לדעתי אתה קצת סותר את עצמך.
אם אדם לא אמור להרגיש נבוך כשעושים בשבילו משהו, מדוע ירגיש כך הגבר בסיטואציה שתיארתי? לפי מה שאתה אומר - "כי זה לא מקובל בימינו שאשה עושה דברים בשביל הגבר". ובכן, הוכחת בדיוק את הטענה שלי. למה זה לא מקובל? כי נשים חונכו להיות ה"עדינות", ה"מקבלות בהכנעה", ה"אציליות", והגברים חונכו להיות ה"חזקים", ה"תומכים (פיזית וכלכלית)" ובאופן כללי, החצי היציב כסלע איתן של המין האנושי. לכן, גבר שייתן לאשה לפתוח עבורו את הדלת, לעזור לו לפשוט את מעילו ולהסיט את כסאו שליד השולחן לא ייחשב "גברי" - הוא נתן ל"חלשה" לעשות בשבילו משהו שאפילו לא צריך להיות נורא חזק בשביל לעשותו. אם אתה מוציא את פתיחת הדלת (וכו´) ע"י האשה מההקשר שהצגתי עכשיו, ומציג את זה כמחווה נימוסית בלבד (כמו שמתקיים, לפי דבריך, כשזה ניתן ע"י גבר לאשה), זה אומר שבעצם אין לו שום סיבה להרגיש נבוך. מבחינתך זה בלתי אפשרי, כי לא ניתן להתעלם מההקשר החברתי של העניין. לכן, כשמישהו פותח לי דלת, "מתוך כבוד" לנשיותי, ברור שזה לא אומר שהוא חושב שאין לי מספיק כוח פיזי כדי לפתוח אותה בעצמי (הוא גם לא ממלמל לעצמו "הו, שוב הצלחתי להפגין כלפיה פטרונות, כל הכבוד לי"), אבל זה אומר שאיפשהו בתודעה שלו יש משהו שגורם לו להצטרך להראות שהוא "יודע לדאוג" לי, כי, כאשה, אני צריכה שמישהו (גבר, גברי כמובן) "ידאג לי". הכל ע"פ אותו הקשר חברתי. ונגד זה אני מתקוממת. אני מוכנה שמישהו/י יפתח/תפתח לי את הדלת בחדר המדרגות כי בדיוק הגעתי עם המון שקיות מהסופר. אני מוכנה שיחזיקו לי את דלתות המעלית כי ראו אותי רצה אליה מקצה המסדרון. אני מוכנה שיסיטו בשבילי את הכסא בספריה באוניברסיטה כי יש לי ארבעה ספרים כבדים בידיים והתיק שלי תלוי לי על הרגל. אבל אני לא מוכנה שיעשו בשבילי את כל אלה כשאני ניצבת בידיים וברגליים חפשיות וכשהתנאי המקל היחיד שלי הוא שנולדתי, רחמנא ליצלן, נקבה. זה לא נחשב "אצילי" בעיניי. זה מביך אותי אוטומטית, כאדם. אני לא מאלצת את עצמי להרגיש נבוכה. ככה חונכתי - לא רוצה לקבל דברים שלא מגיעים לי, ואני מתעקשת שלא לקבלם - זה האופי שלי. וזה היה ככה אצלי גם בגיל 12, לפני שהתעמקתי בשאלה מאין בכלל מגיע המנהג הזה של "מחוות אציליות". לגבי ה - ISSUE ומה יש לי להוכיח כאן - קרא את תשובתו של איתי (תחת הניק שלי). בקשר לשאלה מדוע ידידותיך אינן מגיבות כמוני (אני לא רואה אותה כשאלה רטורית)- אני לא יודעת. שאל אותן. ושאלה לסיום: אם באותה סיטואציה "הפוכה" יהיו שני גברים, גם אז ירגיש הגבר ה"מקבל" נבוך? באותה מידה שהיה מרגיש עם אשה?