנאמר שם כאורים ותומים. האלבום בואו נגיד בעייתי משהו אני מחזיק אותו בבית ומעריך את האומץ אבל אפשר לעשות דברים קשים לא פחות ושעדיין בתחום האסטטיקה לדוגמא להקת CAN אין לי בעיה עם דיסהרמוניות אבל באלבום זה...זה קצת יותר מדי.

 

[Jflyaway]

SATANIC MAJESTIC

50% ממנו פשוט מבריק, והיתר - פילרים גרועים, ניצול מחפיר של האלמנטים הסגנוניים של הז'אנר.

 

[melancholy man]

אל תגעו במשיחי

מעדיף את מיק וקית' בפילרים וניצול גס של האופנה, על פני כל דבר אחר כמעט. לסטונס יש משהו שלמעט מאוד אנשים יש, יש להם Cool מובנה כזה, שגם כשהם רעים, הם מספיק טובים וגם כשהם נכנעים לחברות התקליטים או לרצון שלהם להצליח, יש להם עדיין חן וקסם רב. זה ממש אבל ממש לא האלבום הכי טוב של הסטונס (זה הגיע אחרי "התקופה הפסיכדלית" שלהם) אבל יש בו מספיק שירים טובים ומספיק רוק אנד רול בשביל שאני אוהב אותו ואשמע אותו.

 

[Chocoholic]

כן... White Noise...

סתם מיהרתי לקנות את זה בלי לשמוע אותו קודם, בגלל השיר הרביעי, על הציפור... נדיר שזה קורה לי ,אבל זה קורה. ועוד לחשוב שכמעט התכוונתי לשמוע אותו לראשונה ברכב, כשיש עוד אנשים איתי

 

[forever changes]

גם אני לא מת על white noise

נכון אפשר לבנות מוזיקה שהיא לא תמיד נעימה לאוזן שהיא אומנתית ואוהבים אותה כמו אלבום הבננה למשל, אבל זה, רבאק קצת הנאה ממוזיקה קצת !

 

[מורנא007]

לא אהבתי את

המעליות של הקומה ה-י"ג. ידוע לי שיש מי שמחשיבים אותם למאסטר פיס. היתה לי הרגשה של כסף לפח, כמו גם אוריה הייף שלא מצא חן באוזני.

 

[מורנא007]

בקשר לרעש הלבן

למזלי שמעתי אותם ברדיו באינטרנט (auralmoon), אז נחסכה ממני הקניה ה"נל.

 

[LadyG]

דווקא אתמול אחרי ההאזנה בפעם

המי יודע כמה למעליות הרגשתי שוב צמרמורת. חוץ מהעובדה שהסאונד של האלבום מחורבן הוא לפחות בעיני יצירת פאר. ולגבי האוריות - האלבומים שלהם אינם מקשה אחת. לטעמי, מה שנעשה עד אמצע שנות ה- 70 בהחלט ראוי להאזנה ו- D&W וה- Live אלבומים משובחים במיוחד. אבל אהבה זה דבר סובייקטיבי.

 

[modulo1000]

לגבי המעליות

כשהייתי עול בימים אהבתי מאוד את אוריה וכלל לא הכרתי את המעליות היום כשועל זקן עצה לי אליך אל לך להשתמש בביטויים של "כסף לפח"...ולבטח לא באוזניים טקסניות

שתי הלהקות דורשות בגרות והפרספקטיבה משאירה את אוריה הרחק מאחור (למרות שאת אלבומיה הראשונים של אוריה אני עדיין אוהב) ...רוקי אריקסון היה דמות של קצה....הוא איבד את השפיות של עצמו כדי שאנו נשמור על שלנו....יש להם שירים שבועטים לך במח..... סאונד ההקלטה משום מה באמת קצת בעייתי אבל בשביל גאראז'...את מי זה מעניין...אם מדברים על פסיכדליה בכלל....ואני מתכוון לבכלל..... יש קונצנזוס מלא על כך....ששיחקו תפקיד ראשי בבריאה.

 

[melancholy man]

הוא איבד שפיותו בשביל שאנחנו נשמור

על שלנו...אהבתי, אתה מקים במקרה דת חדשה יקירי?

בשם האב, הרוקי ורוח המעליות.... יש בעולם מספיק להקות ויוצרים "חשובים" או "מענינים" אבל המעליות, מעבר להיותם כל אלא, הם גם אחלה, אבל ממש אחלה, מוסיקה, הקסם של הגיטרה של אריקסון, שובה אותי כל פעם מחדש, נכון, הסאונד מלוכלך, אבל זה פאקינג רוק אנד רול, זה צריך להיות מלוכלך...

 

[מורנא007]

אז בסדר

א. מבחינה גילית אני מבוגר יותר (40), אומנם אין לי אוסף של אלפי או רבבות תקליטים... ב. אתה צודק אנסה להתנסח באופן עדין יותר.

 

[Jflyaway]

אני לא הייתי אומר שזה מאסטרפיס

ממש ממש לא... זה אלבום מיוחד, יש לו את הקטע שלו, וזה קטע חזק. הרבה לא אוהבים אותו, והרבה מתים עליו, וכמעט שאין אנשים באמצע, כלומר: קשה להיות אדיש אליו. שמתי לב שלאנשים שיש להם אוריינטצייה מובהקת לרוק מתקדם, ו/או לצליל מופק - יש יותר קושי איתו וזה די מובן, שכן האלבום הזה הוא התגלמות האנטי-טזה לבריטי/אירופי המתקדם והמופק. זו מעין "פסיכוזה פרימיטיבית" עם סאונד פאקינג רע... כל כך רע שהוא רע אפילו ביחס לגראז'...

 

[מורנא007]

זאת כנראה הסיבה

מה שקרה בשנים האחרונות הוא שלפעמים אני מעדיף לשמוע רוק מתקדם של שנות ה- 2000 (הפלאור קינג, טרנס אטלנטיק, Änglagård, 'Amarok) על פני זה הישן והמוכר (יס ג'נסיס קרימזו קאמל), בגלל הסאונד המשופר יחסית לשנות ה- 70, ובכל זאת אני מחבב את הג'נסיס הישנים. אם תקשיבו לפתיחה של Nursery Cryme או לפתיחה של Foxtrot הסאונד שם נשמע ישן כמו תקליט שחוק, (וזה נקי יחסית לגארז'). במחינת הסאנד מוצא חן באוזני השימוש בפילטרים שנפוץ בפסיכדליה, העיוותים והדיסטורשין שעשו אז וגם הלופים, עיין לנון מס' 9

 

[MerryRecords]

הפתעה

טוב, אני יודע שזה יכול להשמע מוזר, אבל אני גם בטוח שיש כאלה שיסכימו איתי. אני לא סובל את PET-SOUNDS!

ודווקא סטניק הוא האהוב עליי של הסטונס, את המעליות אני מאוד אוהב ( אבל לא יכול לאמר שאני נהנה לשמוע ) ו-WHITE NOISE אחראים לכמה מהרגעים המרגשים יותר שחוויתי במוסיקה ( תרתי משמע ) במלודיות המצוינות והעדינות שלהם, לצד רגעים סך הכל די קשים.

 

[Jflyaway]

את החצי של הסטניק האהוב

עלי אני אוהב מכל, יש בו אחרי הכל 5 שירי פסייק מהטובים שנעשו. שירים כמו 2000 שנים מהבית, LANTERN, UN ANOTHER LAND, והיא באה בצבעים...

 

[melancholy man]

She's a Rainbow

איזה שיר ענק!, מהיותר טובים של הסטונס אי פעם ובכלל, צריך להזכיר כאן את הקלידים וה string section של ניקי הופקינס הענק, והעיבוד של ג'ון פול ג'ונס (כן, אותו אחד), שהופכים את השיר הזה משיר גדול לקלאסיקה שנשארת איתך כל החיים. גם אם היה בו רק את השיר הזה, והשאר היה כמו רבולשיין #9 מהאלבום הלבן של הביטלס זה עדיין היה אלבום שווה בעיני

 

[LadyG]

קשה לעמוד בפני הקסם

של השיר הזה. ולעידו מקצת אחרת ששאל אותי ביום שישי בחנות, איפה עשו הביטלס La La La לסטונס - אז פה בדיוק.

 

[עידו עזריה]

נחמד לראות שחושבים עלי ../images/Emo13.gif

 

[Abbe Faria]

מסכים איתך לגבי Pet Sounds

כל פעם שאני שומע את זה (או את סמייל לצורך העניין) תחושת עייפות מלווה במיאוס עוטפת אותי...